הוויכוח על פאץ' המשיח הוא אינו אירוע משמעתי, אלא קרב על הזהות: האם אנחנו כאן כפליטי שואה המחפשים מקלט בטוח, או כחוליה בשרשרת נצח בת 3,500 שנה? מבט עמוק על פיסת הבד שחשפה את השאלה הגדולה של דורנו – על מה אנחנו באמת נלחמים

ילדה בת חמש, צועדת יחפה במדבריות סודן. בשביל העולם זה היה "מסע", עבורי ועבור משפחתי זו הייתה מלחמה יומיומית על החיים • באותם ימים, המושג "ארץ ישראל" לא היה יעד גיאוגרפי, הוא היה משאלה שלוחשת בלב בכל צעד מפרך בחולות

רוצה לפרק את הצבא? להודיע שאתה מפסיק להתנדב ולהפקיר את שמי ישראל וביטחון ילדינו? אין בעיה • רוצה להזמין מרצים מהשמאל הקיצוני שיטיפו ללוחמים שלך, או אולי להשתתף בהפגנה פוליטית סוערת בזמן שאתה משרת בצה"ל? הפרקליטות הצבאית איתך • אבל אם חלילה תעז להדביק פאצ' של "משיח" על חולצת ה-ב', תתכונן למפגש קרוב עם הסוהרים בכלא הצבאי

ליברמן, לפיד וגנץ הציגו במשך שנים את סוגיית גיוס החרדים כקו אדום אידאולוגי, אך ההיסטוריה מוכיחה שכל פעם שנפתחה בפניהם האפשרות להחליף את נתניהו - הם תמכו בחוק גיוס מרוכך שכולל תנאים מרחיקי לכת עבור החרדים • המאבק מעולם לא נסב סביב צורכי צה"ל או השוויון בנטל, אלא סביב יעד אחד: הפלת נתניהו ופירוק גוש הימין

בכל שנה, ביום הזיכרון לנספי סודן, חוזרת אליי אותה התחושה: שנים של הדחקה, שהולידו בתוכי אשמה וניתוק מההיסטוריה העוצמתית שאני חלק ממנה • מאז שהייתי ילדה, אני זוכרת את אמא שלי מנסה שוב ושוב, סביב שולחן השבת, לספר לנו על מסע העלייה שלה מאתיופיה לישראל • אחיי ואני היינו מקשיבים לכמה רגעים, אבל מהר מאוד מעבירים נושא. זה הביך אותנו • עכשיו, סוף סוף, אני מצליחה לראות את השורשים שלי באמת