ביום חמישי נערך עדכון של מדדי הבורסה בארץ. עדכון זה מציף נקודה, שלעניות דעתי ראוי לתת עליה את הדעת. בניגוד למקובל לחשוב, השקעה בשוק ההון באמצעות מדדים היא לא פאסיבית לגמרי. נזכיר קודם מהי בכלל השקעה באמצעות מדדים. לצורך כך, ניקח לדוגמא את מדד תל אביב 35. מדד זה כולל את 35 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין אלו שנסחרות בבורסה בישראל. משקל כל מניה במדד נקבע לפי השווי שלה ביחס לשווי של יתר המניות שבמדד (תחת האילוץ שמשקל מניה בודדת במדד אינו יכול להיות גבוה מ- 7%). לפיכך, מי שמשקיע באמצעות רכישת יחידות של מדד ת"א 35 למעשה משקיע בבבת אחת ב- 35 המניות שמרכיבות אותו, ובכך משיג פיזור בקלות רבה. לפחות לכאורה, השקעה כזו במדד מאפשרת גם פאסיביות, כיוון שניתן פשוט לקנות את יחידות המדד ולהחזיק אותן לטווח ארוך מבלי למכור אותן. פיזור ופאסיביות נחשבים תכונות רצויות בהשקעות, משום שהמחקר האקדמי מראה שמי שמנסה להשקיע במספר מצומצם של מניות ספציפיות ומי שמנסה לתזמן את השווקים וקונה ומוכר בתדירות גבוהה בממוצע נכשלים. כלומר, השקעה באמצעות מדדים נחשבת רצויה.

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון קורא לממשלה להתעשת ולהעביר תקציב מדינה. בהתייחסות מיוחדת להתפתחויות האחרונות שמפרסם בנק ישראל אומר הנגיד כי "המשק הישראלי מתמודד בימים אלה עם קשיים ניכרים הנובעים מהתמודדות עם נגיף הקורונה והשלכותיו הכלכליות. השינויים במגמות התחלואה ובהתפתחותה בארץ ובעולם גורמים לאי ודאות רבה לגבי התפתחות התעסוקה, הכנסות העסקים ותקבולי הממשלה והוצאותיה. על רקע קשיים אלו ישנה חשיבות רבה ליציבות בהתנהלות הממשלה ולתהליך קבלת החלטות סדור, שיפחיתו את אי הוודאות שבפניה ניצבים משקי הבית, בתי העסק והגופים העוסקים בהתמודדות ישירה עם המשבר". הנגיד מוסיף כי "על הממשלה להתקדם מהר ככל הניתן בקביעת מתווה ברור לתקציב המדינה ולהחלטות הכלכליות האחרות הנדרשות בעת הזאת. הפחתת אי הוודאות הפוליטית תתרום לאמון השווקים במשק הישראלי ותשפר את יכולת ההתמודדות עם המשבר. בעת הזו בחירות נוספות הן בשורה שלילית לכלכלה הישראלית".

התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים בישראל יצאה בפנייה חריפה לראש הממשלה, לשר האוצר, לשר הבריאות ולממונה הלאומי למאבק בנגיף הקורונה, על מנת לעצור את האירועים הפיראטיים המתרחשים בחללים לא מפוקחים. לטענת התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים בישראל, התופעה שהחלה עם פרוץ משבר הקורונה, במסגרתה אנשים פרטיים וגופים שונים תורמים חללים לקיום שמחות ואירועים, מובילה לחגיגות פיראטיות רבות משתתפים. אלו אירועים שנערכים ללא כל פיקוח, אינם עומדים בהנחיות התו הסגול ומסכנים חיי אדם.

סיפור דומה לזה חלקכם בוודאי מכירים: אתם רוכשים מוצר חשמלי, מתאמים אספקה ופתאום מתחילות התקלות: דמי המשלוח שונים, האחרות לא בתוקף ועוד כהנה וכהנה. בנושאים הללו עסקה הרשמת בכירה אביגיל ון-קרפלד מבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, כשדנה בתביעתו של אריאל זרביב נגד דוד ששון מקרן בני הישיבות.

בעלי עסק? בתקופה כזו אתם בוודאי חושבים רבות איך להגדיל את מעגל הלקוחות שלכם ומשקיעים יותר בשיווק העסק, אבל האם אתם עושים את זה מספיק טוב? בואו לבדוק

עובדי תעשיית ההייטק לא חזרו לעבודה סדירה במשרדים בשגרת הקורונה. רובם צעירים ורווקים, שבתקופה זו עובדים מספר ימים בשבוע מהבית. אורח החיים החדש, שכולל פחות מפגשים חברתיים, עודד רבים מהם לאמץ כלב בתקופה זו.

קנדה הודיעה היא מתכוונת להטיל מכסים משלה על שורה של מוצרים אמריקנים שמכילים אלומיניום - ממכונות כביסה עד מקלות גולף ופחיות משקה - בתגובה למהלך של הנשיא טראמפ בשבוע שעבר נגד עמיתת הסחר היציבה ביותר של ארה"ב. החלטת קנדה מציינת חזרה לרטוריקת הסחר המתוחה שכמעט הורידה מהמסלול את הדיונים שהיו לקראת החתימה של הסכם הסחר האמריקני-קנדי-מקסיקני החדש, שנכנס לתוקף בחודש שעבר. ההסכם החדש אמור להחליף את הסכם נפטא מ-1994, שטראמפ הגדיר כהסכם הסחר הגרוע ביותר שעשתה ארה"ב מאז ומעולם. המאבק על האלומיניום, כמה שבועות אחרי שההסכם החדש נכנס לתוקף, מאיים על היציבות שההסכם החדש היה אמור להכניס ליחסים.

Chef to table, מיזם שנולד בימי קורונה, חתם על הסכם שליחויות עם "תן ביס" והופך לפלטפורמה קבועה להזמנת ערכות בישול DYI של מתכונים של שפים מובחרים בישראל. המיזם מתוך מציאות בה נאלצנו להימנע מהמסעדות האהובות עלינו והפכנו בעל כורחנו לשפים ביתיים, עם או בלי האמצעים והידע המתאימים. המיזם יצר פתרון חדשני לבעיה זו, כשמצד אחד הנגיש לחובבי הקולינריה את המנות האהובות עליהם והכלים המדויקים והפשוטים ביותר להכנת אותן מנות במטבח הביתי שלהם, ומצד שני המציא לשפים ואושיות הקולינריה, שבאחת נאלצו לסגור את שערי מסעדותיהם, פתרונות יצירתיים להגעה לשולחן הלקוחות.