"ברור שהופעת הבינה המלאכותית היוצרת תשנה עולמות, ותחולל מהפכות, כולל שינוי של היבטים רבים בשדה הקרב העתידי. היא תשפיע בכל מיני מקומות – חלקם ברורים, כמו מיכון ורובוטיקה, וחלקם פחות. שם יהיו יותר אתגרים: כיצד ליצור שליטה ובקרה (שו"ב), איך לייצר ולצרוך מודיעין ועוד. ברור שכל צבא נדרש לנצל ולהטמיע AI, הבעיה היא שקל לומר זאת, אבל קשה לעשות", כך אמר סר וגנרל בדימוס כריס דברל, בכיר בצבא בריטניה לשעבר. דברל התראיין לאנשים ומחשבים בכנס דיפנס-טק, של המרכז למחקר סייבר באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף מפא"ת. דברל שירת בצבא בריטניה משך ארבעה עשורים. בתפקידו האחרון, בדרגת גנרל 4 כוכבים (המקבילה לרב-אלוף), בין 2016-2019, שימש דברל כמפקד פיקוד הכוחות המשולבים, והיה אחראי, בין השאר, על כוחות מיוחדים, מודיעין, סייבר, חלל, IT, פיקוד ובקרה מבצעיים, הדרכה, לוגיסטיקה ורפואה, ועל בסיסי צבא בריטניה בעולם. במקביל קיבל מינוי נוסף – כעוזר צבאי למלכה אליזבת השנייה. "לשנות ארגון", אמר דברל, "זה תהליך ארוך ומייגע. תרבות ארגונית ואנשים יותר חשובים מהטכנולוגיה במקרה של שינוי. קשה יותר לעקור רעיון ישן, שהושרש, מלהטמיע רעיון חדש. אנשים מטבעם, חוששים משינויים. ארגונים מקדשים שמרנות. על המפקד או המנכ"ל, לשכנע את השמרנים בתועלת שבחדשנות הטמונה ב-IT. עליך לפרוס ולשווק חזון, לגרום לאנשים להאמין בו, ואז להתמקד בתהליכים, באופן פרטני. אסור לשנות הכל יחד, אלא בהדרגה". הוא הוסיף כי "צבא ארה"ב הוא הכי דיגיטלי בעולם, אבל זו לא חוכמה, כי יש להם תקציבים לתחום. להערכתי, צה"ל קרוב ביכולותיו לצבא ארה"ב בממד הדיגיטל, והוא הצבא השני הכי דיגיטלי בעולם". "ינצח מי שיידע לנצל את הטכנולוגיה טוב יותר" לשאלת אנשים ומחשבים מה המבנה הנכון לסייבר ברמת המדינה והצבא, והאם הסייבר ההגנתי וההתקפי צריכים להיות יחד או בנפרד, השיב דברל כי "יש מדינות בהן הסייבר ההתקפי וההגנתי עובדים יחד ויש שלא. חשוב ששני גופי הסייבר, ההגנתי וההתקפי – יימצאו בקשר שוטף. קל יותר כשיש מבנה ארגוני שתומך בכך, אבל הדיאלוג יותר חשוב". כיצד ייראה שדה הקרב העתידי? "איש לא פיתח טקטיקות שימוש בסייבר לרמה הטקטית. הצבא הפיזי מנצל את הסייבר המבצעי לטובתו. לכן, למשל, צה"ל לא פגש, או פגש מעט, את הסייבר של החמאס בעזה, אבל צה"ל, וכמובן ישראל –  כן פגשו את הסייבר האיראני. המרחבים הקינטי (פיזי) והקיברנטי תמיד יעבדו באופן סימולטני. ברמה הטקטית, הקרב תמיד יהיה יותר קינטי ואילו ברמת המערכה ישולבו רכיבי סייבר". מי ינצח, הטובים או הרעים? "ינצח מי שיידע לנצל את הטכנולוגיה טוב יותר. טכנולוגיה היא מה שהיא, לא טובה ולא רעה. הניצול שלה נעשה על ידי אנשים רעים או טובים. זהו מירוץ חימוש אינסופי ומאבק מתמשך. בסופו של יום, איש לא ינצח, אלא יהיו מגן ותוקף, שלא יפסיקו להיאבק". הצבא השני הכי דיגיטלי בעולם. צה"ל. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock "הייתי ממליץ לישראל ללכת על האזור בו נמצא יתרונה היחסי" לאחר שהשתחרר מהצבא, דברל היה למשקיע אנג'ל, והקים את Deverell Innovation Ventures, שבפורטפוליו שלה תשע חברות הזנק. אחת מהן, Helsing, העוסקת בהגנה על דמוקרטיות, היא הגדולה בתחומה באירופה. "איני שולל לצרף לפורטפוליו סטארט-אפים מישראל", אמר, "אחת מהחברות היא אמריקנית שנוסדה על ידי ישראלים. לו הייתי נשאל, הייתי ממליץ לישראל ללכת על האזור בו נמצא יתרונה היחסי. במקרה שלכם, זהו סייבר התקפי, אז תתרכזו שם. מאד התרשמתי מהאקו-סיסטם הטכנולוגי של מגזר הביטחון הישראלי". ב-2020 דברל כתב מאמר בדיילי טלגרף, בו הוא קרא ל"חדשנות רדיקלית במשרד הביטחון", כולל הקצאה של 10% מהתקציבים על חדשנות דיגיטלית, ומינוי לתפקידים של CDO, מנהל דיגיטל ראשי. "בכוונה כתבתי את המספר 10%", סיכם דברל. "ידעתי שזה לא יקרה, אבל הצלחתי לעורר עניין בנושא החשוב הזה. בכל מקרה, מה שנדרש, בכל מדינה, הוא לבנות אקו-סיסטם הפועל באופן מתואם, בין הממשלה, האקדמיה, קרנות ההון סיכון, סטארט-אפים והתעשייה. זה אפשרי כיום יותר מתמיד בישראל, כי היא במלחמה אז יש תיאבון ליטול סיכונים".

אירוע שנערך בתל אביב על ידי פירמת הייעוץ וראיית החשבון דלויט, בשיתוף משרד עורכי הדין מיתר והבורסה לניירות ערך בניו יורק (NYSE) כינס אליו מנכ"לים, מנהלי כספים ויועצים משפטיים של חברות ההיי-טק המובילות באקוסיסטם המקומי, שבאו לשמוע על "הדרך להנפקה: למה לצפות וכיצד להתכונן". במסגרת האירוע נערכו פאנלים בנושאים אסטרטגיה ותכנון פיננסי להנפקה, היבטים משפטיים בהנפקה, והחזון של מנכ"לים בדרך להנפקה. בין המשתתפים באירוע: שרון כהן – מובילת מגזר טכנולוגיה מדיה ותקשורת בדלויט, ערן דגון – מוביל תחום הביקורת במגזר ההייטק בדלויט, יאיר לרון – שותף בדלויט קטליסט, גלעד זוהרי, Latham & Watkins, ג'ייסון שוורץ – סמנכ"ל הכספים בסימילרווב, אמיר שלכט – מנכ״ל Global-e, טלי מירסקי מנייס, אלעד נרקיס – גולדמן סאקס, ג'ונתן אפשטיין –  NYSE, שחר הדר, שותף במיתר עו״ד.

השפעת המלחמה על הרגלי הצפייה והגלישה של הישראלים ניכרת היטב בדו"ח הרגלי הצפייה והגלישה של הישראלים במהלך 2024 שפרסמו היום yes ופלאפון. מנתוני yes עולה, כי המלחמה השאירה את הישראלים צמודים למסך לאורך כל השנה, כשהצפייה למשק בית בשנת 2024 עמדה על 10.8 שעות ביום בממוצע – ירידה לעומת כ-12 שעות בתחילת המלחמה באוקטובר 2023 אך עלייה לעומת שנים קודמות: 10.1 שעות ו-9.2 שעות בשנים 2023 ו-2022 בהתאמה. עם התעצמות החזית הצפונית בחודש אוגוסט נרשמה עלייה קלה נוספת למעל 11 שעות צפייה מדי יום. תוכניות החדשות והאקטואליה רשמו שיעורי צפייה גבוהים ב-13% בממוצע לאורך השנה בהשוואה לתקופה שטרום המלחמה. שיאי הצפייה ב-2024 נרשמו בחודשים ספטמבר-אוקטובר, עם כניסת צה"ל ללבנון, עם עלייה של כ-20% בהשוואה לימי שגרה. עוד עולה מנתוני סקר מיוחד שערכו yes ופלאפון באמצעות מכון המחקר  2the point, כי 43% מהישראלים מתעדכנים בחדשות לפחות פעם בשעה-שעתיים – ירידה קלה מ-51% בתחילת המלחמה. אחד מכל חמישה ישראלים מתעדכן בחדשות מדי חצי שעה לפחות. הרשתות החברתיות מהוות את הפלטפורמה העיקרית לצריכת תכנים חדשותיים: 78% מהישראלים ציינו כי הם נוהגים להתעדכן בחדשות באמצעות פייסבוק, אינסטגרם, טלגרם X וטיקטוק. 70% אמרו כי ערוצי הטלוויזיה מהווים את מקור המידע החדשותי אותו הם צורכים, ו-60% ציינו כי אלו אתרי האינטרנט. לצד זאת, 54% מהישראלים סבורים כי הרשתות החברתיות אינן מספקות מידע אמין. צורכים חדשות ברשתות החברתיות. צילום: יח"צ לצד צריכת החדשות המוגברת, הישראלים מחפשים גם אסקפיזם, המתבטא בצריכת דרמות, שהיוותה בשנה האחרונה 35% מזמן המסך, וצפייה בקומדיות – שהיוותה 15% מסך הצפייה הכולל. באופן כללי, הצופים הישראלים העדיפו בעיקר תכנים פטריוטיים וישראליים, אם באירועי הספורט הנצפים ביותר – כמו, למשל, גמר הג'ודו האולימפי שבו התחרתה רז הרשקו וזכתה במדליית הכסף והגמר האולימפי בהתעמלות הקרקע לגברים, שבו התחרה ארטיום דולגופיאט, שזכה במדליית הכסף, ובאירוע גמר האירוויזיון, בהשתתפות, עדן אלנה שזכה להיות הנצפה ביותר בהשוואה לשנים קודמות (57% מהצופים) ואם בסדרות – תשע מתוך 10 הסדרות הנצפות ביותר השנה היו הפקות מקור. הרשתות החברתיות מהוות, כאמור, את הפלטפורמה העיקרית לצריכת תכנים חדשותיים, אבל 54% לא נותנים אמון בתכנים האלה, ואחר מכל חמישה ישראלים מודה, שהעביר למשפחה או חברים פייק ניוז. על פי נתוני סיכום השנה של פלאפון, טלגרם היא האפליקציה הצומחת ביותר השנה עם גידול של 42% בשימוש בהשוואה לשנה שעברה, כאשר שיאי השימוש באפליקציה נראו בשני ערבי התקיפה האיראנית בישראל ב-14 באפריל וב-1 באוקטובר. גם אפליקציית זום זכתה לזינוק של 20% בשימוש השנה, על רקע האילוצים להישאר בבית ולקיים פגישות מרחוק. עולם התעופה והרומינג, שהתאוששו בצורה הדרגתית מדי שנה מאז התפרצות הקורונה, צנחו השנה שוב לאורך כל חודשי המלחמה וסגירת השמיים, כאשר היקף הטסים לחו"ל ירד משמעותית וחזר לרמתו הנמוכה בדומה לתקופת הקורונה. עוד עולה מנתוני פלאפון, כי נפח הגלישה הסלולרית לכל מנוי קפצה ב-2024 ב-11%, כאשר מנויי דור 5 גולשים יותר ממנויי דור 4. המלחמה בזירת הסייבר באה גם היא לידי ביטוי השנה, עם עלייה של מאות אחוזים במתפות DDoS ועלייה של 31% בניסיונות פישינג. דרור בהט, סמנכ"ל השיווק של yes ופלאפון, ציין, כי "בסיכומה של שנת מלחמה, אנחנו מוצאים את הישראליים מלאים בדאגות, מכורים לדרמה ישראלית, ומאוד פטריוטים – כך עולה מדו"ח נתוני הצפייה והגלישה של yes ופלאפון לשנת 2024. השנה האחרונה הייתה שנה שבה המציאות גברה על כל תסריט שיכולנו לדמיין ושינתה משמעותית את צריכת התוכן ומאפייני הגלישה של כולנו: היא ריתקה את הישראלים למסכים – עם הרבה מאוד חדשות, לצד רגעי גאווה ישראלית ופטריוטיות. למרות השנה המטלטלת שעברנו, מרבית הישראלים נשארים אופטימיים ומתכננים לטוס לחו"ל בקרוב ולחרוש מחדש את המדינה היפה והאהובה שלנו".

במהלך העשורים האחרונים, הנושא של אבטחת סייבר לא זכה לתשומת לב ראויה בפורטוגל, והתקציבים שהוקדשו לביטחון היו נמוכים במיוחד. לנוכח האיומים הגוברים על תשתיות קריטיות בכל העולם, והתרחשות של אירועים נגד חברות חשמל, תשתיות מים, גופי ייצור והובלת דלקים, תעשיית המזון והתרופות ותחבורת הרכבות – שגרירות ישראל בפורטוגל, בהובלת השגריר אורן רוזנבלט, וסגן השגריר, יותם קריימן, יזמה פעילות חדשה להגברת המודעות לאירועי סייבר במדינה. הפעילות מתבצעת באמצעות ידע ישראלי ועקב רמת מודעות גבוהה לנושא, שיעילותם כבר הוכיחה את עצמה בעולם, ובמיוחד בתחום הגנת סייבר למערכות תפעוליות (Operation Technology-OT). על מנת שארגון יהיה ערוך להתנהלות באופן מאובטח, לקלוט טכנולוגיות מותאמות במיוחד לתהליכים התפעוליים ופיקוח על ידי מפעילים מיומנים, נדרשת הדרכה מקיפה וגם תרגול לכל הצוותים המעורבים לפני כשבועיים ארגנה השגרירות מפגש של כ-20 חברות מובילות בפורטוגל בתחום התשתיות הקריטיות, שבמסגרתו הועברה הרצאה בנושא אבטחת סייבר עבור תשתיות קריטיות. למשימה זו השגרירות גייסה אותי – עורך הכנס השנתי ICSCybersec ומרצה בישראל ובחו"ל בתחום. לאחר השגת שביעות רצון מהמפגש, השגרירות כבר מתכננת את השלב הבא – מפגש של יומיים, שצפוי להיערך בעוד כשלושה חדשים. לאירוע זה יוזמנו ספקי מוצרים מישראל, שיציגו את הפתרונות שלהם למנהלים ומפעילים של תשתיות קריטיות בפורטוגל. מותקפות יותר יותר באינטנסיביות בעולם. תשתיות קריטיות. צילום: אילוסטרציה. BigStock במהלך ההרצאה הסברתי למשתתפים כי הגנת סייבר שניתנת ליישום בעלויות סבירות חייבת להיות מבוססת על ידע פנים-ארגוני בכל הנוגע למהות התהליכים התפעוליים, לצד הסכמה בהנהלה לגבי נזקים שעלולים להתרחש בעקבות אירוע סייבר. על מנת שארגון יהיה ערוך להתנהלות באופן מאובטח, לקלוט טכנולוגיות מותאמות במיוחד לתהליכים התפעוליים ופיקוח על ידי מפעילים מיומנים, נדרשת הדרכה מקיפה וגם תרגול לכל הצוותים המעורבים. התייחסות לאתגרים אלה תהיה כלולה באירוע הקרוב ביוזמת השגרירות בפורטוגל, בו תועבר הדרכה מקיפה וגם יוצגו אירועים שימחישו למשתתפים את האיומים האפשריים. יוזמה זו של השגרירות בפורטוגל צפויה לזכות להיענות גדולה, לאור כניסה לתוקף של מספר תקנים חדשים באירופה כגון: The Network and Information Systems Directive-2 (ה-NIS2), The European Cyber Resilience Act (ה-CRA) ועוד. עמידה בתקנים אלה כמובן מבוססת על תאימות לתקן 62443 ISA/IEC – התקן הבינלאומי היחיד שהוכן עבור מערכות תפעוליות. נושא זה יכלל גם בהדרכה לארגונים של תשתיות קריטיות באירופה. במהלך יום האירוע הגיעו נציגים של שני ירחונים בתחום אבטחת סייבר, ובימים הקרובום צפויות להתפרסם בחו"ל כתבות על התרומה של הידע הישראלי לאבטחת סייבר לתשתיות קריטיות בפורטוגל. כותב המאמר הוא יועץ ומרצה בתחום אבטחת סייבר למערכות תפעוליות ויו"ר הכנס השנתי &AI IIoT ICS Cybersec 2025 OT מבית אנשים ומחשבים, שיערך ב-8-1-2025

בשבוע שעבר התכנסו בעלי המניות של מיקרוסופט על מנת לדון ולהצביע על מספר הצעות שעלו על סדר היום. אחת ההצעות יצרה תהודה גדולה במיוחד: ההצעה להשקיע בביטקוין – המטבע הקריפטוגרפי הפופולרי ביותר בעולם – כחלק מאסטרטגיית פיזור ההשקעות של החברה. ההצעה, שהוגשה על ידי מכון המחקר השמרני המרכז הלאומי למחקרי מדיניות ציבורית (National Center for Public Policy Research), זכתה לתמיכה נלהבת מצד מיכאל סיילור, מיליארדר שהפך את חברת MicroStrategy שלו לקרן השקעות ביטקוין ענקית. סיילור, שהופיע ודיבר אל בעלי המניות בשיחת וידיאו, טען כי "מיקרוסופט לא יכולה להרשות לעצמה לפספס את גל הטכנולוגיה הבא, והביטקוין הוא הגל הזה". הוא הציג גרף מרשים שהראה תשואה שנתית ממוצעת של 62% עבור הביטקוין בין אוגוסט 2020 לנובמבר 2024, בהשוואה ל-18% עבור מיקרוסופט ו-14% עבור מדד S&P 500. "אתם יכולים להמיר את תזרימי המזומנים שלכם, את הדיבידנדים שלכם, את תוכניות הרכישה העצמית שלכם ואת החוב שלכם לביטקוין", אמר סיילור. "אם תעשו את זה, תוסיפו מאות דולרים למחיר המניה" אך למרות התמיכה של סיילור, בעלי המניות דחו את ההצעה. דירקטוריון מיקרוסופט המליץ לבעלי ניירות הערך של החברה להצביע נגדה, וכך עשו גם חברות הייעוץ לתחום ההשקעות, Glass Lewis ו-Institutional Shareholder Services. Microstrategy outperformed Microsoft by 20x since they adopted #Bitcoin. Any questions? pic.twitter.com/i70PIfV9Qo — Carl ₿ MENGER ⚡️???????? (@CarlBMenger) December 10, 2024 "תנודתיות היא גורם שיש לשקול בהערכת השקעות במטבעות קריפטו" הנהלת הענקית מרדמונד נימקה את התנגדותה להצעה בכך שהיא אינה נחוצה. "צוות האוצר וההשקעות העולמי של מיקרוסופט מעריך מגוון רחב של נכסים להשקעה למימון הפעילות המתמשכת של מיקרוסופט", כתבה החברה בהילך נתונים רגולטורי. "הערכות בעבר כללו את הביטקוין ומטבעות קריפטוגרפיים אחרים בין האפשרויות שנשקלו, ומיקרוסופט ממשיכה לעקוב אחר מגמות ופיתוחים הקשורים לקריפטו כדי לעדכן קבלת החלטות עתידיות". החברה הוסיפה כי "כפי שמציינת ההצעה עצמה, תנודתיות היא גורם שיש לשקול בהערכת השקעות במטבעות קריפטו עבור יישומי אוצר תאגידיים הדורשים השקעות יציבות וצפויות כדי להבטיח נזילות ומימון תפעולי". החלטת בעלי המניות של מיקרוסופט עולה בקנה אחד עם הביקורת שהשמיע ביל גייטס, המייסד השותף המיתולוגי של החברה, על תחום המטבעות האלטרנטיביים. גייטס הביע חששות לגבי האופי הספקולטיבי של אסימוני הקריפטו והסיכונים הפוטנציאליים שלהם. יצוין כי ביטקוין, המטבע הקריפטוגרפי הראשון והמפורסם ביותר, הוא אסימון דיגיטלי מבוזר הפועל על רשת עמית-לעמית. הוא אינו נשלט על ידי ממשלות או בנקים מרכזיים וערכו נקבע בידי היצע וביקוש. בשנים האחרונות הביטקוין חווה עליות מחירים דרמטיות, וממש באחרונה, כפי שדיווחנו, חצה לראשונה את רף 100,000 הדולר ליחידה. נכון למועד כתיבת שורות אלו, אחרי ירידה יחסית קלה, מחירו של ביטקוין עומד על 98,262.98 דולר. Microsoft said 'NO' to buying #Bitcoin They also said no to the smartphone when Steve Jobs launched the iPhone. That turned out well for them… ???? pic.twitter.com/GuIagEC5zk — Bitcoin Archive (@BTC_Archive) December 10, 2024 אם הייתה החברה מחליטה כן להשקיע בביטקוין היה המהלך תורם עוד לעליית שוויו ואולי גם ליציבתו, ולכן נוצר רושם במדיה החברתית שרבים התאכזבו מהחלטת ענקית הטק. ועם זאת ההחלטה של מיקרוסופט שלא להשקיע בביטקוין משקפת את הגישה הזהירה של חברות רבות לגבי מטבעות קריפטוגרפיים. בעוד שהביטקוין צבר פופולריות רבה בשנים האחרונות, התנודתיות הגבוהה שלו והיעדר הרגולציה לשם פיקוח עליו גורמים לחששות בקרב משקיעים מוסדיים. כעת נותר לראות האם אכן המטבע המפורסם ישמור על ערך גבוה ועליות, ובמקביל האם מיקרוסופט תשנה את עמדתה בעתיד, וכן אם ענקיות טק אחרות יאמצו אל ליבן החלטות כן להשקיע בקריפטו ומה יעלה בגורל החלטות אלו אם או לכשיתקבלו.

עמי שטרמר, סמנכ"ל משאבי אנוש בסלקום, פורש מתפקידו. שטרמר, שכיהן כסמנכ"ל משאבי האנוש בחברה בשנתיים וחצי האחרונות, הודיע למנכ"ל אלי אדדי, כי ברצונו לסיים את תפקידו ולצאת לדרך חדשה. שטרמר החל את דרכו בסלקום לפני כ-21 שנים. בתפקידו הקודם כיהן כסמנכ"ל שירות הלקוחות של החברה ובארבע השנים האחרונות כיהן כחבר הנהלת סלקום והיה שותף להצלחות עסקיות של החברה. בתפקידו כסמנכ"ל משאבי האנוש לקח חלק פעיל בקידום החתימה על ההסכם הקיבוצי לכלל עובדי הקבוצה. שטרמר: "בעשייתי הרבה בסלקום דגלתי ביצירת שיתופי פעולה פוריים, חתירה בלתי מתפשרת להישגים ודבקות בערכים שהופכים את המותג הסגול למה שהוא, עם הון אנושי מחובר ומחויב מעומק ליבו, שהוא הלב הפועם של סלקום. אני רוצה להודות לעובדות והעובדים, להנהלת החברה ולאלי אדדי על העבודה המשותפת יחד".  אלי אדדי, מנכ"ל סלקום: "בשנותיו בחברה ובעבודתו הנמרצת, תרם רבות עמי להצלחת סלקום וביצע את תפקידיו במקצועיות, מחויבות ללקוחות וחיבור אמיתי לעובדים, עם כל הלב והנשמה. עמי, אני מלא הערכה לפועלך ובטוח בהצלחתך בהמשך הדרך".

באפ טכנולוגיות, המספקת פלטפורמת מועדון לקוחות גלובלי לגיימרים, הודיעה היום על מינוין של הילה גורן לסמנכ"לית התפעול של החברה, וסופיה בודמן לסמנכ"לית דאטה ו-AI. גורן היא אשת מקצוע מנוסה בתחום הגיימינג, בעלת ניסיון עשיר הן בסטארט-אפים בצמיחה והן בחברות גדולות. במהלך ארבע שנים בחברת פלייטיקה היא שימשה בתפקידים מגוונים כגון דירקטורית תפעול ודירקטורית אסטרטגיה ותפעול תחת משרד מנהל הטכנולוגיות. שילוב זה של עבודה בסטארט-אפים מתפתחים ובחברות מובילות העניק לה ראייה רחבה על הצרכים הייחודיים של סטארט-אפ לצד יכולות להביא תהליכים מסודרים ואסטרטגיות ארוכות טווח שלמדה בארגונים גדולים. במסגרת תפקידה תמשיך גורן לבנות את החברה בצורה נכונה ומסודרת כדי לאפשר צמיחה בריאה ומהירה, הכוללת דיוור של מוצרים חדשים, פתיחת שווקים ושיתופי פעולה מעניינים. בודמן היא בעלת כ-20 שנות ניסיון בעולמות הדאטה. בתפקידה הקודם שימשה כמובילת לימוד מכונה ומדעי הנתונים ב–DarioHealth ולפני כן עבדה בחברת YOKEE כמנהלת מחלקת BI ואנליטיקה. במסגרת תפקידה תהיה אחראית על פיתוח תחום ה-AI בחברה כדי להעלות את באפ לשלב הבא בכל הקשור לטכנולוגיה וניתוח נתונים.

נמל אשדוד הוא הנמל הגדול ביותר בישראל וזה שאליו מגיע חלק נכבד מאוד מהטובין ש-"נוחתים" בסופו של דבר בחנויות, בבתים ובמשרדים שלנו. מדובר בארגון מסורתי, ממשלתי ו-ותיק (נוסד ב-1965), אבל גם שם מבינים את חשיבותן של החדשנות והטכנולוגיה. לראייה, דברי המנכ"ל, ניסן לוי: "חדשנות היא לא אופציה – היא חיונית להצלחה של נמל אשדוד". כחלק ממימושה של ההבנה הזאת, נמל אשדוד עובד בשנים האחרונות עם סטארט-אפים, ומ-2021 הוא ליווה ומלווה כ-100 חברות הזנק בתחומים שונים, בהם תפעול, לוגיסטיקה, סייבר ובטיחות. הטכנולוגיות של חלק מהן כבר מוטמעות ופועלות בנמל אשדוד ובנמלים אחרים בעולם – בברצלונה, ניו יורק, ניו ג'רזי ועוד. בנמל הישראלי מכנים את הנמלים האלה "שגרירויות החדשנות" שלהם. באחרונה השיק נמל אשדוד האב חדשנות, שאותו חשפה ההנהלה שלו היום (ד'). ההאב מאפשר לחברות סטארט-אפ לעשות בדיקות היתכנות (POC) לטכנולוגיות שלהם במקום, למשך שלושה עד שישה חודשים, כמו גם את אנשי נמל אשדוד – כך שהם לומדים גם את הצד של הלקוח, ואת רשת הקשרים שיש לו בארץ ובחו"ל. בנוסף, הנמל הדרומי השיק קרן השקעות. האירוע התקיים במעמד המנכ"ל, וכן יו"ר דירקטוריון נמל אשדוד, שאול שניידר, סמנכ"לית כלכלה במשרד החוץ, יעל רביע צדוק, ומנהל מערך החדשנות וזרוע ההשקעות בנמל, רועי אברהמי. השתתפו בו גם נציגי משרד החוץ, נספחים כלכליים מ-40 מדינות, בהן שותפות סחר משמעותיות של ישראל ויעדים מרכזיים של חברות היי-טק וסטארט-אפ מהארץ כארצות הברית, סין, צרפת ובריטניה, והכי חשוב – היזמים שמאחורי כמה מאותם סטארט-אפים. אילו חברות הציגו באירוע – ואת מה? כמה חברות סטארט-אפ הציגו את הפעילות שלהן בפני משתתפי האירוע. אחת מהן היא מקלו אופטיקס (Makalu Optics), שהיו"ר שלה הוא היזם הוותיק שי אגסי. הוא אמר לאנשים ומחשבים כי "אנחנו עושים בנמל אשדוד בדיקת היתכנות ופרויקט לפיתוח תאום דיגיטלי של הנמל, שיאפשר מיפוי תלת ממדי חי שלו. התאום הדיגיטלי יודע בכל רגע נתון מה עושה כל אובייקט בנמל – אם אלה משאית, בן אדם, מנוף וכדומה. הוא יודע איפה הוא ומה הוא עושה, ויש לו קופסה שחורה שמאפשרת לחזור לאירועים שקרו. נניח, אם רוצים לדעת מה עשתה משאית שהגיעה לנמל ב-02:00 בלילה ומי נתן לה את אישור הכניסה – הטכנולוגיה שלנו מאפשרת לעשות זאת. מדובר במערכת שהיא און-פרם, מה שמהווה יתרון גם בתחום אבטחת המידע". עוד חברה בתחום הזה שמהווה חלק מהאב החדשנות של נמל אשדוד היא טרידיס (Treedis), שמפתחת ומשווקת פתרון תאום דיגיטלי מתקדם, מבוסס מציאות וירטואלית ורבודה, בעל מאפייני קישוריות בזמן אמת, אינטגרציה במערכות קיימות ויכולות שיתוף פעולה מתקדמות, לצד יתרונות שימור ידע לארגון. חברה נוספת היא דרייב-יו, שלדברי המנכ"ל שלה, אלון פודרסט, "בונה כלים אוטונומיים לסביבות של נמלים, כולל כלים ללא נהג. זיהינו את הצורך הזה בשוק העולמי וקיבלנו הרבה המלצות על פעילות החדשנות של נמל אשדוד כמקום שבו נוכל לפרוס את הפתרון הראשון שלנו". מימין: תומר שוורצברג מספין פריים; רון שפרן מפלייז רובוטיקס; שי אגסי ממאקלו אופטיקס; ניסן לי, מנכ"ל נמל אשדוד; יעל רביע צדוק, סמנכ"לית כלכלה במשרד החוץ; שאול שניידר, יו"ר נמל אשדוד; אלכס יבטושנקו מסלבדור; נתנאל לומברוזו מטרידיס; ורועי אברהמי, ראש מערך החדשנות בנמל אשדוד. צילום: פבל טולינצ'קי פלייז רובוטיקס מפתחת רובוטים-רחפנים, או Drobots (הלחם של המילים Drones – רחפנים – ו-Robots – רובוטים). רון שפרן, המייסד המשותף והמנכ"ל של החברה, אמר כי "מדובר ברובוטים אוטונומיים, שמניחים אמצעי חישה על קירות ורטיקליים קשים להשגה, ובסיום משימת הניטור אוספים אותם. כיום, סביבות אורבניות ותעשייתיות מנוטרות על ידי חיישנים סטטיים ואם צריכים דינמיות – משתמשים ברחפנים. אנחנו לוקחים את זה צעד קדימה ומאפשרים ניטור דינמי, אקטיבי, הרבה יותר זול והרבה יותר אפקטיבי". החברה נמצאת לקראת סיום סבב גיוס של שני מיליון דולר, כאשר נמל אשדוד משקיע רבע מהסכום – חצי מיליון דולר. שתי חברות נוספות הן ספינפריים, שמפתחת מערכות צילום אוטומטיות בשילוב AI לזיהוי נזקים של מכוניות שיורדות מהאונייה, ללא צורך בעיכובים, וחברת הסייבר סלבדור, שלדבריה מאפשרת התאוששות ממתקפות סייבר ותקלות בתוך חצי דקה. "אנחנו בלב הפועם של חדשנות אומת הסטארט-אפ" לוי ציין כי "נמל אשדוד שואף לשמש כהאב טכנולוגי שיביא לשינוי שרשרת האספקה העולמית, באמצעות יצירת ידע ודיאלוג של חדשנות. החדשנות היא מנוע צמיחה חשוב בנמל ואבן יסוד בהתפתחותו". שניידר אמר ש-"פעילות זרוע החדשנות של הנמל מביאה ערך מוסף משמעותי והופכת את נמל אשדוד להאב טכנולוגי ייחודי, שמשרת את הנמל עצמו ואת תחום החדשנות בנמלים. זוהי הזדמנות נוספת לייצר שינוי בתעשייה המסורתית ולהפוך לנמל חדשני, עם פתרונות שמהווים דוגמה לנמלים בעולם". לדברי רביע צדוק, "הים מהווה נכס אסטרטגי לכלכלת ישראל, ומשמש כציר מרכזי לסחר, אנרגיה וחדשנות. משרד החוץ רואה חשיבות רבה בקידום חדשנות בתחום כלכלת הים ובפיתוח שיתופי פעולה, במיוחד עם נמל אשדוד, שמהווה שותף משמעותי". אברהמי אמר ש-"אנחנו רואים את עצמנו כלב הפועם של חדשנות אומת הסטארט-אפ. יש לנו תחרות מורכבת עם נמלים אחרים באזור ובעולם בכלל, ולכן מועצת המנהלים שלנו קבעה אסטרטגיה חדשה: לעבור מלהיות הנמל הגדול בישראל לנמל החדשני בישראל. זה אומר קודם כל להביא את הטכנולוגיה לעולם מסורתי כמו זה של הנמלים, ולהפוך את החדשנות לערוץ חדש לצמיחה בהכנסות שלו. אנחנו תשתית לאומית – מה שטוב מאוד עבור סטארט-אפים, בניגוד לנמלים אחרים בעולם, אנחנו עוסקים בכל התחומים של נמלים, ואנחנו נמצאים באומת הסטארט-אפ. אנחנו מחפשים סטארט-אפים מכל העולם וקרנות להשקיע ביחד איתנו".