אומרים שאין דבר שיכול לעצור את הזמן, וזה נכון. מכיוון שזה נכון, מחוגי השעון לא יעצרו גם ב-14 באוקטובר 2025 – היום שבו Windows 10 תהפוך לפאסה. נכון לכתיבת שורות אלה, אין שינוי בתאריך היעד, וזה אומר שהשעון ממשיך טיק טק לקדם את כל משתמשי Windows 10 ליום שבו מערכת ההפעלה שלהם תפסיק לקבל עדכונים בכלל, ועדכוני אבטחה בפרט – אלא אם הם יכניסו יד עמוקה לכיס וישלמו בכל שנה יותר ויותר כדי לקבל את העדכונים מהסוג השני. מה שמדהים הוא שלפי GlobalStats, באופן גלובלי, כ-45% מההתקנות במחשבים שמריצים Windows הן עדיין של גרסה 10, כשבישראל הנתון עומד על 52%, והשינויים מחודש לחודש "לטובת" Windows 11 הם מזעריים. מה קרה בעבר? אסון אבטחה מתקרב? יכול להיות שכן, אבל ממש במקרה, לאחרונה נתקלתי במספר מאמרים וידיעות שכתבתי על סיום התמיכה ב-Windows XP לפני יותר מ-11 שנים, באפריל 2014. אז, Windows 8.1 כבר הייתה בחוץ, אבל שבועיים לפני סוף התמיכה, יותר מ-30% ממחשבי ה-PC היו עדיין מצוידים ב-XP. יתרה מזאת, אחת הכותרות באותם ימים באנשים ומחשבים הייתה: "הפסקת התמיכה בחלונות XP עלולה לעורר בעיות בכספומטים" – כאמור, פחות מחודש לפני הפסקת התמיכה. אפילו חברת האבטחה טרנד מיקרו הצטרפה באותם ימים למסע השכנוע של מיקרוסופט, כשהתייחסה לאי שדרוג מערכת ההפעלה לפני סוף התמיכה ב-XP כפצצה שעומדת לפעול על המשתמשים – והכספומטים היו דוגמה מצוינת לפצצה מתקתקת בזמנו. האזהרה של טרנד מיקרו מאז לא מצאתי נתונים וסיפורים מדויקים לגבי מה שקרה בעת הפסקת התמיכה ב-Windows 7, אבל אני מהמר שגם אז, כנראה שחודש לפני כן, כמה עשרות אחוזים ממחשבי החלונות היו מצוידים במערכת ההפעלה שפג תוקפה, הטענות היו דומות והאזהרות של מיקרוסופט היו כמו האזהרות הנוכחיות, שקשורות לאבטחה: זהירות, פריצה, חוסר עדכון, ומי גנב את הנתונים. אז מה זה אומר? שהבעיה היא בעיקר בארגונים שלא מתכוננים בזמן למעבר ההכרחי של מערכת ההפעלה, שברור שמדי פעם מתעדכנת? שמיקרוסופט אולי לא בסדר בכך שהיא לא תומכת יותר זמן במערכת ההפעלה הישנה? יש גם מי שחושב שעשור של תמיכה זה לא מספיק: לורנס קליין, שתבע את מיקרוסופט בטענה שהיא צריכה להמשיך לתמוך באופן מלא ב-Windows 10 כל עוד נתח השוק שלה משמעותי. האם אתם יודעים האם המחשבים שלא יזכו יותר לעדכוני אבטחה נמצאים במערכת של קופת חולים כזו או אחרת, או אולי באיזה משרד ממשלתי שיודע הכול על ההלוואות שלכם, או, וזה עוד יותר חמור, אצל גוף ביטחוני כזה או אחר? השוני בין סיום התמיכה ב-XP וב-10 בכל מצב של סיום תמיכה, חלק גדול ממחשבי ה-Windows היו בסכנה בגלל אי עדכון. עם זאת, בכל זאת יש משהו מאוד שונה מסיום התמיכה ב-XP לסיום התמיכה ב-10: הדרישות של Windows 11 משנות את המשחק הרבה יותר ממה שקרה במערכות הקודמות. בהרבה מקרים, מי שרוצה לעבור מ-10 ל-11 צריך להחליף את המחשב, וזו הוצאה ניכרת, בעיקר בארגונים, ומעבר למהלך הרגיל של עדכוני תוכנה, שהכרחיים במקרים רבים. ויש עוד דבר אחד מאוד מאוד משמעותי: ההאקרים של היום הם לא ההאקרים של 2014. לא שלא היו אז האקרים ולא שלא היו פרצות אבטחה שנוצלו היטב, אבל הכמות המטורפת של ההתקפות שיש כיום גדולה, עוצמתית ומסוכנת פי כמה וכמה מאשר אז. אני לא נכנס לשאלה איזה צד צודק בדרישה שמיקרוסופט תוסיף לתמוך ב-Windows 10, אלא מתייחס לעובדות: אם לא ישתנה משהו, כמחצית ממחשבי ה-Windows בישראל לא יזכו לעדכונים החל ב-14 באוקטובר. זה לא גורם לכם לנוע בכיסא בחוסר נוחות? האם אתם יודעים האם המחשבים הללו נמצאים במערכת של קופת חולים כזו או אחרת, או אולי באיזה משרד ממשלתי שיודע הכול על ההלוואות שלכם, או, וזה עוד יותר חמור, אצל גוף ביטחוני כזה או אחר? אותי זה קצת מלחיץ.

פלאפון מעודדת את השימוש בבינה מלאכותית ומרחיבה את הגלישה החופשית גם לאפליקציות AI: החל מהיום (ה') מצטרפים חדשים למסלולי דור 5 ייהנו משימוש חופשי באפליקציות ה-AI הנפוצות ChatGPT וג'מיני (Gemini) ללא שינוי במחיר החבילה, שלדברי החברה היא מותאמת כעת במיוחד לצרכי הלקוחות בעידן הבינה המלאכותית. בהמשך, השימוש באפליקציות AI אלה יורחב גם לחלק מחבילות החו"ל. דרור בהט, סמנכ"ל השיווק של פלאפון. צילום: רמי זרנגר בנוסף, בפלאפון ציינו כי בהמשך הגלישה החופשית תורחב גם לאפליקציות AI נוספות. כיום חבילות דור 5 כוללות גלישה חופשית באפליקציות הבאות: פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק, ווייז (Waze), יוטיוב, ווטסאפ, טלגרם, X וסנאפצ'ט. לפיכך, השימוש באפליקציות אלה אינו יורד מנפח הגלישה של החבילה. "הבינה המלאכותית כבר הפכה לחלק מחיי היום יום של ישראלים רבים – 65% ציינו כי הם עושים שימוש כלשהו בכלי AI ואנחנו רואים בכך הזדמנות להעניק חוויית שימוש מתקדמת ומותאמת יותר לצרכי הלקוחות", אמר דרור בהט, סמנכ"ל השיווק של פלאפון. "כחברה המובילה את תחום הטכנולוגיה והשירות, אנחנו שמחים להיות הראשונים המאפשרים גלישה חופשית באפליקציות AI – צעד המקרב את כולנו לעתיד דיגיטלי נגיש וחדשני".

גוגל כידוע השיקה לאחרונה את סדרת מכשירי הדגל החדשה שלה, Pixel 10, עם דגש חזק על תכונות חדשניות. אחת התוספות המסקרנות ביותר הייתה תכונת AI ששמה Daily Hub – פיצ'ר חדש שנועד לשמש כמרכז מידע אישי ולסכם את יומם של המשתמשים. התכונה הופיעה בתוך ממשקי Google Discover ו-At a Glance בטלפונים החדישים, והייתה אמורה להציג מידע מגוון, כולל תחזית מזג האוויר, פגישות קרובות מיומן Google Calendar, הערות מ-Google Keep, הודעות שהתקבלו, תזכורות ואף מידע רלוונטי מג'ימייל (Gmail). בנוסף, Daily Hub הייתה אמורה להציע למשתמשים המלצות תוכן ממגוון יישומים כמו Google TV, יוטיוב ו-YouTube Music, ולתפקד כמעין "עיתון דיגיטלי המתעדכן בזמן אמת ומציף תוכן רלוונטי" למשתמש, כך לפחות הוסבר אודותיה במקור. אלא שעל אף שהרעיון נשמע מבטיח על הנייר – חוויית השימוש בפועל הייתה רחוקה מלהיות מושלמת. משתמשים שהתנסו בה ופועלים כמבקרים במדיה החברתית טענו שהתכונה "חצי אפויה ולא שימושית כלל", והיו גם מי שטענו שהיא גרסה נחותה יותר של Now Brief מבית סמסונג. התכונה הזו של המתחרה, שנועדה להציג עדכונים יומיים מותאמים אישית במסך הבית, סבלה מכשלים טכניים וחוסר עקביות בתוכן, ונתפשה על ידי מי שהתנסה בה כלא בשלה להשקה. Google pulls ‘Daily Hub’ preview on Pixel 10 as it works on improvements byu/TechGuru4Life inGooglePixel "אחד הדברים המטופשים ביותר שראיתי אי פעם מגוגל" על פיצ'ר ה-AI ששחררה גוגל במכשירי הפיקסל נשמעו תלונות גם בפורומי ראדיט (Reddit), שם לדוגמה תוארה ה-Daily Hub כ"לא שימושית" ואף כ"אחד הדברים המטופשים ביותר שראיתי אי פעם מגוגל". ביקורות מסוימות ציינו כי התכונה "לא הייתה טובה בשום דבר שניסתה לעשות", ובמקרים רבים כלל לא הופיעה בפיד ה-Discover או ב-At a Glance, ואפילו כשכן הופיעה, לא עשתה זאת מדי יום. ולפיכך, עקב התגובות ה"פושרות" והביקורות, נקטה ענקית הטק בצעד לא צפוי והסירה בשקט את ה-Daily Hub מסדרת מכשירי ה-Pixel 10, כולל מ-Pixel 10 Pro ו-Pixel 10 Pro XL. לאחר שההסרה זוהתה ובתגובה לפניה ולתהיות על המהלך סיפקה גוגל הצהרה רשמית ל-9to5Google, בה ציינה כי: "כדי להבטיח את החוויה הטובה ביותר האפשרית בפיקסל, אנו משהים זמנית את התצוגה המקדימה הציבורית של Daily Hub למשתמשים. הצוותים שלנו עובדים באופן פעיל על שיפור הביצועים וזיקוק החוויה המותאמת אישית. אנו מצפים להציג מחדש Daily Hub משופרת כאשר היא תהיה מוכנה".

זה בהחלט השבוע של אורקל: אחרי החדשות הטובות משלשום (ג'), שלפיהן החברה חוזה כי היא תכניס 144 מיליארד דולר מתשתיות ענן ו-AI עד שנתה הכספית 2030, לעומת 20 מיליארד השנה, ולאחר שהמניה שלה זינקה בעקבות כך בעלייה הגדולה ביותר מאז שנות ה-90 (מה שהפך את לארי אליסון לכמה שעות לאיש העשיר ביותר בעולם), אתמול הודיעה החברה כי היא חתמה על עסקה של 300 מיליארד דולר עם OpenAI. העסקה הזאת, שנחשפה בוול סטריט ג'ורנל, היא חלק מחוזי AI עתידיים בהיקף של 317 מיליארד דולר, שאורקל הודיעה עליהם, והיא תספק לחברה של סם אלטמן את תשתית המחשוב שהיא זקוקה לו לאורך חמש שנים, החל מ-2027. עסקה זו, שהיא אחת הגדולות, אם לא הגדולה ביותר, בשוק הבינה המלאכותית, היא עסקת ענק נוספת שנחשפת בין שתי החברות. רק ביולי האחרון נודע ש-OpenAI ואורקל חתמו על עסקה בשווי של 30 מיליארד דולר להקמת דאטה סנטרים חדשים, שיכולים לספק עוצמת מחשוב בהיקף של 4.5 גיגה-וואט – עוצמת חשמל שמספקים חמישה כורים גרעיניים. לפי הדיווחים בשוק, היקף המחשוב שרכשה OpenAI אמור לספק את הצרכים שלה לצורך פיתוח מודלים חדשים, גדולים ומדויקים יותר. עם זאת, באותה הנשימה הזכירו אנליסטים שהחברה לא אמורה להציג רווחים משמעותיים עד 2029 לפחות – מה שמעמיד סימן שאלה גדול מאוד מעל היכולת שלה לשלם 60 מיליארד דולר בשנה לאורקל. OpenAI מתרחקת ממיקרוסופט – וההיפך בכל מקרה, מדובר בעוד צעד משמעותי ש-OpenAI מבצעת כדי להתרחק ממיקרוסופט. גם הענקית מרדמונד מצידה מתרחקת מ-OpenAI, או, יותר נכון, מפחיתה את התלות שלה בה, לאחר שהחליטה לשלב גם את מודלי הבינה המלאכותית של קלוד מבית אנת'רופיק ביישומי Office 365. כמו העסקה שנחשפה ביולי, גם העסקה הזו מיישרת קו עם יוזמת הסטארגייט, שעליה הכריז דונלד טראמפ עם שובו לבית הלבן – בניית תשתיות AI בארצות הברית, בהיקף של כ-500 מיליארד דולר. OpenAI ואורקל הן שתיים מהחברות הגדולות במיזם הזה, יחד עם המשקיעה סופטבנק, אנבידיה וחברות אחרות. לכן, לא פלא שמנכ"לית אורקל, צפרא כץ, הייתה אחת האורחות והאורחים בארוחת הערב שטראמפ ערך בסוף השבוע בבית הלבן לבכירי ענקיות הטק. מניית אורקל זינקה במסחר אתמול ב-36%, ומשקיעים רבים מעריכים שזאת רק ההתחלה. בהתאם, הם העלו, ומאוד, את מחיר המטרה של מניית החברה. לדוגמה, ג'פריס העלתה אותו מ-270 דולר ל-360 דולר. האנליסטים של סיטי אמרו שאורקל היא "מנצחת ייחודית" בתחום ה-AI, וכינו את החוזה החדש שלה עם OpenAI "אחת החתימות החזקות ביותר של חוזה ברבעון שאף פעם ראינו לאורך ולרוחב עולם התוכנה".

הרשות לפיתוח הגליל, בשיתוף עמותת itworks וחברות היי-טק מובילות, השיקו באחרונה מיזם ייחודי שנועד לשבור את תקרת הזכוכית בפני צעירים וצעירות מהעדה הדרוזית – בוגרי מקצועות ההנדסה והמדעים – ולאפשר את השתלבותם בתעשיית ההיי-טק הישראלית. ההשקה התבצעה במעמד שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, יצחק וסרלאוף. למרות תרומתה הרבה של העדה הדרוזית למדינת ישראל, והצטיינות בניה בשירות הצבאי ובמערכות הביטחון, נוכחותה בהיי-טק כמעט ואינה קיימת. לפי הערכות עמותת itworks, מתוך כ-400 אלף מועסקים בהיי-טק הישראלי, מספר העובדים הדרוזים מסתכם במאות בודדות בלבד. זאת, למרות שיעור זכאות לבגרות מהגבוהים בארץ – 91.3% – ועל אף הגידול המתמשך במספר הסטודנטים הדרוזים במקצועות הטכנולוגיים. הפער הבולט נובע בין היתר ממחסור במשרות ג'וניור המקשה מאוד על צעירים חסרי ניסיון להשתלב בתעשייה. עקב כך, רבים נאלצים לפנות למשרות שאינן הולמות את כישוריהם, ואחרים נותרים מחוץ למעגל התעסוקה. המיזם החדש שהושק כעת עתיד לספק מענה ישיר לפער הזה, באמצעות תוכניות הכשרה ייחודיות בשיתוף מעסיקים. כל מחזור כולל קורס מקצועי בן מספר חודשים, עם התחייבות ללוות את המשתתפים עד להשתלבות בתעסוקה. במהלך השנתיים הקרובות צפויות להיפתח שלוש תוכניות הכשרה, בשיתוף חברות היי-טק מובילות, במטרה להכשיר כ-70 משתתפים.  כאמור, ההכשרה הראשונה הושקה רשמית במשרדי הרשות לפיתוח הגליל בעכו, בהשתתפות השר וסרלאוף, מנכ"ל הרשות יכין זיק, נציגי itworks, חברת Qualitest ונציגת הסטודנטים. בשלב זה התקבלו לתוכנית כ-30 משתתפים, ובהמשך ייפתחו גם הכשרות בתחום הסייבר, עם שותפות של itworks ו-CyberPro. "הדרוזים הם אחים שלנו" השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, והחוסן הלאומי, יצחק וסרלאוף. צילום: פרטי, מתוך ויקיפדיה במהלך האירוע הדגיש השר וסרלאוף כי "הפרויקט שאנו משיקים היום הוא צעד משמעותי בבניית עתיד חזק ומשגשג לצפון בכלל ולחברה הדרוזית בפרט. הדרוזים הם אחים שלנו. החיבור בין כישרונות צעירים מהגליל לבין תעשיית ההיי-טק הישראלית מייצר לא רק הזדמנויות תעסוקה חדשות, אלא גם חוסן חברתי וכלכלי למדינת ישראל כולה. משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי ימשיך לפעול כדי לוודא שכל צעיר וצעירה בצפון יקבלו את ההזדמנות לממש את הפוטנציאל שלהם כאן בבית". מנכ"ל הרשות לפיתוח הגליל, יכין זיק, הוסיף כי הפרויקט מהווה הזדמנות ייחודית לשלב את הפוטנציאל הרב של הקהילה הדרוזית עם ההזדמנויות הטכנולוגיות הקיימות, מתוך מטרה ליצור מעגל חיובי שיחזק את הכלכלה המקומית וישאיר את הכישרונות בצפון. לדברי יפעת ברון, מנכ"לית itworks: "צעירים דרוזים מצטיינים בלימודים ובשירות הצבאי, אך ייצוגם בהיי-טק כמעט ואינו קיים. התוכנית שלנו פותחת עבורם דלת אמיתית לעולם התעסוקה – באמצעות קורס מקצועי והתמחות של חצי שנה בחברות מובילות". גם נציגי התעשייה הדגישו את הצורך בשינוי ובירכו על המיזם. שי ליברמן, מנכ"ל Qualitest ישראל ואירופה, אמר: "ההיי-טק הישראלי לא יכול להמשיך לחפש טאלנטים רק מתחת לפנס. הכישרון אולי מפוזר – אבל ההזדמנויות לא. זה לא פילנתרופיה, זו אסטרטגיה". הפרויקט יכלול הכשרות לעבודה עם טכנולוגיות חדשות, חשיפה לפתרונות עדכניים, סדנאות בתחומי בינה מלאכותית, פיתוח תוכנה ואוטומציה, לצד תרגול מעשי בתרחישים אמיתיים. בכך הוא עתיד להשתלב באסטרטגיה הרחבה של הרשות לפיתוח הגליל לחיזוק הצפון וליצירת מקומות תעסוקה איכותיים לתושביו.

הצמיחה המהירה של מערכות IT היברידיות, מרובות עננים ומערכות בינה מלאכותית מקשה על מימוש אסטרטגיות לאבטחת הענן, ויצרה עבור ארגונים שכבות חדשות של מורכבות וסיכון – כך לפי מחקר חדש של טנאבל. על פי המחקר, 82% מהארגונים מפעילים כיום סביבות IT היברידיות, המשתרעות על פני הסביבה המקומית והענן. 63% מהארגונים משתמשים ביותר מענן אחד, ומנהלים בממוצע 2.7 סביבות. כאשר כל סביבת IT מביאה כלים, מדיניות ומודלים של אחריות משותפת משלה – עומסי העבודה בענן ורכיבי בינה מלאכותית יוצרים מערכות מורכבות ומפוצלות, עם נקודות עיוורון גדולות עבור צוותי אבטחה. התוצאה היא נראות חלקית ולא עקבית, פיקוח לא עקבי על זהויות ופערים בניטור סיכונים – שאותם התוקפים עלולים לנצל. "ככל שעומסי עבודה המונעים על ידי בינה מלאכותית מוסיפים שכבות נוספות של מורכבות", כתבו החוקרים, "הזהות הפכה לאחד ממקורות החולשה הגדולים ביותר בסביבה זו, עם שליטה חלקית ולא עקבית, והרשאות מוגזמות. אלה מהווים, באופן קבוע, מניעים לאירועי סייבר בענן". בעוד שהמחקר העלה כי ארגונים רבים אימצו פתרונות כגון ניטור אבטחה מאוחד (58%), ניהול מצב אבטחה בענן (57%) וזיהוי ותגובה מורחבים (54%), הרי שהצורך בקבלת נראות רחבה יותר בסביבות היברידיות ובענן עדיין מועט ביותר. עוד מציינים החוקרים כי העובדה שכלים רבים עדיין פועלים באופן נפרד ובחלתי משולב מגבילה את יכולתם לאחד את בקרת הסיכונים. כתוצאה מכך, לארגונים מעטים בלבד יש יכולות לאכיפה עקבית של מדיניות האבטחה וניהול הזהויות, ולניטור סיכונים, "הדרושים לאבטחת נוף IT כה מגוון". ליאת חיון, סמנכ"לית מוצר ומחקר בטנאבל. צילום: יח"צ "הדו"ח מאשר את מה שרואים בשטח" המחקר של טנאבל נערך בשיתוף ברית אבטחת הענן (Cloud Security Alliance), ונעשה בקרב יותר מ-1,000 אנשי IT ואבטחה ברחבי העולם. לדברי ליאת חיון, סמנכ"לית מוצר ומחקר בטנאבל, "הדו"ח מאשר את מה שאנחנו רואים כל יום בשטח". "עומסי עבודה של בינה מלאכותית מעצבים מחדש את סביבות הענן, ומציגים סיכונים חדשים. אלה סיכונים שהכלים המסורתיים לא נבנו להתמודד איתם", ציינה. ג'ים ריוויס, מייסד שותף ומנכ"ל ברית אבטחת הענן, אמר כי "הסיכונים בעמידה במקום גדלים מיום ליום. ארגונים צריכים לחשוב מחדש על הגישה שלהם לאבטחה, ולבנות הגנות אדפטיביות ומוכנות לעתיד, שמסוגלות להתפתח באותה מהירות כמו הטכנולוגיה שעליה הם מגנים".

אני לא יודע כמה אנשים משתמשים בחיים העסקיים שלהם אך ורק בחבילת השירותים העסקיים שמציעה גוגל, אבל אם מישהו מחפש משהו שדומה ל-Surface של מיקרוסופט, אולם לסביבת האנדרואיד, כנראה ש-Yoga Tab Plus החדש של לנובו הוא הטאבלט הכי קרוב אליו, או לפחות אחד הכי קרובים. כמו הטאבלט המיקרוסופטי, לנובו הקפידה מאוד ב-Yoga Tab Plus על העיצוב של המכשיר – עם הצבעים הכחולים המטאליים שבהם הוא הגיע לבדיקה, הוא לא פחות ממרהיב עין. בעצם, גם בגוונים הלבנים, הקרחוניים משהו, הוא לא נראה רע בכלל. רוב הטאבלטים של לנובו שסקרתי בשנים האחרונות היו מחשבי לוח בידוריים, וה-Yoga Tab Plus – אף על פי שיש לו רמקולים מצוינים וחזקים ובהירות מסך עוצמתית במיוחד – משדר עבודה מהרגע הראשון. ניתן לייחס את זה גם לעובדה שהוא מגיע באריזה עם כיסוי אחורי מגנטי, שכולל מעמד חזק, עט אלקטרוני וגם מקלדת. עוד סיבה לקביעה הזאת שלי היא שהטאבלט מבוסס על Snapdragon 8 Gen 3 של קוואלקום. זה אמנם מעבד מהשנה שעברה, אבל עדיין, מדובר במעבד דגל לכל דבר ועניין, והוא עוצמתי מאוד – עם העוצמה הכי גבוהה שאני זוכר בטאלבטים של לנובו באחרונה. עם ציונים של 1,648,715 נקודות באנטוטו גרסה 10 ו-2,336,410 נקודות באנטוטו גרסה 11, הוא מוכיח שיש הרבה דלק במנוע שלו, להרצה של כמעט כל יישום עלי אדמות – כל עוד הוא תואם למערכת ההפעלה של גוגל. זה כולל משחקים כבדים במיוחד. בזכות מערכת קירור מספיק מוצלחת, לא הרגשתי בהתחממות מיותרת בזמן ההרצה של הבדיקות ושל המשחקים. ה-Yoga Tab Plus מציע 16 גיגה-בייט זיכרון עבודה ו-256 גיגה-בייט זיכרון אחסון מסוג UFS 4.0, שאינו ניתן להרחבה, וכל זה מתחת למסך 12.7 אינץ' עם פאנל LPTS, שמציע רזולוציה של 3K ותמיכה ב-Dolby Vision – אבל רק בקצב ריענון בסיסי. יש חיישן טביעות אצבע בכפתור ההפעלה – דבר קצת יוצא דופן בשוק, ובהתאם למנהגי הפרטיות הנוכחיים, זוויות הצפייה שלו מוגבלות ל-85 מעלות. הוא מגיע עם גרסה 17 של הממשק הקנייני ZUI מעל אנדרואיד 15 – ומגרסה לגרסה, העבודה במצב PC, שמחקה באופן מצוין את שולחן העבודה החלונאי, הופכת ליותר ויותר טובה. בגרסה הנוכחית, המעבר מבוצע חלק ברגע חיבור המקלדת, וכך גם המעבר למצב אנדרואיד עם ניתוק המקלדת. המשתמש יכול לבחור באיזה מצב לעבוד בכל רגע, והתמיכה בעבודה בריבוי מטלות היא פשוט נהדרת – מה שמוסיף הרבה גוונים לשימוש העסקי ב-Yoga Tab Plus. איך לא – בינה מלאכותית ויש AI. מעבר לאפליקציה הצפויה של ג'מיני, שמיועדת לשאילתות AI חיצוניות, הטאבלט הזה מגיע עם AI Now – אוסף כלי הבינה המלאכותית של לנובו, שמותקן גם בניידים של החברה. אסופת כלים זו מיועדת להרצה על נתונים מקומיים כדי לספק תובנות, אבל היא דורשת פתיחת חשבון בלנובו. היא מאפשרת לתקצר מסמכים, אך החשיבות העיקרית שלה היא בכך שהיא מסייעת לבנות בסיס ידע שמבוסס על הפעילות של המשתמש. זה לא משהו שיכולתי לבדוק לעומק בזמן הקצר של הבדיקה, כי צריך די הרבה זמן כדי לבנות בסיס ידע שכזה. Yoga Tab Plus של לנובו. צילום: יח"צ עד כאן הדברים הטובים ב-Yoga Tab Plus, ובכלל, המילה "מושלם" שייכת למילון ולא לחיים המציאותיים. אחד הדברים שהפתיע אותי לרעה היה זמן העבודה של הטאבלט: על אף שהוא מצויד בסוללת 10,200 מילי-אמפר לשעה, שזה על הנייר נפח גדול מאוד, את מבחן הזמן הרגיל של PC Mark הוא סיים לאחר שש שעות וחצי בלבד. זאת, על אף שמכיוון שהמסך כה בהיר, ביצעתי את הבדיקה עם כ-25% בהירות בלבד. זה עדיין אומר שהוא יחזיק יום עבודה שלם, אפילו אם הוא נמשך 10 שעות – אבל ציפיתי ליותר. מקלדת מאוד נוחה לשימוש – וזאת הפתעה באשר למקלדת, להפתעתי מכך שהיא מאוד נוחה לשימוש, עם מקשים שיורדים מספיק עמוק כדי להקנות חוויית הקלדה נוחה מאוד. אף על פי שמשטח השליטה יחסית קטן – בכל זאת, לא מדובר במחשב אלא בטאבלט עם מקלדת, הוא בהחלט מספיק לצרכים ומותאם לשימוש עם הגודל המסוים הזה של המסך. יש אפילו כמה וכמה מקשים ייעודיים: אחד נמצא לצד ה-alt השמאלי, לפתיחה מהירה של מגירת האפליקציות. אפשר לקרוא לזה כפתור "התחל" אנדרואידי בגרסה של לנובו. מעל המקלדת יש שורה של מקשים ייעודיים – מקש ללכידת תמונת מסך, מקש לסידור מיידי של החלונות הפתוחים על המסך, כך שכולם יוצגו זה לצד זה, ומקש שמפנה ליכולות ה-AI. עם זאת, וחבל, אין במחשב הלוח הזה מקש שמאפשר לעבור שפה במהירות בזמן הקלדה. זה אומר שעדיין צריך להשתמש בלחיצות על המסך. אגב, בזמן כתיבה מופיע על המסך ממשק ייעודי לכתיבה, שמאפשר גם, בקלות, "להקליד" באופן קולי. זה לא ממש נוח, וזה מה שחוויתי בזמן שכתבתי את הסקירה הזאת, שכפי שאתם יכולים לראות, משלבת פה ושם מילים באנגלית. אני מקווה שזה סוף סוף יקרה בדור הבא של הטאבלטים. האם לנובו תהיה זו שתרים את הכפפה? עוד דבר שהפתיע אותי לטובה הוא העט האלקטרוני שמלווה את הטאבלט, Lenovo Tab Pen Pro. הוא נוח מאוד לשימוש, והצלחתי אפילו לכתוב בכתב יד ברור ב-DOCS, שהפך מיד לטקסט מדויק. גם חוויית הציור הייתה נוחה מאוד. העט נטען באמצעות הצמדה מגנטית לחלק הימני העליון של הטאבלט, והטעינה הייתה מאוד מהירה. יש מחוון שמציג את אחוז הסוללה עם הנחת העט, כולל כשהוא מגיע לטעינה מלאה. הוא גם תומך במחוות רבות ויכול לשמש כשלט רחוק, ומכיוון שהוא חלק מהחבילה, אין כל סיבה לא ללמוד להשתמש בו. אפילו מומלץ. האם מישהו מכם מופתע מזה ש-Yoga Tab Plus הוא טאבלט יקר למדי? כנראה שלא. מחיר השוק שלו עומד על 3,249 שקלים.

מיקרוסופט פרסמה השבוע הנחיות חדשות לכלל העובדים שלה, שלפיהן החל מפברואר הקרוב הם מחויבים לעבוד שלושה ימים בשבוע פיזית במשרדים. כלומר, אם הם ירצו לעבוד מהבית, הם יוכלו לעשות זאת לכל היותר יומיים בשבוע. אם לפני הקורונה היה ברור לרוב המעסיקים שהעובדים עובדים מהמשרד, מאז שוך המגפה והסגרים שהיא הביאה איתה, אין ביניהם אחדות דעים לגבי מדיניות העבודה מהבית. כך התפתחו מודלים שונים של עבודה היברידית – שלושה ימים מהמשרד ושניים מהבית, או ההיפך, ועוד. יש גם חברות שמאפשרות לעבוד רק מהבית, ולהגיע למשרד לעיתים רחוקות, אם בכלל – אם כי מספרן הולך ומתמעט, וההנחיות החדשות של מיקרוסופט הן חלק מהמגמה הזאת. כמו בחברות טק אחרות שהחזירו את הגלגל לאחור, גם אם חלקית, ומחייבות את העובדים לעבוד חלק מהשבוע מהמשרד, גם עובדי מיקרוסופט לא נוטים להסכים למדיניות החדשה של החברה. מבחינת העובדים, היתרון בעבודה מהבית הוא גמישות בשעות ושילוב טוב יותר של המחויבות למלא את המשימות עם המטלות המשפחתיות. לעומת זאת, ולאור העובדה שבחברות היי-טק נוטים להצטרך לעבוד שעות רבות, אצל חלק מהעובדים העבודה מהבית היא חיסרון. אלה טוענים שהם עובדים הרבה מעבר לשעות הרגילות, כמעט ללא הגבלה ובלי תגמול מתאים. חוסר אמון מצד המעסיקים אולם, הסיבה המרכזית שגורמת לעובדים להתנגד היא תחושת חוסר האמון שהמעסיקים משדרים בעבודה מרחוק ובתפוקה של העובדים כשהם מחוץ למשרד. מעסיקים רבים עדיין שבויים בקונספציה ששייכת למאה הקודמת, שלפיה הם צריכים לראות בעיניים את העובדים שלהם, לוודא שהם אכן עובדים, ולא מאמינים שאת אותם מאמצים, תפוקה ומשימות הם יכולים למלא גם מרחוק. יש היבטים נוספים: האחד הוא כלכלי-נד"לני. העבודה מרחוק השאירה משרדים רבים ריקים, והחברות נאלצו לשלם את מחירי השכירות הגבוהים, אף על פי שחלק לא קטן מהשטח שלהם לא נוצל. בנוסף, מגדלים רבי קומות, שנבנו בהשקעות של מיליונים, נותרו שוממים למחצה. לא צריך לשכוח גם את המשקיעים בחברות, שאוהבים לראות את העובדים פיזית במשרדי החברות שהם שמים את כספם בהן ואמורות לספק עבורם את הרווחים. מה יקרה כעת? האם עוד הנהלות יורו לעובדים לחזור למשרד – לכל השבוע או, כמו במיקרוסופט, לחלק נרחב יותר ממנו? נראה שהעובדים והמעסיקים יצטרכו להיפגש באמצע הדרך חוסר האחידות במדיניות הארגונים מייצר תחרות בין חברות – כאלה שיותר מאפשרות עבודה היברידית, ובכך אף מנסות לפתות עובדים פוטנציאליים, אל מול כאלה שלא. אותם ארגונים שדורשים יותר עבודה מהמשרד חווים לעתים נטישת עובדים לטובת חברות ששם אפשר לעבוד מהבית, או גם ממנו. ומה בישראל? גם אצלנו, הקורונה הכניסה, בבת אחת, שורה של מגזרים לשיטת עבודה מהבית, כולל בכאלה שעד פריצת המגפה היא נחשבה בהם למילת גנאי. אצלנו יש גם בעיות חמורות של תשתיות ושל עומסי תנועה שהולכים ומחמירים, שגורמים לעובדים לרצות לנוע בכבישים כמה שפחות – גם בדרך לעבודה וממנה. שלא לדבר על כך שהתחבורה הציבורית בארץ לא יעילה. גם בארץ, העבודה מרחוק פחתה, לאט לאט, אחרי הקורונה, גם אם היא עדיין בלטה. אלא שכאן, המלחמה שפרצה לפני כשנתיים העלתה שוב את מודל העבודה הזה. למרבה המזל, רוב הארגונים היו ערוכים לכך, בגלל הקורונה. זה בלט במיוחד בחברות היי-טק, רב לאומיות וישראליות כאחד. ואמנם, סקר שנעשה באחרונה על ידי חברת ההשמה להיי-טק גוטפרנדס בקרב 1,000 סטארט-אפים מעלה ש- 88%מהם מאפשרים עבודה היברידית, ורק 12% דורשים מהעובדים להגיע למשרד כל השבוע. השורה התחתונה: מה יקרה כעת? האם עוד הנהלות יורו לעובדים לחזור למשרד – לכל השבוע או, כמו במיקרוסופט, לחלק נרחב יותר ממנו? נראה שהעובדים והמעסיקים יצטרכו להיפגש באמצע הדרך: חזרה רבה יותר לעבודה פיזית, תוך שמירת הגמישות לעובדים להחליט מתי הם עובדים מהבית, במסגרת שנקבעה, ומתי לא, ובעיקר לחזק את האמון של העובדים שההנהלות מאמינות בהם. ההתפתחויות הטכנולוגיות מאפשרות את זה, בניגוד לעבר, ואי אפשר לעצור אותן. בעצם, אין סיבה לעצור אותן.