עם לוק שמזכיר את ג'ינג'ר ספייס ופאה אדומה כמו אש הגיהינום, הזמרת בת ה-28 עלתה לבמה בפסטיבל Wireless בלונדון והביאה אליה את אותה אישיות שלא דופקת חשבון שהקהל מכיר כבר מהטיקטוק. יכולות הראפ המרשימות שלה, השירה, הריקודים בסגנון מדונה והמוטיבציה שכבר שברה כמה תקרות זכוכית, מלמדים שלדוג'ה קאט יש פוטנציאל להיות גרסה אנושית ונגישה של ביונסה

עם הברקת ליהוק בדמות מור דימרי, שמגלמת את הגיבורה, הסדרה החדשה של כאן נאמנה לכללי הז'אנר ועושה את העבודה. אומנם לעיתים נוצר הרושם של דרמת מתח סקנדינבית בראש העין - לא הדבר הכי טבעי בעולם, כן? - אבל מנת האסקפיזם שהיא מציעה היא דבר יקר ערך בימים טרופים אלו

עם שלושה פרסי אוסקר באמתחתה, תלמה סקונמייקר היא עורכת סרטים אגדית שלא חייבת למרטין סקורסזה רק את הקריירה שלה ("הוא לימד אותי הכול"), אלא גם את אהבת חייה, הבמאי המנוח מייקל פאואל. לרגל סרט תיעודי חדש עליו ועל שותפו לעשייה אמריק פרסבורגר, אשר יוצג בפסטיבל הקולנוע ירושלים, היא מספרת ל-ynet על העבודה לצד "מרטי", ההיכרות שעשה לה עם פאואל, והאופן שבו העבודה הצילה אותה: "כשאיבדתי את מייקל, לא כל כך רציתי לחיות"

בעקבות זריקת בקבוק מים על גולן, שהגיב במילים קשות, החליטו בעירייה שלא לאפשר מכירת בקבוקי מים בהופעה הנוספת של הזמר, וסיפרו כי "הנושא מתוחקר ברגעים אלו לאחר שהוגשה תלונה במשטרה ע"י חברת ההפקה"

יוני אשר, שבנותיו נחטפו על ידי חמאס ושוחררו כעבור 49 יום, שיתף תמונה של בתו רז עם קוקיות וכתב כי לא מדובר בסימן לחולשה. גם הזמר רן דנקר התייחס לתקרית וביקש לגנות דווקא את תופעת זריקת החפצים, "כשקורה דבר כזה זה פוגע מאוד, גם נפשית", אמר והוסיף כי "ברגע כזה צריך לעצור את ההופעה"

במהלך הופעה באוסטרליה, יום לאחר ניסיון ההתנקשות בנשיא לשעבר, בלאק ביקש משותפו קייל גאס להביע משאלה לרגל יום הולדתו, וזה אמר: "אל תפספסו את טראמפ בפעם הבאה". "הופתעתי מהאמירה, לעולם לא אסכים לדברי שנאה ולעידוד לאלימות פוליטית", כתב הקומיקאי ברשתות, וביטל את כל התוכניות הקרובות של הלהקה; "מה שאלתרתי היה לא הולם ומסוכן", התנצל גאס

"הפשע כולו שלי" מאת פרנסואה אוזון, עוסק בשחקנית צעירה שנחשדת כי רצחה במאי שניסה לתקוף אותה, ובחברתה הטובה. הסרט בורא פנטזיה קלילה שבה פשע על רקע תקיפה מינית מתקבל בחיוך, ונשים שהן קורבנותיו יודעות לנצל זאת, אך הוא נעדר מורכבות או תחכום שיאפשרו להפוך את הבעייתיות הזו לביקורת חברתית. במקום, אנו מסתפקים ביצירה מינורית שנעה בין מציאות ובדיה, אך השחקנים המצוינים שבה הופכים אותה לחביבה בהחלט

אלידור חדד, צלם ולוחם במילואים, לא האמין כשקיבל את הבשורה המרה שגיסו נפל בקרב בעזה. הוא החליט להנציח אותו בתערוכה "גחלי רתמים", המציגה רגעים אנושיים ומורכבים מתוך הלחימה. "אנחנו ממעטים להגיע לבית העלמין כי אנחנו לא מרגישים שרותם שם, הוא איתנו", שיתפה אימו, "אך התערוכה הזו והרגישות הגדולה בכל התמונות - מאוד משמעותית עבורנו"