חשיפה חדשה מטלטלת שוב את זירת הטכנולוגיה העולמית – סוכני הבינה המלאכותית של חברת OpenAI לא רק פרצו למערכות של פלטפורמת האגינג פייס (Hugging Face), כפי שהתגלה באחרונה, אלא עשו זאת באין מפריע, בזמן שחברת האם כלל לא הייתה מודעת למתרחש. על פי דיווח של סוכנות הידיעות רויטרס (Reuters), חלף כמעעט שבוע שלם עד ש-OpenAI הבינה שהמערכות שלה יצאו מכלל שליטה. כזכור, רק לפני ימים אחדים דיווחנו כאן ב-אנשים ומחשבים כי הפריצה המסתורית למאגרי המידע של האגינג פייס בוצעה למעשה על ידי סוכנים אוטונומיים של OpenAI. המודל המתקדם GPT-5.6 Sol, יחד עם מודל נוסף שטרם שוחרר, הצליחו למצוא פרצת 'יום אפס' (Zero-day) ולברוח מסביבת הבדיקה המבודדת שבה שהו. מטרתם הייתה לעקוף את החוקים ולהשיג את התשובות למבחן הסייבר ExploitGym שבו השתתפו, תוך שימוש ביכולות חדירה שאפשרו להם להגיע לשרתי הפרודקשן של האגינג פייס. New details about the Hugging Face incident from Reuters. The report says OpenAI noticed odd behavior before the event, including an agent leaving notes for future versions of itself with escape instructions. https://t.co/LfNvNaFM3f pic.twitter.com/86Vlt91LYI — Andrew Curran (@AndrewCurran_) July 24, 2026 הסוכן הפורץ: השאיר מאחוריו 'הערות' לגרסאות עתידיות של עצמו כעת, כאמור, מתברר לוח הזמנים המטריד של האירוע. על פי הדיווחים, סוכני ה-AI החלו בניסיונות הפריצה שלהם אל מחוץ לסביבת הבדיקה כבר ב-9 ביולי. הפריצה בפועל לשרתי האגינג פייס נמשכה על פני שלושה ימים, מה-11 ועד ה-13 ביולי. תומאס וולף, המייסד המשותף של האגינג פייס, אישר את חלון הזמנים הזה. אלא שבאופן מדהים, OpenAI קישרה את התקרית למודלים שלה רק לאחר שהאגינג פייס פרסמה עדכון פומבי על הפריצה ב-16 ביולי. למעשה, רק בסוף השבוע של ה-18 וה-19 ביולי מצאו עובדי OpenAI את הראיות המפלילות בלוגים הפנימיים של החברה. נציגי שתי החברות שוחחו לראשונה על הנושא רק סביב ה-20 ביולי, כאשר בשלב זה האגינג פייס כבר הספיקה לערב את ה-FBI בחקירה. פרט מצמרר נוסף שעולה מדיווחי רויטרס חושף כי הסוכן הפורץ אף השאיר ברשת החברה 'הערות' שכוונו אל גרסאות עתידיות של עצמו, ובהן הנחיות כיצד לחמוק מהמגבלות הפנימיות בפלטפורמה. בנוסף כדאי לשים לב למידע החשוב הזה – על פי נתונים שפורסמו ברשת בלומברג (Bloomberg), בעוד שלהאקר אנושי מיומן היה לוקח שבועות לבצע חדירה כזו, לסוכן ה-AI המשימה ארכה שעות בודדות בלבד. הגילויים החדשים מעוררים דאגה עמוקה בקהילת הטכנולוגיה והסייבר. מרלי סמית' מקרן World Ethical Data Foundation, התייחסה לאירוע וציינה כי מדובר במצב מעורר חרדה, בין אם OpenAI השאירה את הסוכן לפעול ללא השגחה, ובין אם ידעה על כך, אך לא הצליחה להכיל את האירוע. ג'פרי לאדיש, מנהל Palisade Research, הבהיר בתגובה כי המודלים הללו "משקרים, מרמים ופורצים", וקרא להחלת פיקוח ממשלתי הדוק על הטכנולוגיה בכללה, ולעשות זאת באופן מיידי. בתוך כך, קלמנט דלאנג, מנכ"ל האגינג פייס, פנה ב-25 ביולי ל-OpenAI בדרישה לפרסם בשקיפות מלאה את רישומי עקבות הביצוע (Execution traces) של הסוכנים הסוררים.

השבוע אירחתי אצלי במאורת הנמר את תפארת קרונפלד, מהנדסת בכירה בתעשיית ההיי-טק ומרצה בינלאומית על חדשנות וטכנולוגיה, וכן על חשיבה יצירתית בעידן הבינה המלאכותית. תפארת חיה ונושמת טכנולוגיה מגיל צעיר. בתיכון היא הוסללה למגמת אלקטרואופטיקה ומשם המשיכה ללימודי תואר ראשון ושני בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה. היא שירתה ביחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין וזכתה לבנות קריירה מרשימה בעולם ההיי-טק. היא הייתה חלק מהפיתוחים הטכנולוגיים המשמעותיים ביותר, כמו תקשורת סלולרית, תקשורת לוויינים ו-WiFi במסגרת עבודתה בחברת אינטל (Intel). בנוסף, היא עסקה בניהול מוצר וארכיטקטורה של פלטפורמות הרכבים האוטונומיים בחברת מובילאיי (Mobileye) ובעולם הבינה המלאכותית בחברת אנבידיה (NVIDIA). לצד זאת, תפארת ניהלה אנשים והקימה צוותים; באינטל היא הובילה את קהילת הנשים ובנתה תוכניות מנטורינג לנשים, וכן תוכניות לתלמידים ולתלמידות כדי לעודד אותם לבחור במסלולים טכנולוגיים. לאורך כל הקריירה שילבה תפארת סקרנות, חקר וחשיבה יצירתית, מתוך מקום של חדשנות טכנולוגית. "ידע, רצון ומסירות יהפכו את הבלתי אפשרי לאפשרי" – זהו המוטו של היחידה בה שירתה שליווה אותה תמיד. כשנולדו ילדיה, היא הבינה שהם נולדו לעולם משתנה, שבו ידע הוא כבר לא כוח, וכי ישנם כישורים נוספים שכדאי לטפח כדי להצליח: חשיבה מקורית, הטלת ספק וחיבור עולמות תוכן. ככל שהתעמקה, היא הבינה שכל אלו הם חלק מטיפוח חשיבה יצירתית ויכולת לפתור בעיות מורכבות. היא החלה לחקור את הנושא לעומק ואף להרצות ולהנגיש את הידע למגוון קהלים. התובנות שאספה תורגמו לכלים פרקטיים ופורסמו בספר שהוציאה, "יצירתיות היא שם המשחק". לדבריה, זהו הספר שהיא עצמה חיפשה לקרוא. בספרה היא מנגישה למעלה משלושים כלים פרקטיים שניתן להטמיע ביומיום העמוס שלנו, לטיפוח חדשנות ושיפור מערכות יחסים – שהרי גמישות מחשבתית מסייעת לנו מאוד באינטראקציות בכל מעגלי החיים. את הידע הטכנולוגי, יחד עם הכלים מעולם החשיבה היצירתית, מעבירה תפארת בהרצאות ובסדנאות על "הטכנולוגיות ששינו את העולם", "כיצד בינה מלאכותית משדרגת יצירתיות אנושית", "ארגונים אקספוננציאליים וחשיבה אקספוננציאלית בעולם משתנה" ו"בינה מלאכותית ו-Design Thinking". תפארת עובדת עם מנהלים בכירים בחברות ההיי-טק ובחברות הגדולות במשק, עם מנהלי מוצר ופרויקטים, ועם עובדים במחלקות IT ו-R&D. העובדה שהיא דוברת את השפה הטכנולוגית עוזרת לה מאוד בהנגשת התכנים. היא בונה הרצאות מותאמות אישית, המעניקות כלים פרקטיים לאתגרים הספציפיים של קהל היעד. היופי, לדבריה, הוא שהכלים שהקהל מקבל משרתים אותו בכל מעגלי החיים – בעבודה, במשפחה ובחברה – וזהו סוד הקסם. תפארת נהנית מאוד מהמפגש עם הקהל הרחב; מבחינתה, טיפוח החשיבה היצירתית האנושית והגמישות המחשבתית הוא קריטי בעידן הבינה המלאכותית, וזוהי שליחות להנגיש את הידע לכולם. בנוסף לכל אלו, תפארת היא בעלת טור בשם "לצאת מהקופסה" ומגישה שני פודקאסטים: שורטקאסט בשם "רעיון טוב", המיועד לאנשים עסוקים, ופודקאסט "על בינה ויצירתיות", שבו היא משוחחת על הממשקים שבין היצירתית האנושית ל-AI. כששאלתי אותה איך היה עבורה הביקור במאורתי, ענתה שזו הייתה חוויה רב-חושית: "המקום מעוצב בצורה שמעוררת חשיבה יצירתית, הוא חווייתי ומקסים! "בנוסף", ציינה, "מהרגע הראשון במפגש איתך, פלי, היה חיבור מרתק ומעניין – זרימת רעיונות ומחשבות בסינרגיה, כאילו קו דמיוני חיבר בין המוחות שלנו. השיחה זרמה במגוון נושאים והייתה עונג צרוף". והאמת? אני הרגשתי בדיוק אותו הדבר!

לקראת השקת סדרת מכשירי Pixel 11, חשפה חטיבת החומרה Made by Google  של גוגל חשפה כיצד היא מתמודדת עם מה שהחברה מכנה "משבר חמור בזיכרונות RAM, שמקורו בספקי הרכיבים". בראיון ל-9to5Google, סיפר סגן נשיא גוגל למכשירים ושירותים, שאקיל ברקאט, כיצד צפוי המשבר להשפיע על המכשירים שיוכרזו בחודש הבא. ברקאט הדגיש, כי כמו כל חברות הטכנולוגיה הצרכנית, גם גוגל מתמודדת עם עלייה חסרת תקדים בעלויות הייצור. לדבריו, "מעולם לא הייתה עלייה במחירי הזיכרון כמו זו שהעולם חווה כיום". הוא הפנה לנתונים של מורגן סטנלי, שלפיהם מחירו של 1 גיגה-בייט RAM זינק פי שישה – מ-2.80 דולר בשנת 2025 ל-12 דולר השנה. לדבריו, גוגל הצליחה עד כה "להגן על הלקוחות מפני תנודות בשרשרת האספקה" בהתייחס למוצרים שכבר נמצאים בשוק. אולם כעת, לדבריו, "המציאות הכלכלית השתנתה באופן יסודי, וגם אנחנו לא חסינים מפניה". כתוצאה מכך, כל משפחת מכשירי Pixel צפויה לעבור "התאמות מחירים", שיוטמעו באופן דינמי בהתאם למצב האספקה בשוק. ההתייקרות תכלול גם את סדרת Pixel 11, אם כי גוגל לא תחשוף את המחירים הרשמיים עד לאירוע ההכרזה ב-12 באוגוסט. גם ה-Pixel Watch נכלל במוצרי החומרה שיושפעו מהמצב. למרות ההתייקרות, גוגל מדגישה כי היא מחויבת להמשיך ולהציע "חוויית פרימיום במחיר נגיש". ברקאט הוסיף, כי גם בעתיד ימשיכו להיות זמינים מבצעי טרייד-אין, הנחות וחבילות הטבות כמו Google One, שלדבריו מהווים חלק מרכזי מהאסטרטגיה להפוך את מכשירי Pixel לנגישים יותר. לפי ההדלפות האחרונות, אחד הסימנים הבולטים למשבר הוא שדגםPixel 11 Pro הבסיסי צפוי להגיע עם זיכרון RAM של 12 גיגה-בייט במקום 16. במקביל, לפי השמועות, מכשירי Pixel 11 ו-Pixel 11 Pro יתייקרו בכ-100 דולר, אם כי נפח האחסון הבסיסי צפוי להכפיל את עצמו ל-256 גיגה-בייט- מה שעשוי לרכך מעט את ההתייקרות. מנגד, ההדלפות מצביעות על כך, שדגמי Pixel 11 Pro XL ו-Pixel 11 Pro Fold צפויים פשוט להתייקר ב-100 דולר ללא שינויים משמעותיים אחרים. המשבר צפוי להשפיע גם על מכשירי Pixel שכבר נמכרים כיום. גוגל לא פירטה אילו דגמים יושפעו, אך נראה כי הכוונה היא גם ל-Pixel 10a, שעדיין נמצא בתחילת מחזור החיים שלו כדגם הביניים של החברה. בשלב זה גוגל אינה מוסרת מתי יתעדכנו המחירים של המכשירים הקיימים, אך נראה שמי שמתכנן לרכוש מכשיר Pixel עשוי להרוויח אם יקדים את הקנייה. לדברי גוגל, מטרת השינויים היא להבטיח שכל דגמי משפחת Pixel יישארו תחרותיים בכל רמות המחיר. מעבר לגלגול חלק מעלויות הרכיבים אל הצרכנים, גוגל חושפת כי היא משקיעה מאמץ הנדסי משמעותי כדי להתמודד עם המשבר. ברקאט סיפר על יוזמה ייעודית, שמטרתה להפחית את דרישות הזיכרון של מערכת ההפעלה Android ושל אפליקציות המערכת, כך שגם מכשירים עם פחות RAM יוכלו להמשיך לספק חוויית שימוש מהירה ואיכותית.

חברת התקשורת הישראלית הצעירה דרייבנטס (DriveNets) רשמה לעצמה הישג יוקרתי כשיצרנית המעבדים AMD בחרה בפתרון שלה DriveNets AI Fabric לשילוב במדריך הרשמי שלה לבנייה ופריסה של תשתיות AI גדולות, המבוססות על מעבדי ה-AI של AMD, Instinct MI350. לפי AMD השימוש בפתרון הזה מאפשר לספקיות שבונות מערכות AI חדשות, או משדרגות אותן, על בסיס מעבדי ה-Instinct שלה, להוציא מהמערכת ומהתשתית את מירב הביצועים. AMD and DriveNets are collaborating on a joint reference architecture combining AMD Instinct MI350 series GPUs, AMD ROCm software, RCCL and DriveNets AI Fabric for open, production-scale AI clusters. Learn more: https://t.co/Je2MJ1zx6E pic.twitter.com/IbkYZe1XWu — AMD Data Center (@AMDServer) July 25, 2026 ההכרזה הזו מגיעה לאחר שלאחרונה ערכה דרייבנטס סבב גיוס בהיקף של 410 מיליון דולר, ו-AMD הייתה אחת מהמשקיעות בה.  "שיתוף הפעולה שלנו עם דרייבנטס מספק ללקוחותינו ארכיטקטורת ייחוס מאומתת המבוססת על אתרנט סטנדרטי, המשלבת את מעבדי Instinct MI350 עם פתרון ה-AI Fabric של החברה", אמר ארווינד באלאקומאר, סגן נשיא תאגידי, הנדסת אשכולות גלובלית ב-AMD. מה עושה הפתרון של דרייבנטס? הפתרון DriveNets AI Fabric נועד לאפשר יצירת ארכיטקטורת רשת – אשר מיועדת לחיבור אלפי מעבדים גרפיים למערכת אחת, המשמשת לאימון מודלים אבל גם לתשתיות היסק – ולעשות את זה במהירות גבוהה יחסית.  "תשתיות ה-AI עוברות ממערכות של ספקית יחידה למערכות פתוחות ומרובות ספקיות, והרשת היא זו שמאפשרת את המעבר הזה. הארכיטקטורה המשותפת עם AMD הופכת את התפישה לתוכנית מאומתת: מעבדי ה-Instinct MI350 והפתרון AI Fabric שלנו מספקים תפוקה גבוהה יותר וזמן קצר יותר עד לאסימון הראשון בהשוואה לתוצאות תעשייה זמינות לציבור", אמר עידו סוסן, מייסד ומנכ"ל דרייבנטס.

רשות החדשנות השיקה מסלול סיוע חדש, בהיקף של מיליארד שקלים, שנועד לתמוך בחברות הזנק ובחברות צמיחה מוקדמת שנפגעו מהתחזקות השקל ומהפיחות בשער הדולר. התוכנית נועדה לספק לחברות "גשר פיננסי", שיאפשר להן להמשיך בפעילות המחקר והפיתוח מבלי להידרש לגיוסי הון מוקדמים בשל שחיקת כספי הגיוסים שביצעו בדולרים. המסלול מיועד לחברות הזנק ולחברות צמיחה צעירות שהוצאותיהן גבוהות מהכנסותיהן במהלך 12 החודשים שקדמו להגשת הבקשה. תנאי הסף כוללים הוצאות שנתיות של 1.5 מיליון שקלים לפחות ועד 100 מיליון שקלים, כאשר לפחות מחצית מההוצאות הן על מחקר ופיתוח ולפחות מחצית מהן מבוצעות בישראל ובשקלים. בנוסף, על החברה להציג אופק פעילות (Runway) של פחות מ-12 חודשים, וגילה לא יעלה על 15 שנים. במסגרת הבקשה יידרשו החברות להגיש תוכנית עבודה ותוכנית מחקר ופיתוח מפורטת. המענק יעמוד על 33%  או 50% מהוצאות החברה – המייצגים מימון של חודשיים או שלושה חודשי פעילות – ויינתן בכפוף למימון משלים (Matching) , שיכול לכלול גיוס הון חדש, הסכםSAFE , הלוואה, הכנסות חדשות או מקורות מימון אחרים. גובה המענק המרבי יעמוד על 15מיליון שקלים. ברשות החדשנות מדגישים, כי הליך בדיקת הזכאות יהיה מהיר: הגשת הבקשות נפתחת כבר היום, והחברות צפויות לקבל תשובה בתוך ארבעה שבועות. התוכנית מתאפשרת הודות לתקציב נוסף שהעמיד משרד האוצר, ומטרתה לסייע באופן ממוקד לחברות חדשנות בעלות פוטנציאל צמיחה גבוה, שנפגעו מהייסוף החד של השקל. ברשות מסבירים כי חברות הזנק המגייסות הון בדולרים נפגעות פעמיים: ראשית, אופק הפעילות שלהן מתקצר בשל שחיקת ערך כספי הגיוס במונחי שקל, מה שמאלץ אותן להקדים את סבב הגיוס הבא; שנית, הן נדרשות לגייס סכום גבוה יותר באותו סבב עתידי – אף שלא חל שינוי בפעילות העסקית או הטכנולוגית שלהן. דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "הייסוף המהיר של השקל יצר שחיקה משמעותית בכספי הגיוסים וההכנסות של חברות צעירות והוביל לקיצור אופק הפעילות שלהן, דווקא בשלב שבו הן נדרשות להמשיך להשקיע במחקר, בפיתוח ובהאצת הצמיחה. המסלול החדש נועד לתת לחברות בעלות פוטנציאל גבוה את הזמן והוודאות הדרושים להן כדי להמשיך לצמוח, להשלים אבני דרך טכנולוגיות ועסקיות ולהגיע חזקות יותר לסבב הגיוס הבא, או להמשיך לממש את התוכנית העסקית שלהן." יו"ר רשות החדשנות, ד"ר אלון סטופל, הוסיף: "התחזקות השקל יצרה אתגר מוניטרי משמעותי שפוגע באופק הפעילות של חברות מצוינות, ללא כל קשר לאיכות הפיתוח הטכנולוגי או המודל העסקי שלהן".

מאת: דגנית לוי, מנהלת חטיבת המוצרים, מלם תים תארו לעצמכם שמאחורי הקלעים, האקרים מתוחכמים כבר משתמשים בכלי בינה מלאכותית (AI) כדי לאתר פרצות בלתי נראות בניהול הזהויות שלכם. חמור מכך, הם אוספים כבר עכשיו מידע מוצפן במטרה לפצח אותו בעתיד תוך שניות באמצעות מחשב קוונטי ("Harvest Now, Decrypt Later").   האתגר שניצב היום בפני מנהלי אבטחת מידע, מנהלי טכנולוגיות ומנהלי סיכונים השתנה. כבר לא מדברים על "האם אנחנו מוגנים היום?", אלא על "איך נערכים להגן על הזהויות והנכסים הדיגיטליים שלנו בעידן שבו חוקי המשחק נכתבים מחדש?"  המלכוד הרגולטורי והטכנולוגי: למה קשה להתמודד לבד?  ככל שהאיומים הופכים למורכבים יותר ודרישות הרגולציה מחמירות יותר (חוק הגנת הפרטיות), ארגונים מבינים שהניסיון לפתור את אתגרי אבטחת המידע באופן עצמאי חושף אותם לסיכונים משמעותיים: אחריות וסיכון משפטי: במקרה של פריצה או אי-עמידה בתקנים, הארגון חשוף לתביעות ענק ואובדן אמון מצד הלקוחות.  קושי למפות חולשות קוונטיות: במקרים רבים אין לארגונים את הידע או הכלים למפות היכן שמור מידע רגיש ואילו פרוטוקולי הצפנה שקיימים בארגון לא עמידים בפני מחשוב קוונטי (Quantum Safe).  מחסור במשאבים וזמן יקר: גם אם לארגון יש יכולת תיאורטית לתקן חולשות לבד, מדובר בתהליך שלוקח זמן רב. כל עיכוב משאיר את הארגון פגיע וחשוף לחלוטין לפריצות הרסניות. מישהו חשב על זה קודם: למה לבד כשיש פתרון מקצה לקצה?   כדי להתמודד עם איומים מורכבים כאלה, אין די בפתרונות נקודתיים. בדיוק בשביל זה יבמ (IBM), המובילה העולמית באבטחת מידע ובחקר המחשוב הקוונטי, מציעה את Security Fabric כפתרון הוליסטי מקצה לקצה להגנה על זהויות, הרשאות ונכסים דיגיטליים: ניהול זהויות חכם מבוסס AI עם Verify – פתרון לניהול זהויות עבור משתמשים פנים-ארגוניים, שותפים ולקוחות (CIAM), שמבוסס על ניתוח סיכונים בזמן אמת והזדהות ללא סיסמה.  הגנה על משתמשים פריבילגיים עם Secret Server – כספת מאובטחת שמעניקה שליטה מוחלטת, ניטור וניהול הרשאות למשתמשים הרגישים ביותר בארגון.  ניהול סודות ופיתוח מאובטח עם HashiCorp Vault, שמאפשר לצוותי פיתוח ו-DevOps לנהל מפתחות הצפנה וסודות באופן אוטומטי לחלוטין ומבלי לחשוף אותם בקוד המקור. מוכנות לעידן הקוונטי (Quantum-Safe) – כלי ייחודי למיפוי אוטומטי של הצפנות הארגון, זיהוי חולשות פוטנציאליות מול מחשוב קוונטי ותיקונן מבעוד מועד. מלם תים שלושת היתרונות שעושים את ההבדל  יישום Security Fabric מעניק לארגון שלושה יתרונות עסקיים ותפעוליים מובהקים:  ביטחון רגולטורי מלא: עמידה מלאה בתקנים המחמירים ביותר תוך העברת האחריות למוצר מוכח ומוביל שוק של יצרן עולמי.  התייעלות תפעולית: ניהול מרכזי ואחוד שמייתר את הצורך בריבוי מערכות ומקצר את זמני הפיתוח והתחזוקה של קוד מאובטח.  גמישות: הפתרון זמין בהתקנה מקומית (On-Premises) כמענה לגופים ביטחוניים ורגולטוריים רגישים, לצד התקנה מלאה  בענן או בתצורה היברידית מתקדמת. החוליה החזקה: המומחיות והליווי המקומי של מלם תים טכנולוגיה מתקדמת היא רק חלק מהמשוואה. הערך האמיתי טמון ביכולת ליישם אותה נכון, ללוות את הארגון לאורך כל הדרך ולהבטיח תוצאות עסקיות. כאן נכנסת לתמונה מלם תים (Malam Team), השותפה האסטרטגית של יבמ בישראל, שמשלבת מומחיות טכנולוגית עמוקה עם ניסיון רב בהובלת פרויקטים מורכבים בארגוני אנטרפרייז. מומחיות מקומית וניסיון מוכח: צוות אנשי מקצוע ומהנדסי אבטחת מידע ישראלים, שמכירים לעומק את דרישות הרגולציה, דרישות השוק והאתגרים הייחודיים של ארגונים בישראל, ומלווים אתכם משלב המיפוי והתכנון ועד להטמעה מלאה. ליווי ותמיכה בעברית 24/7: מענה טכני מלא ומהיר של מרכז התמיכה של מלם תים, עם זמינות גבוהה, היכרות אישית עם הלקוחות ויכולת לתת מענה מהיר ואפקטיבי לאורך כל מחזור החיים של הפתרון. אחריות מקצה לקצה באחריות מלאה: שילוב מיטבי של פתרונות יבמ בסביבה הארגונית, תוך אינטגרציה מלאה עם המערכות הקיימות, ניהול הפרויקט באחריות כוללת והבטחת רציפות עסקית.  אל תמתינו לאיום הבא. היערכו לקראתו היום  בעידן שבו ה-AI מעצים את יכולות התוקפים והמחשוב הקוונטי מאיים על ההצפנה הקלאסית, ההגנה על נכסי הארגון שלכם לא יכולה להישאר מאחור. פתרונות יבמ, בשילוב המומחיות והגב המקצועי של מלם תים, מעניקים לארגון שלכם את מעטפת ההגנה החזקה והמתקדמת ביותר בשוק.  רוצים לראות איך זה עובד בפועל? נשמח לתאם איתכם פגישת הדגמה שבמהלכה נמפה יחד את הצרכים שלכם ונציג לכם איך אפשר להפוך גם את הארגון שלכם לחסין בפני איומים ומוכן לעתיד.

"במשך קרוב ל-20 שנה התנהל תהליך ייצור תעודות הזהות הביומטריות עבור רשות האוכלוסין וההגירה – החל מייצור הגלמים ועד לפרסונליזציה של התעודות – ללא מכרז, אלא מכוח פטור ממכרז בנימוק של 'ספק יחיד'", כך קבעה שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, תמר בר אשר, שקיבלה לפני ימים אחדים את עתירת דפוס בארי נגד הרשות. דפוס בארי ביקש מבית המשפט לחייב את המדינה לפרסם מכרז חדש לייצור התעודות הביומטריות, לאחר שלטענתה, ההתקשרות עם הספק הקיים נמשכת שנים ארוכות, ללא הליך תחרותי. בהחלטתה חייבה השופטת את המדינה לעדכן את בית המשפט עד 15 באוגוסט בדבר המועד המתוכנן לפרסום המכרז. בפסק הדין מתחה השופטת בר אשר ביקורת חריפה על התנהלות המדינה וקבעה כי "דומה שאין כלל שנוגע לחובת המדינה להתקשר בחוזה עם ספקים באמצעות מכרז שלא הופר". העתירה, ופסק הדין שניתן בה, הם שלב נוסף במאבק המשפטי שמנהל דפוס בארי מול המדינה סביב ייצור והדפסת התעודות הביומטריות – מאבק שנמשך מאז תחילת שנות ה-2000. הרקע לעתירה תהליך ייצור התעודות, שכולל כמה שלבים, מבוצע בידי ספק יחיד – חברת פתקית – ובאמצעות קבלני משנה נוספים. יצוין כי החברה אינה צד לעתירה, שכאמור הוגשה נגד רשות האוכלוסין וההגירה. שורשי ההתקשרות נעוצים במכרז שפרסמה המדינה ב-2001 בהיקף של כרבע מיליארד שקלים, שבו זכתה HP (הרבה לפני פיצולה לחברות נפרדות). החברה הייתה המתמודדת היחידה במכרז. לאחר הזכייה הוגשו עתירות שונות, ובהן זו של דפוס בארי. בעקבותיהן פורסם ב-2003 מכרז חדש, שבו השתתף גם דפוס בארי. אולם ב-2005 החליטה הממשלה לבטל את תוצאות המכרז ולנהל משא ומתן עם HP. בהמשך אישר אגף החשב הכללי במשרד האוצר את ההתקשרות עם החברה בפטור ממכרז. פתקית מייצרת את התעודות באמצעות הטכנולוגיה של HP. ב-2008 הגיש דפוס בארי עתירה נוספת נגד ההחלטה, אולם זו נדחתה. השופטת ציינה בהחלטתה בעתירה הנוכחית כי "מאז אותה שנה המשיכה המדינה לייצר את התעודות על בסיס אותו פטור ממכרז, מבלי שפורסם מכרז חדש". ביולי 2014 החליטה ועדת הפטור ממכרזים להאריך את ההתקשרות עם אותו ספק ב-10 שנים נוספות, בעלות כוללת של כ-175 מיליון שקלים. ההבטחות שלא מומשו בפסק הדין ציינה השופטת כי ההחלטה להאריך את הפטור עד יוני 2025 התבססה על הודעת רשות האוכלוסין וההגירה, שלפיה ייצור הגלמים יועבר למדפיס הממשלתי, ואילו שלב הפרסונליזציה יעבור לאחריות הרשות. אלא שבפועל, הרשות לא ביצעה כל היערכות להעברת האחריות למדפיס הממשלתי. יתרה מכך, בינואר 2025 היא חתמה על הסכם חדש עם פתקית, בפטור ממכרז, לתקופה של 10 שנים ובהיקף של כ-280 מיליון שקלים. הסכם זה בוטל לאחר עתירה נוספת של דפוס בארי, שטענה כי תנאי ההתקשרות מותאמים לספק הקיים ומונעים תחרות. בנובמבר 2025 פורסם מכרז חדש לייצור גלמי תעודות זהות ודרכונים, אולם גם הוא בוטל בעקבות עתירה של דפוס בארי. במרץ השנה פנה דפוס בארי שוב לרשות האוכלוסין וההגירה והתריעה כי ייצור הגלמים ממשיך להתבצע ללא מכרז במשך כ-20 שנה. העתירה הנוכחית לבית המשפט הוגשה לאחר שהפנייה הזו לא נענתה. רשות האוכלוסין: בוחנים את פסק הדין במהלך הדיון טענה רשות האוכלוסין וההגירה כי במהלך שני העשורים האחרונים נבחנו חלופות שונות להעברת הייצור למדפיס הממשלתי. לדבריה, אם יוחלט על מהלך כזה, יהיה צורך לקיים מכרז בינלאומי לרכישת הידע והטכנולוגיה לייצור הגלמים, ורק לאחר מכן יהיה ניתן להעביר את הייצור לישראל. נציג המדינה, עו"ד יואל פוגלמן מפרקליטות מחוז ירושלים, אמר כי בימים אלה מתבצעת עבודת מטה מקצועית לקראת פרסום המכרז. השופטת דחתה את טענות המדינה וכתבה כי "כל תיאור האירועים והתהליכים שנמסרו אינו מספק מענה למחדל המתמשך, שבמסגרתו במשך שנים ארוכות כל שלבי ייצור התעודות הביומטריות בוצעו ללא מכרז, בידי חברה אחת וחברות הקשורות אליה". היא הוסיפה כי "לעיתים, ריפוי מחדל חמור ומתמשך מחייב מאמץ רב, חריגה משעות העבודה וממסגרות העבודה המקובלות". השופטת חייבה את הרשות לעמוד בהתחייבותה לפרסם את המכרז במועד, גם אם הדבר מחייב הקצאת משאבים נוספים ועבודה מאומצת יותר. בתגובתה מסרה הרשות כי היא "פעלה ותמשיך לפעול בהתאם לדיני המכרזים ולכללי המינהל התקין, תוך הפעלת שיקולים מקצועיים וענייניים בלבד. הרשות סבורה כי פסק הדין התבסס על נתונים חלקיים, שאינם משקפים את נסיבות העניין במלואן. הרשות לומדת את פסק הדין ובוחנת את צעדיה המשפטיים בנושא.    

האירוע מלפני ימים אחדים, שבו שני סוכני בינה מלאכותית מתקדמים של OpenAI תקפו ופרצו לאחת משותפותיה, Hugging Face, הפך לשיחת היום בתעשייה, ולא בכדי. מדובר באירוע השני שבו מודלים מתקדמים הופכים בעצמם לתוקפי סייבר מתוחכמים ומבצעים פריצה משמעותית. בפעם הקודמת שזה קרה, הדבר הוביל ליצירת יוזמה מיוחדת של אנת'רופיק לעצירת התופעה – ניסיון ראשוני לקבוע "קו אדום" בתעשייה, שמתברר כעת כחסר אונים מול המרוץ של המתחרות. אבל אנחנו מקדימים את המאוחר. נתחיל מתקציר הפרקים הקודמים: ב-16 ביולי 2026 חשפה Hugging Face שזוהתה חדירה חריגה לתשתית שלה – מתקפה אוטומטית לחלוטין, שבמהלכה ביצעו סוכני AI מעל 17 אלף פעולות במשך סוף שבוע, תוך מעבר בין עשרות מכונות וירטואליות זמניות. בשלב ההוא לא ידעו ב-Hugging Face מי עומד מאחורי המתקפה, ודיווחו על כך למשטרה המקומית. חמישה ימים לאחר מכן, ב-21 ביולי, הודיעה OpenAI שהאחראים היו מודלים משלה: GPT-5.6 Sol ומודל טרום שחרור מתקדם עוד יותר. לטענת OpenAI, המודלים נבדקו במסגרת הערכה פנימית לכישורי סייבר מתקדמים (בנצ'מארק בשם ExploitGym), כשמנגנוני בטיחות שגרתיים הוסרו כדי למדוד יכולת מקסימלית. זה נעשה, על פי החברה, בתוך "סביבה מבודדת מאוד", עם גישה מוגבלת לאינטרנט – רק עם שירות פנימי להתקנת חבילות תוכנה. המודלים איתרו פרצת יום אפס בשירות ההתקנה הזה, והשתמשו בה כדי לבצע הסלמת הרשאות ותנועה רוחבית ברשת המחקר של OpenAI, עד שהגיעו למכונה עם גישה לאינטרנט הפתוח. משם הם הסיקו ש-Hugging Face (שמספקת ספריה ענקית למודלים וכלי AI) עלולה להכיל פתרונות שיאתגרו את הבנצ'מארק, פרצו לשרתיה, תוך שילוב של פגיעויות נוספות וגניבת אישורי גישה, והגיעו עד כדי הרצת קוד מרחוק (RCE) ושליפת מידע ממסד נתונים בייצור. המכונות, מבחינתן, עשו את מה שהן צריכות לעשות כדי לפתור את האתגר שהוצב להן. על הדרך הן ביצעו דברים שאם בן אנוש היה מבצע אותם, היו נחשבים פשעי סייבר וחדירה לא מורשית למערכות מחשב. בריחה של מודלים? מומחים מפקפקים OpenAI פרסמה פוסט ב-21 ביולי, שבו הגדירה את האירוע כ-"אירוע סייבר חסר תקדים", כתבה שהיא גילתה את פרצת יום האפס לספק הרלוונטי, הכניסה את Hugging Face לתוכנית "גישה מהימנה לסייבר" שלה ומסרה שהיא מהדקת בקרות תשתית – גם במחיר פגיעה במהירות המחקר. מנכ"ל Hugging Face, קלם דלאנג, הגיב בחיוב יחסית לשיתוף הפעולה, ואמר: "האירוע הזה מוכיח נקודה שהאמנו בה מזמן – בטיחות AI לא תיפתר על ידי חברה יחידה שעובדת בסתר". הוא כתב ברשת X כי "זוהי תקיפה אוטונומית ראשונה של סוכן, וזה אירוע חסר תקדים, שדורש תגובה חסרת תקדים". הפנים לא ממש "חובקו" במקרה הזה. Hugging Face. צילום: sdx15, ShutterStock מומחי אבטחה – דן גיידו מ-Trail of Bits ואחרים – מפקפקים בהסברים של OpenAI, וסבורים כי הטענה שלה לגבי "בריחה" של מודלים מתוך ארגז חול סגור איננה נכונה. לדבריהם, מדובר ברשלנות מצידה של OpenAI בעיצוב הסביבה הסגורה, כלומר כשל אנושי בתכנון, ולא "AI מרדנית" ומסוכנת. ארגז חול "אמיתי" אמור להיות סביבת בדיקות הרמטית, המנותקת לחלוטין מהאינטרנט. גם מחשב בודד שמחובר לרשת האינטרנט, כמו זה שמצאו Sol והמודל השני, הוא נקודת תורפה. חוקרי אבטחה אחר, אוילי באקלי, טוען שהמודלים ביצעו את האתגר שהציבו לפניהם בצורה יצירתית, כאשר האנלוגיה היא אדם שזורק כדור לכלב ומבקש ממנו להביא אותו, ומשאיר בטעות את שער החצר פתוח. פלא שהכלב ייצא החוצה להביא את הכדור? ובכל זאת, אם נאמין לגרסה של OpenAI ונלך על התרחיש הגרוע יותר (ובעולמות הסייבר תמיד הולכים על האפשרות הפסימית יותר), מדובר במקרה של אובדן שליטה על מודל – הדבר שממנו חוקרי בטיחות AI חוששים: אירוע שבו מודלים הופכים להאקרים מתוחכמים ובעלי יכולות ברמה מדינתית בעצמם, וזה מהווה סכנה משמעותית. "אבולוציה מהירה וחסרת תקדים בעולם ה-AI" רון פלד, שותף מייסד וסמנכ"ל התפעול של סולה סיקיוריטי, שמתמחה בתחום, אמר לאנשים ומחשבים כי "אנחנו עדים לאבולוציה מהירה וחסרת תקדים בעולם ה-AI. האנושות טרם חוותה קצב התפתחות כמו זה של הבינה המלאכותית. קצב זה מותיר את הרגולציה ומנגנוני הבטיחות מאחור, והאירוע הנוכחי משקף היטב את שדה המוקשים שסביבנו: מודלי בינה מלאכותית בתחום הסייבר מהווים נשק לכל דבר ועניין. ניסויים מהסוג הזה חייבים להתבצע בסביבה מנותקת וסטרילית בלבד. כשלים ואיומי אבטחה קיימים בכל מערכת, והמודלים המתקדמים הללו יודעים לאתר ולנצל אותם במהירות". האם אנחנו בעידן של סקיינט (רשת הבינה המלאכותית מסדרת סרטי שליחות קטלנית) והשמדת האנושות? עוד לא. האם אנחנו בדרך לשם? בהחלט יכול להיות, בעידן שבו מודלי בינה מלאכותית מתקדמים "נוטלים יוזמה" ופורצים למסדי נתונים על מנת לבצע את המשימה שהציב בפניהם בן אנוש (גם אם זה למטרות בדיקה בלבד). הסרה של בלמים אומרת שאנחנו, במכוון, מוציאים את השד מהבקבוק. עכשיו האנושות תצטרך למצוא דרכים להתמודד איתו.