ההחלפה של פט גלסינגר בצמד מנכ"לים משותפים זמניים לא רק שלא הורידה את הלחץ לפרק את אינטל לשתי חברות נפרדות, אלא אף הגבירה אותו. מישל ג'ונסטון הולטהאוס ודייוויד זינסנר עלו על בימת כנס הטכנולוגיה העולמי של ברקליס בסוף השבוע, ובין השאר התייחסו להיבט הזה כשהם מבהירים, שאין מדובר בתהליך שיקרה מחר, ובוודאי שלא יקרה בתקופה שלהם – וזו בהחלט לא החלטה שמנכ"לים זמניים אמורים לקבל. למעשה, כזכור, אינטל כבר מזה זמן רב למדי מתנהלת לגבי מפעלי הייצור שלה כאל סוג של חברה בת, עם דיווח כספי נפרד כחלק מהדיווח הכללי של אינטל, כולל היבטים של רווח והפסד נפרד – אבל הלחץ, כאמור, הוא כעת להגיע לכדי הפרדה מלאה, במיוחד לאור העובדה שגם ברבעון השלישי נרשם הפסד תפעולי של 5.8 מיליארד דולר בגין פעילות הייצור. "מבחינת ההיבט הזה, האם אי פעם תהיה הפרדה מוחלטת? אני חושב שזו שאלה פתוחה ליום אחר", אמר זינסנר בתשובה לשאלה לגבי התפקיד שתהיה להצלחת תהליך הייצור החדש, שהחברה מקווה להתחיל לתפעל בקרוב, Intel 18A, שאמור להיות תהליך הייצור הראשון שתציע החברה גם ללקוחות חיצוניים. "מבחינה פרגמטית, האם אני חושבת שזה הגיוני שהתכנון והייצור יהיו נפרדים לחלוטין ולא יהיה קשר? אני לא חושבת כך, אבל מישהו יחליט את זה", הוסיפה הולטהאוס, ואמרה, כי "בתור מנכ"לית מוצרי אינטל, אנחנו הולכים להשקיע יותר במוצרים, להיות ממוקדים ולוודא שאנחנו מחזקים את תוכניות הדרך שהיו תחרותיות יותר בהרבה משוקי הצמיחה ממה שהיינו היסטורית". כך או כך, שניהם ציינו את 2025 כשנת מפתח עבור אינטל, כשתהליך הייצור החדש הוא קריטי להשגת עצמאות וביסוס החברה שוב במעמד של מובילות טכנולוגית.

האקרים הפועלים בחסות ממשלת איראן עשו שימוש בנוזקות מותאמות אישית כדי לתקוף ולשלוט מרחוק במערכות ניהול מים ודלק בארה"ב ובישראל, כך לפי קלארוטי (Claroty) הישראלית, מקבוצת Team82. הנוזקה, IOCONTROL, היא דלת אחורית מותאמת אישית, לתקיפה והשתלטות על מכשירי IoT, והיא גם בעלת "השפעה ישירה" על הטכנולוגיה התפעולית (OT) – משמע משאבות דלק המופעלות בתחנות דלק. חוקרי האיומים של קלארוטי ניתחו דגימה שנפרסה על מערכת ניהול דלק Gasboy. זאת, כחלק מהמתקפה שיוחסה ל-CyberAv3ngers, קבוצת האקרים הפועלת כחלק, או בחסות משמרות המהפכה (IRGC). הנוזקה הוטמעה במסוף התשלומים של Gasboy, שנקרא OrPT, מה שאומר שהתוקפים יכלו להשבית לחלוטין את שירותי הדלק ולגנוב את פרטי התשלום של הלקוחות. "להערכתנו, IOCONTROL הוא נשק סייבר המשמש מדינת לאום לתקיפת תשתיות קריטיות אזרחיות", קבעו החוקרים בדו"ח. המכשירים שעליהם המתקפות השפיעו הם נתבים, בקרים לוגיים ניתנים לתכנות (PLC), ממשקי אדם-מכונה (HMI), פיירוולים ופלטפורמות IoT/OT אחרות מבוססות לינוקס. אלו מיוצרות על ידי  Baicells, D-Link, Hikvision, Red Lion,  Orpak,  Phoenix Contact,  Teltonika, Unitronics וספקים אחרים. בדצמבר האחרון קבעו ה-FBI וסוכנויות פדרליות אחרות כי קבוצת ההאקרים ערכה מתקפות רבות נגד בקרים של יוניטרוניקס, המותקנים במערכות מים ותשתיות קריטיות אחרות ברחבי ארה"ב. אז נקבע כי ההאקרים תקפו מכשירים תוצרת ישראל – במתקנים בארה"ב. יוניטרוניקס היא ישראלית. אולם המחקר הנוכחי מצביע על כך, שהיקף הפגיעה של ההאקרים היה רחב יותר. לדבריהם, "אחת המתקפות פגעה בכמה מאות מכשירי ניהול דלק בארה"ב ובישראל". אורפק היא ישראלית, ואילו גאזבוי היא אמריקנית. ההאקרים חברי Cyberav3ngers התרברבו בעבר בערוץ הטלגרם שלה, כי תקפו 200 תחנות דלק בישראל ובארה"ב – בתקיפת מערכות אורפק. גל המתקפות הזה נמשך מאמצע אוקטובר 2023 עד סוף ינואר 2024. אלא שדגימת IOCONTROL שהחוקרים קיבלו מ-VirusTotal מצביעה על כך, שההאקרים האיראנים השיקו מסע מתקפות נוסף ביולי ואוגוסט השנה, שפגע בכמה מערכות IoT ו-SCADA. לפי החוקרים, הנוזקה עושה שימוש בפרוטוקול העברת ההודעות MQTT IoT לתקשורת. עובדה זו, הסבירו, כנראה מקלה על התוקפים להסוות את התעבורה הזדונית שלהם אל תשתית הפיקוד והבקרה (C2) – וממנה. עוד הם עשו שימוש בשירות DNS over HTTPS (DoH), של קלאודפלייר (Cloudflare), שהוא פרוטוקול מוצפן, כדי להתחמק מזיהוי. כך, סיכמו החוקרים, "ההאקרים משיגים את הפונקציונליות הנדרשת להם כדי לשלוט במכשירי IoT מרוחקים ולבצע תנועה רוחבית ככל שהם צריכים במערכות הקורבן".

במקביל להשקה של טלפונים חדשים, אפל ממשיכה למכור גם טלפונים מדורות קודמים. כך, בכל רחבי העולם היא ממשיכה למכור, בין השאר, את דגם ה-SE הקטן והזול יחסית, וכן גם iPhone 14 ואת אחיו ה-Pro, אבל בקרוב באירופה הטלפונים הללו ייעלמו מכל החנויות, הפיזיות והווירטואליות כאחד, גם אם מדובר בחנויות של אפל. הסיבה: טלפונים אלו עדיין מצוידים בתקן הישן של החברה, ה-Lightning, ולא בחיבור USB-C כנדרש על ידי האיחוד האירופי – ואפל כמובן לא מתכוונת לעדכן את הדגמים הללו כך שיוצעו עם החיבור החדש, כפי שהיא אכן עשתה בטלפונים החדשים יותר שהושקו לאחר שהאיחוד קבע את התקנה שיש לשלב את התקן USB-C בכל המכשירים הרלוונטיים. מכירת המכשירים אמורה להיפסק כבר בסוף החודש הנוכחי, מכיוון שתקנות החיבור החדשות אמורות להיכנס לתוקפן כבר בתחילת ינואר 2025, כלומר בעוד כשבועיים – במקום בסתיו הבא, עם השקת הדגמים החדשים של ה-iPhone, כפי שיקרה ברוב חלקי העולם. תושבי אירופה שיהיו מעוניינים בכל זאת לרכוש את ה-SE יצטרכו לחכות לאביב 2025, כלומר בסביבות אפריל, אז אמור להיות מושק הדור הרביעי של ה-SE, שכבר יגיע כמובן עם חיבור USB-C.

אין הרבה חברות הזנק בישראל, או בעולם כולו, שמסוגלות לומר שפיתחו טכנולוגיה שאין כמותה, קוונטלאיקס נוירוסיינס (QuantalX Neuroscience) היא אחת כזו. בקוונטלאיקס פיתחו טכנולוגיה ייחודית המסוגלת לאפיין ולנתח את התפקוד המוחי בצורה ישירה, מדויקת ואובייקטיבית בזמן אמת. המערכת, הראשונה בעולם, קיבלה לאחרונה את אישור ה-FDA וכבר נמצאת בשימוש קליני במרכזים רפואיים מובילים בארה"ב, באירופה ובישראל. בניגוד לטכנולוגיות דימות קיימות – המציגות שינויים מבניים במוח בלבד, המתרחשים רק במצבי מחלה מתקדמים (למשל במכשירי MRI ו-CTI) – מערכת ה-Delphi-MD שפותחה על ידי החברה מנגישה לרופא ניתוח פיזיולוגי של התפקוד המוחי, בהשוואה לנורמה לגיל הנבדק. בכך מתאפשר אבחון מוקדם של רוב המצבים בהם המוח "יוצא" מטווח הפעילות התקינה, וזיהוי מחלות מוחיות ניווניות, כגון דמנציה (דוגמאת אלצהיימר), הפרעות תנועה (דוגמאת פרקינסון), שבץ מוחי (המורגי או איסכמי) וכדומה. מדובר על אבחון בשלב מוקדם, וכך הטכנולוגיה מאפשרת לרופא המטפל לא רק התבוננות ישירה לתפקוד המוחי של הנבדק, אלא גם התאמה אופטימלית של התוכנית הטיפולית בו, תוך ניטור יעילות הטיפול באופן ישיר, אובייקטיבי, מדויק ואמין.  בשיחה עם אנשים ומחשבים הסביר ד"ר יפתח דולב, מייסד ומנכ"ל קוונטלאיקס, כי "במהלך לימודי הדוקטורט בפקולטה לרפואה באוניברסטית ת"א עסקתי במדידות של אלקטרופיזיולוגיה מוחית, השיטה השימושית ביותר לחקור את המוח בארבע עשורים האחרונים. שימוש בכלים אלקטורו-פיזיולוגיים מאפשר מדידה מדויקת ואמינה של מצב הרשת המוחית, דרך עמידה על מאפיינים בסיסיים בפעילות הרשתות המוחיות השונות, כגון קישוריות מוחית, קוהרנטיות מוחית ופלסטיות מוחית". לדבריו, "למרות ששימוש בכלים אלקטרופיזיולוגיים למחקר מוחי מתקיים כבר זמן רב, הידע הנרחב לא תורגם כלל לשימוש קליני, ולמעשה, הדרך לאבחן בעיות מוחיות בקליניקה כיום מבוססת על כלים שבעיקרם אינם מדויקים וסובייקטיביים, הדורשים שיתוף פעולה מצד הנבדק וניסיון מצד המפעיל. המדובר על כלים דוגמאת מבחנים קוגנטיביים, או לחלופין הדמיות מוחיות (CT, MRI), שכאמור, מעבר להיותן פחות נגישות ויקרות, לא נותנות מידע לגבי התפקוד המוחי, אלא אך ורק לגבי המבנה המוחי. לצורך העניין, בדיקת אדם שזה עתה נפטר, מכל סיבה שאינה מוחית, תציג סריקת MRI תקינה לחלוטין, למרות העובדה שמוחו כבר אינו מתפקד. כך שבדיוק כמו הלב, שגם אם תפקודו פשוט הרבה יותר מתפקוד המוח, כדי לבחון את פעילותו לא מסתכלים על תמונת הדמייה סטטית, אלא מבצעים בדיקת תפקוד ECG. כך בדיוק גם במקרה של המוח, על מנת לעמוד על שינויים בתפקוד המוח – יש לבצע בדיקה תפקודית. זו בדויק הסיבה שבגללה החלטנו לפתח את מערכת ה-Delphi-MD, המאפשרת לראשונה הדמייה מוחית תפקודית באופן מיידי, ללא צורך בשיתוף פעולה מצד הנבדק, או בהכשרה טכנית מיוחדת מצד המפעיל. באיזה שלב אתם מסוגלים לגלות מחלה, והאם זה כבר כשהיא מתחילה להתפתח? "המשותף לרוב מחלות המוח הוא העובדה כי הן מתחילות בשינויים פיזיולוגיים מוקדמים. לדוגמה, ידוע שאצל חולי אלצהיימר מופיעה בשלבים מוקדמים מאוד, טרם הופעת סימפטומטים, פעילות דמויות אפילפסיה באזורים ספציפיים במערכת הלימבית. מופע פיזיולוגי זה מקדים את הירידה הקוגנטיבית המאפיינת את מחלת האלצהיימר בכ-8-12 שנים. בעזרת הטכנולוגיה החדשנית של קוונטלאיקס אנחנו מסוגלים לגלות את סימני המחלה מהשלב הראשוני. כלומר, שהשימוש בטכנולוגית Delphi-MD עשוי למנוע סבל רב לחולים במחלות מוח ניווניות וכן לבני משפחותיהם. זאת בשל האפשור שלה לייעל את תהליך האבחון הרפואי, מתהליך שאורך כיום במומצע חצי שנה, ובסופו האבחון אינו ודאי, לאבחון קצר, המתבצע בכל סביבה קלינית, אפילו אצל רופא המשפחה בקליניקה. בפחות מחצי שעה של בדיקה פשוטה, לא פולשנית ובטוחה – הטכנולוגיה מאפשרת אבחון מדויק ובזמן אמת". האם תוכל להסביר לי משהו על המאפיינים הטכנולוגיים של המערכת שלכם? "המערכת מורכבת משני אלמנטים טכנולוגיים – גירוי מגנטי ממוקד ברזולוציה גבוהה, fTMS (ר"ת Focused Transcranial Magnetic Stimulation) ורישום הפעילות המוחית (Electroencephalogram – EEG). שילוב שתי הטכנולוגיות במערכת חומרה ותוכנה אחת מאפשר ל-Delphi-MD להיות מערכת ההדמייה הפיזיולוגית המוחית הראשונה בעולם. באמצעות רצף קבוע של גירויים מגנטיים לא פולשניים למרכזים פונקציונליים ספציפיים ברשת המוחית, ומדידת התגובה במרחב המוח באמצעות אלקטרודות, מתאפשרת לראשונה הדמייה תפקודית ישירה של המוח, ללא צורך בשיתוף פעולה מצד הנבדק או ידע מוקדם של הטכנאי. החידוש בטכנולוגיה שלנו הוא בכך ששני האלמנטים שמשלבים תוכנה וחומרה משתלבים אחד בשני. זה החידוש וזה מה שהופך אותנו ליחידים בעולם הבודקים את תפקוד המול באופן אובייקטיבי ומדויק". באיזה מדינות מותר לכם לשווק את המערכת? אני מבין שארה"ב היא אחת מהן. ובנוסף – יש לכם מוצר לא פולשני האם היה קושי לקבל אישור של ה-FDA? "כמו כל חברה המביאה לשוק האמריקני מערכת חדשנית שאין קודם לה בשוק, כמובן שתהליך הקבלה וההוכחה הקלינית ארך זמן רב. מערכת Delphi-MD הינה מערכת האבחון הנוירולוגי היחידה בעולם אשר הוכרה על ידי ה-FDA האמריקנית כ"מערכת פורצת דרך" עבור שתי אינדיקציות רפואיות שונות. הראשונה – אבחון מוקדם ומדויקת של דמנציה וסיכון גבוה לארוע מוחי (שבץ); והשניה, עבור אבחון NPH (ר"ת Normal Pressure Hydrocephalus) – תופעה הידועה גם כדמנציה הניתנת לטיפול. בעוד שיכולות האבחון של NPH כיום מוגבלות מאוד, מערכת Delphi הציגה רגישות גבוהה משמעותית, בהשוואה לקיים היום לאבחון של NPH וניבוי יעילות טיפול באמצעות השתלת נקז לחדרי המוח (VPS)".  Delphi-MD קיבלה הכרה כ"טכנולוגיה פורצת דרך" (Breakthrough Technology) על ידי ה-FDA פעמיים, מהי משמעות הכרה זו? "התכנית נועדה לתמוך בפיתוח ובאישור מואץ של מוצרים חדשניים שמציעים שיפור משמעותי בטיפול במצבים רפואיים חמורים או מסכני חיים. הגדרה זו ניתנת לטכנולוגיות או טיפולים אשר מציגים פתרון ייחודי שלא קיים כיום בשוק; ו/או מבטיחים יעילות גבוהה יותר או בטיחות משופרת בהשוואה לטיפולים הקיימים. המעמד מספק למפתחים גישה ישירה ובלתי אמצעית לצוות ה-FDA; מסלול פיתוח מהיר; ולעיתים גם עדיפות בבחינה רגולטורית – הכל במטרה להנגיש חידושים פורצי דרך במהירות לחולים שזקוקים להם. Delphi-MD קיבלה מה-FDA את הסטטוס הנ"ל עבור גילוי מוקדם של שבץ מוחי ודמנציה בחולים בסיכון, וכן עבור זיהוי מדויק של חולי NPH – סוג של דמציה עם הפרעה תנועתית, שניתן לפתור באמצעות ניתוח פשוט יחסית – וכן עבור היכולת לצפות את התגוב של חולי NPH לניתוח VPS". ספר לי בבקשה על התכנית העסקית שלכם – כמה השקעתם? האם אתם כבר מוכרים? מה צפי הכנסות ומה הצפי להגיע לרווחיות? "המערכת פועלת בהצלחה ברוב המרכזים הנוירולוגים בישראל ובמספר גבוה ועולה של מרכזים רפואיים מובילים בארצות הברית. במקביל, החברה מתחילה בימים אלו את פעילותה המסחרית באירופה. שוק היעד שלנו הינו המערכת הרפואית האמונה על בריאות האוכלוסיה המבוגרת באופן כללי, ואוכלוסיית המטופלים בסיכון גבוה למחלות מוח ניווניות – בפרט. מדובר, בארה"ב בלבד, בשוק ששוויו גדול משישה מיליארד דולר. בין לקוחות החברה נמצאים כל מי שמטפל באנשים מבוגרים, וזה אומר שאנחנו רוצים לשווק את המוצר לבתי חולים, מרכזים אקדמיים, מרכזי מחקר, מכונים נוירולוגיים, בתי דיור מוגן ועוד. עד כה גייסה החברה מעל 20 מיליון דולר מקרנות ומשקיעים ישראלים מובילים בעלי רקע חזק הן בעסקים והן בחברות Medical Device ופארמה. החברה מצפה להגיע ל-BreakEven תוך כשנתיים ממועד השקת המוצר בשוק האמריקני".

הילל יוסף "דיפנשו ח'ר, מהנדס ויועץ IT לשעבר, נאסר ב-2021 לשנתיים. לאחר שפוטר ממקום עבודתו, העובד הממורמר נקם – פרץ לחברה בקליפורניה ומחק את כמעט כל חשבונות Microsoft Office 365 שלה. יותר מ-1,200 חשבונות הוסרו במתקפה, שהשביתה בצורה מוחלטת של החברה ליומיים. התאוששות הקורבן נמשכה שלושה חודשים: העובדים איבדו גישה לשירותים מקוונים ולא יכלו לעבוד – לקוחות, ספקים וצרכנים לא הצליחו להגיע לחברה, שלא יכלה לעדכן על מצבה. מהניסיון שלו עולה שמקרה זה שפורסם מייצג רק טיפה בים ממה שקורה באמת, וממחיש את החשיבות הקריטית של הגיבוי בענן", כך אמר מיקי שניידר, מנהל השיווק של קלאודאלי מבית אופן טקסט. לדברי שניידר, "הגיבוי חיוני להמשכיות העסקית – לא רק בשל היערכות לאסון כתוצאה מטעות אנוש או תוכנה, אלא גם בגלל ריבוי מתקפות הסייבר והעלייה העקבית בתחכום ובהיקף שלהן. ברובן המכריע של מתקפות הכופרה, גניבת הנתונים מצליחה ואין יכולת שיחזור". "לא רק אני אומר זאת", ציין שניידר, "מחקר שבחן כ-12 אלף עובדי ארגונים, העלה ש-56% מהם הודו שמחקו בטעות קבצים בענן. הנתון החמור יותר: אחד מכל חמישה אמר שהוא עושה זאת כמה פעמים בשבוע. לזאת יש להוסיף ש-43% מהעובדים הודו שהם משקרים כדי לחפות על הטעויות שלהם – מה שהוביל לכך שבששית מהמקרים, 17% מהם, הנתונים הללו אבדו לחלוטין. רק רבע עד שליש מהם הסכימו להודות שהכניסו כופרה למערכות הארגון". "הנתונים הללו בעייתיים", הסביר שניידר. "לעתים קרובות יש רק חלון זמן קצר שבו עסקים יכולים למזער את ההשפעה של מחיקה, השחתה, או הצפנת הנתונים שבענן, שהם נסמכים עליהם יותר ויותר. יותר ממחצית מהעובדים שאיבדו בטעות קובץ מהענן – מעולם לא הצליחו לשחזר אותו". "ארגונים לא רק זקוקים, אלא חייבים לגיבוי בענן, מבוסס SaaS", הדגיש, "ממגוון סיבות: בשל מודל ה'אחריות המשותפת', הגנת הנתונים היא של הלקוח, והוא שאחראי למניעת אובדן הנתונים, בשל מחיקתם. לאחר המחיקה, בלא פתרון גיבוי, הפריטים עלולים ללכת לאיבוד לצמיתות, אם המחיקה לא תתגלה בזמן חלון ההתאוששות המוגבל של ספקית הענן". "גיבוי בענן", הוסיף, "נותן גם מענה למתקפות כופרה, האיום ה'פופולארי' ביותר לכנופיות ההאקרים, שעלולים להצפין או להשמיד את הנתונים הארגוניים שבענן". בהיבט הרגולציה, אמר, "לעתים ספקיות הענן לא עומדות בצורכי השמירה הללו ונדרשים פתרונות גיבוי נוספים, כדי לעמוד בתקנות דוגמת HIPAA לעולם הבריאות ו-GDPR לעולם הגנת הפרטיות האירופי. גיבוי בענן עונה גם לדרישות הביקורות, המחייבות ארגונים לאמצעי הגנת נתונים מתאימים. אסור לשכוח שספקיות הענן מציעות תקופות שמירה מוגבלות לפריטים הניתנים לשחזור, וזה לא עונה לצורכי הארגון שהותקף, או שנמחקו לו פריטי נתונים. בנוסף, גיבויים מובנים אינם מלאים ועלולים שלא לכסות את כל סוגי הנתונים בענן". "גיבויים מאפשרים שחזור מהיר של נתונים", ציין, "ממזערים זמן השבתה ומבטיחים שהפעילות העסקית תימשך באופן חלקה. גם במקרה של אירוע משמעותי, קיום גיבויים הוא קריטי לטובת ההתאוששות מאסון ולשחזור שירותים ונתונים". "רבים מהארגונים משלבים אפליקציות צד שלישי בענן בו הם יושבים. אלו עלולות להוסיף סיכונים נוספים לפגיעה או לאובדן נתונים, מה שהופך את הגיבוי לחשוב עוד יותר", אמר שניידר, "עלויות הגיבוי שמציעות ספקיות הענן יקרות, חסרות יכולות ולא עומדות בדרישות הרגולציה". "היישום של פתרון גיבוי בענן חיוני עבור הגנה מפני אובדן נתונים מאיומים שונים", סיכם שניידר, "ועונה לדרישות התאימות לרגולציות ולתקנות; הוא מבטיח חוסן עסקי, התאוששות מהירה והמשכיות הפעילות. גיבוי פרואקטיבי של נתוני הארגון בענן מביא להפחתת הסיכונים, ומבטיח לארגון יכולת התאוששות מהאירוע באופן יעיל ומהיר. יש לקלאודאלי 30 אלף לקוחות ברחבי העולם, הנהנים מהמקצועיות והניסיון בן 14 השנים שלנו בתחום".

קבוצת TSG, הפועלת בתחום התוכנה והטכנולוגיה לשוק הביטחוני והאזרחי, רוכשת את פאזל (Puzzle), המתמחה בתכנון ובניהול של פרויקטים לחברות ביטחוניות גדולות ולמשרד הביטחון בתחומי הטכנולוגיה וההנדסה המבצעית, הדרכה והנגשת ידע – תמורת כ-29 מיליון שקלים. פאזל הוקמה ב-2002 על ידי ליאור נצר. היא מונה כ-120 עובדים ומשרדיה נמצאים בחיפה. לפי הנרכשת, את תשעת החודשים הראשונים של 2024 היא סיימה עם הכנסות של כ-34 מיליון שקלים ורווח נקי של כ-3 מיליון שקלים. TSG מפתחת טכנולוגיות לשימוש של צה"ל וגופי ביטחון נוספים בארץ ובעולם בעולמות האוויר, היבשה, הים, המודיעין והעורף. בין היתר, היא פיתחה מערכות לתמונה אווירית, לשליטה ובקרה, להיערכות וטיפול בזמן חרום, מערכות מודיעין לתכנון תקיפת מטרות וכן לרשויות אכיפה. מגזר הביטחון מהווה כ-70% מפעילותה. במגזר האזרחי היא פיתחה, בין השאר, תוכנות ליבה לניהול רשויות מקומיות. בשנים 2022-2023 ביצעה TSG שתי רכישות: שליטה בהיקף 60% על אי.פי.אר מערכות, ורכישה מלאה של בר טכנולוגיות. באמצעותן היא העמיקה את אחיזתה בשוק הרשויות המקומיות. השנה היא רכשה את ארטס (ARTS), שמתמחה במתן שירותי תכנון, פיתוח וייצור מערכות אלקטרוניות ומערכות משובצות מחשב – לתחום הביטחוני, תמורת סכום של עד 22 מיליון שקלים. כלל הרכישות, מסרה הרוכשת, "מהוות חלק מהיערכות לקראת צמיחה מואצת של החברה בשוק המקומי ובשוק הבינלאומי". אריק קילמן, מנכ"ל TSG, אמר, כי "נמשיך לקדם הרחבה והשבחה של פעילויות החברה, להגדלת יכולות השיווק והמכירות בארץ ובחו"ל. נקדם מהלכי מיזוגים ורכישות אשר יוסיפו יכולות לחברה וימנפו את הפוטנציאל העסקי שלה. הרכישה של פאזל תעמיק ותשכלל את הפתרונות שאנו מציעים ללקוחותינו". נצר, מייסד ויו"ר דירקטוריון פאזל, אמר, כי "הסינרגיה שתיווצר בין היכולות של TSG ליכולותיה של פאזל תעניק יתרון משמעותי ללקוחות ותאפשר התפתחות עסקית לתחומי פעילות נוספים". ביולי השנה TSG השלימה בהצלחה הנפקת מניות ראשונה בבורסה בתל אביב. במסגרת ההנפקה היא גייסה 62 מיליון שקלים משורה של גופים מוסדיים מובילים, לפי שווי של 462 מיליון שקלים.

איתי אהרון מונה לתפקיד סמנכ"ל הכנסות (CRO) בהנהלת הייפר גלובל, המספקת פתרונות מחשוב לחברות טכנולוגיה, המפתחות מוצרי תוכנה מבוססי מחשוב במגוון ענפי תעשייה בישראל ובעולם. אהרון (48) מגיע לתפקיד לאחר שביצע תפקידי ניהול ופיתוח עסקי בחברת הייפר גלובל אנטרפרייז (חברה בת של הייפר גלובל) והוביל לצמיחה של עשרות מיליוני דולרים במכירות, בין היתר בזכות פרויקטים מובילים עם אנבידיה ודל טכנולוגיות. במסגרת תפקידו יהיה אהרון אחראי על פיתוח ויישום אסטרטגיית הצמיחה של החברה, שיפור תהליכים למקסום הכנסות ופיתוח הזדמנויות בשווקים פוטנציאליים בארץ ובחו"ל. כחלק מרכזי בתפקידו, יהיה אהרון אמון גם על ביסוס ופיתוח הקשרים ושיתופי הפעולה עם השותפים העסקיים של החברה ברמה הגלובלית.

"השנים האחרונות לא היו קלות למנהלי הגנת הסייבר בארגונים. המעבר לענן הגדיל את משטח התקיפה הפוטנציאלי, וזה גדל עוד יותר עם ההגירה לסביבה מרובת עננים. כעת אנו בעיצומו של עידן ה-AI, מה שמקשה על הנראות של כלל נכסי ה-IT, כולל באפליקציות. הנראות הפכה להיות קריטית עבור מנהלי האבטחה, והיא עבורם כחמצן לנשימה בעידן ריבוי העננים והבינה המלאכותית", כך אמר פרננדו קרדוזו, מנהל גלובלי של מוצרי אבטחת AI בענן בטרנד מיקרו (Trend Micro). קרדוזו התראיין לאנשים ומחשבים במסגרת כנס re:Invent של AWS, שנערך לפני ימים אחדים בלאס וגאס, בהשתתפות 60 אלף נציגים מלקוחות החברה ושותפיה. "האתגר הראשון", הסביר קרדוזו, "הוא הצורך העקבי והתמידי בנראות. בשל בעיות אינטגרציה, הנראות אינה תמיד מלאה. השני הוא הצורך בפישוט המורכבות של מערכי ההגנה, בקרקע (און פרם) ובסביבה מרובת עננים. יש לעתים פיתוחים הכוללים תצורות שגויות בענן, ותמיד יש מחסור במומחי הגנה לענן". קרדוזו ציטט מחקר של מקינזי, לפיו אבטחת סייבר היא אחד משלושת הסיכונים המובילים הקשורים לשימוש בבינה מלאכותית יוצרת. "הנתון ממחיש בעיה מרכזית", אמר. "ארגונים רבים מגבילים, או חוסמים, יוזמות AI בשל חששות אבטחה. אלא שאסטרטגיית אבטחת סייבר מקיפה יכולה דווקא לעשות ההפך: להעצים עסקים להפחית סיכונים אלה, לטפח חדשנות ולאפשר הטמעה מאובטחת של טכנולוגיות AI בלא חיכוכים מיותרים". על ה-AI: "כמו שהיא יכולה לסייע לארגונים – היא גם עוזרת לרעים" "בינה מלאכותית היא חדשנות. אי אפשר לעצור אותה: היא כאן כדי להישאר. אני מאמין בתועלות הטמונות בעולם ה-AI. אנו עוסקים בתחום זה יותר מעשור", אמר קרדוזו, "וכמו שהיא יכולה לסייע לארגונים, ככה היא גם עוזרת להאקרים ולרעים. עידן ה-AI מציף אתגר הגנה חדש: כיצד לשלב אבטחה בארכיטקטורת יישומי ה-AI בארגון. זאת, כי צוותי החדשנות וה-AI מערבים את צוותי האבטחה במחזור הפיתוח רק בשלבים המאוחרים שלו. עד שמגיעים לשלב זה בפרויקט, מודלים לאימון AI כבר בוצעו, יישום הבינה המלאכותית פועל, לאחר שעבר בדיקות פנימיות וחיצוניות, ובמקרים מסוימים, הוא כבר עבר לייצור. הטמעת אבטחה בשלב זה עלולה להיות מסובכת לצוותי האבטחה. אלה חייבים להבין את כל שלבי הפיתוח והטמעה של הבינה המלאכותית". "פלטפורמת אבטחת הסייבר של החברה, Trend Vision One, משלבת בין נתוני איומים שנאספים ממקורות שונים, עם יכולות כמו XDR, ניהול סיכוני משטחי תקיפה (ASRM) ותיקונים וירטואליים", ציין קרדוזו. "אנחנו מאפשרים ללקוחות הארגוניים להגן על עצמם טוב ומהר יותר, על ידי איתור והתרעה על חולשה שבועות וחודשים לפני שמשוחרר תיקון רשמי". לדבריו, "לפלטפורמה כמה משימות. האחת, ניהול סיכונים של נוף האיומים, עם נראות מירבית על הנכסים – מהענן עד הקצה. אנו אוספים את הנתונים, מדרגים אותם בהיבט סיכון, וככה הארגון יודע לתעדף את ההגנה שלו. השנייה, XDR, אנו אוספים טלמטריה מהנכסים, לטובת ניטור, הגנה ותגובה, עם אגם נתונים אחד מרוכז. השלישית היא ההגנה: פה האתגר הוא לבודד את רעשי הרקע ולצמצם את אותות השווא, על מנת שצוותי האבטחה יוכלו להתמקד באיומים האמתיים". "כך", הסביר, "אנו מאפשרים לקבל ממקום אחד יכולות ניהול ותחקור של כמה משטחי תקיפה בארגון. הפלטפורמה עוזרת למצוא, בזמן אמת, את הפתרון הנכון ביותר לענות לבעיה, עם זיקוק מידע שנאסף ממשטחי התקיפה בארגון. ההיצע שלנו כולל זיהוי איומים מבוסס AI, פתרונות אבטחה בענן ושירותי מודיעין איומים מתקדמים". "זיהינו את המכשולים המשותפים שיש לארגונים ברחבי העולם בבואם להגן על מערכות AI", סיכם קרדוזו, "ועל בסיסם פיתחנו מסגרת אבטחת סייבר, בת שש שכבות, להתגונן מפני האיומים הנפוצים ביותר, לצד יכולת להפיק תובנות להגנה על ה-AI. כך, ארגונים יכולים למנף את הבינה המלאכותית כדי להגדיל ולהרחיב את מערך ההגנה שלהם".