הזמר צפוי לערוך הלילה שתי הופעות בסמוך לקמפוס, במסגרת אירוע של בית חב"ד המקומי עבור הסטודנטים היהודים והישראלים. עובדי האולם הכריזו כי יחרימו את האירוע, וברשתות החברתיות קוראים להפגין נגדו

בעולם דמיוני מושלם, כל ניסיון לריבוט של יצירת תרבות יתחיל עוד בשלב הרעיון בשאלה "למה". מה תורמת לנו עוד גרסה של משהו שכבר הצליח (או נכשל) ולמה שתתפוס מקום של משהו חדש ומקורי? תשובה טובה מאוד יכולה להיות זו של "מר וגברת סמית'", שבה החידוש משנה את הטון והאיזון בין הגיבורים - ומאפשר לנו לחוות סיפור דומה אבל אחר לחלוטין ברוח משהו שכבר אהבנו (או לפחות היינו מודעים לקיומו). אלא שהתשובה הזאת נדירה מאוד ברוב המקרים, פשוט מפני שהיא דורשת מאמץ, תעוזה ויצירתיות - דברים שהוליווד ויתרה עליהם מזמן. הריבוט קורץ כי קהל המעריצים כבר קיים והמותג מוכר, אין צורך למכור או לסקרן עם סיפור חדש, והאצבע על אישור התקציב הרבה יותר קלה על ההדק. המקרה של "אווטאר: כשף האוויר האחרון" מרחיק לכת אפילו יותר בהקשר הזה, מפני שהסיבוב החמדני על גבו כבר נעשה עם הסרט הידוע לשמצה של מ' נייט שאמאלאן ב-2010. מקרה קלאסי של סחיטת לימון עם אפס רצון להבין או להתחבר לסדרת המקור המונפשת מ-2005. הפיאסקו ההוא היה אמור להיות מספיק כדי לשכנע שאת היצירה הזו כדאי לעזוב לנפשה, אבל נטפליקס רצתה בכל זאת. לזכותה ייאמר שהפעם היא ביקשה לעשות זאת עם היוצרים של סדרת המקור, מייקל דימרטינו ובריאן קונייצקו, ומכאן נולדה התקווה שבכל זאת נראה כאן גרסה שונה, כזו שמרחיבה ומעמיקה את הסיפור.

עם כל מה שקורה, לאף אחד אין באמת ראש לבחירות המוניציפליות. אבל כשהקיצוניים נאבקים לשנות את צביון המדינה, ויש מי שישמח משיעור הצבעה נמוך - פשוט אין לנו ברירה. דמוקרטיה זה חשוב, וזו בדיוק הסיבה ש"הפטריוטים" לא רצו לדבר על זה

הזמרת המבטיחה ליהי טולדנו סיפרה בריאיון לאיריס קול ב-103fm על אלבום הבכורה שנערך מחדש בעקבות המלחמה, ואיך הקשר המשפחתי נכנס לתוך חדר ההקלטות בדואט מפתיע: "זה היה תהליך רגיש, וקרה שם קסם גדול"

ההחלטה של שר החינוך לבטל את פרסי ישראל המתוכננים - והפרסומים המקוממים על הסיבות לכך - מחרבת את אחת הזירות הממלכתיות האחרונות שיש לנו. כשהתייצב להגן על כך מול ינון מגל מול הקהל הביתי, הוא גילה איזו טעות הוא עשה

השחקן ומנהל התיאטרון, אמיתי יעיש ("מנאייכ"), סיפר בריאיון לאיריס קול ב-103FM על ההתנעה מחדש של המוסד שנועד להעלות על הבמה את קולו של האזור. "איפה שאתה לא הולך, כל בן אדם שני שאני מכיר, אין בן אדם בלי אסון מסביבו". האזינו

אחרי הקריאות למחאה מול המופע לסטודנטים היהוודים באוניברסיטת הרווארד, הזמר משיב: "גורמים כאלה ואחרים רוצים למנוע מאיתנו לתת כוח לאחים ולאחיות שלנו. נקווה שהכול יעבור על הצד הטוב ביותר"

הפסטיבל היוקרתי שהסתיים השבוע מתמודד עם עוד סערה, אחרי לחשבונו הועלו "תכנים אנטישמיים הנוגעים למלחמה במזרח התיכון". המארגנים הדגישו: "זה לא יצא מאיתנו ולא מייצג אותנו. אנחנו מגנים את המעשה העברייני הזה באופן החריף ביותר"