וואווי (Huawei) חשפה בסין את מכשירי הדגל האחרונים שלה – סידרת הסמארטפונים Mate 70 וה-Mate X6 המתקפל, אבל הסיפור האמיתי הוא על הפרידה הסופית של וואווי מאנדרואיד. מכשירים אלה הם הצעד הראשון של החברה לקראת המעבר ל-Harmony OS Next – מערכת ההפעלה שנבנתה כולה בחברה וללא השפעה טכנולוגית אמריקנית. בעוד מערכת ההפעלה המקורית Harmony OS, שהושקה בשנת 2019, נבנתה על המסגרת של אנדרואיד, פלטפורמת הדור הבא החדשה משאירה את אנדרואיד מאחור לחלוטין. הפרידה מאנדרואיד פירושה ש-Harmony OS Next לא תתמוך באפליקציות אנדרואיד, דבר שעלול להוות מכשול משמעותי לאימוץ משתמשים. כדי לגשר על הפער, וואווי עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם מפתחים, ולפי הדיווחים כ-10,000 אפליקציות כבר תואמות ל-Harmony OS Next, והיעד הוא להגיע ל-100,000 אפליקציות בתוך כמה חודשים. סדרת Mate 70 תהיה מכשיר הדגל הראשון של Harmony OS Next. עם זאת, המעבר מגיע עם אזהרה: לא Mate 70 ולא Mate X6 יסופקו עם Harmony OS Next מותקן. במקום זאת, טלפונים אלה יפעלו עם Harmony OS 4.3, אשר עדיין משתמשת בכמה אלמנטים של אנדרואיד, אבל עדכונים ל-Harmony OS Next יופצו מאוחר יותר ויעניקו למשתמשים את האפשרות לעבור למערכת החדשה ברגע שתהיה זמינה. עד 2025, וואווי מתכננת להשיק את כל המכשירים החדשים שלה עם Harmony OS Next כברירת מחדל. המעבר הזה לחוויה נטולת אנדרואיד הוא פיתוח משמעותי לא רק עבור וואווי, אלא עבור תעשיית הטכנולוגיה כולה. כעת נותר לראות כיצד יגיבו משתמשי אנדרואיד בסין לשינוי זה, אבל וואווי בטוחה, כי מערכת ההפעלה החדשה שלה תספק חוויית משתמש משכנעת. השאלה אם ההימור הזה ישתלם תלויה ביכולתה של החברה לשכנע משתמשים ומפתחים כאחד להשקיע באקוסיסטם החדש שלה.

סעיף 14ג לחוק הגנת הצרכן קובע את המסגרת החוקית לביטול עסקה שבוצעה באינטרנט או בטלפון – מה שמכונה עסקאות מכר מרחוק. צרכנים רבים אינם מודעים לזכותם לבטל את העסקה בזמן שקובע החוק, לדמי הביטול שעליהם לשלם ולזכות המורחבת שיש לאוכלוסיות מוחלשות. לקראת חודש קניות הקרב ובא, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן פרסמה פרטים עבור הצרכנים אודות זכותם המסוימת לביטול עסקאות. התנאים שמאפשרים לבטל עסקה שבוצעה באינטרנט או בטלפון ברכישת מוצר (כמו טלוויזיה, מכשיר סלולרי, שולחן) – ניתן לקבל החזר בתוך 14 יום מיום קבלתו, או מיום קבלת החוזה/טופס גילוי נאות לפי המאוחר. שימו לב! גם לאחר שימוש ניתן להחזיר מוצרים שנקנו מרחוק (כולל חיבור לחשמל). ברכישת שירות מתמשך (כמו מינוי לחדר כושר, סדרת טיפולי קוסמטיקה, מינוי לחבילת גלישה) – בתוך 14 יום מעשיית העסקה או מיום קבלת החוזה/טופס גילוי נאות לפי המאוחר, בין אם הוחל במתן השירות ובין אם לאו.אינטרנאינטרנט ברכישת שירותי הארחה/נסיעה/חופש/בילוי (כמו כרטיס טיסה, כרטיס כניסה ללונה פארק, כרטיס למשחק כדורגל או להופעה) – תוך 14 יום מעשיית העסקה או מיום קבלת החוזה/טופס גילוי נאות לפי המאוחר, בין אם הוחל במתן השירות ובין אם לאו. בתנאי שההודעה נמסרה לפחות שבעה ימים (שאינם שבת או חג) לפני מועד מתן השירות. ברכשת שירות חד פעמי מסוג אחר (למשל הזמנת איש מקצוע, פגישת ייעוץ, הנפקת אישורים) – תוך 14 יום מעשיית העסקה או מיום קבלת החוזה/טופס גילוי נאות לפי המאוחר, בתנאי שהביטול יעשה לפחות יומיים, שאינם ימי מנוחה, לפני מועד מתן השירות. דמי הביטול שמותר לעוסק לגבות מהצרכן הצרכן מחויב להחזיר את המוצר לעוסק על חשבונו, והעוסק רשאי לדרוש מהצרכן דמי ביטול בסך 5% ממחיר העסקה או 100 שקל, לפי הנמוך מבניהם בלבד. אם בוצעה התקנה של מוצר בבית הצרכן לצורך מתן השירות, רשאי העוסק לגבות הוצאות התקנה של עד 100 שקל (בנוסף לדמי הביטול אם הביטול נעשה שלא עקב פגם או אי התאמה וכו'). העוסק מחויב להשיב לצרכן את כספו תוך 14 יום מיום קבלת הודעת הביטול. זכות הביטול הנ"ל אינה חלה לגבי: מוצרים פסידים (ובכלל זה מוצרים מתכלים, בעלי חיי מדף קצרים); מוצרים שיוצרו במיוחד עבור הצרכן לפי דרישות מיוחדות; מוצרים הניתנים לשעתוק או הקלטה או שכפול שאריזתם המקורית נפתחה; מידע כהגדרתו בחוק המחשבים. במקרים של ביטול עסקה מרחוק בשל פגם או אי התאמה או אי אספקה במועד, או הפרה חוזית אחרת שנמצאה במוצר או בשירות – העוסק מחויב להשיב לצרכן את כספו תוך 14 יום ממועד קבלת הודעת הביטול ולקחת את המוצר מביתו ואסור לו לגבות דמי ביטול. הרחבת הזכות לאוכלוסיות מוחלשות עוד עדכנה הרשות להגנת הצרכן על קיומה של זכות ביטול מורחבת לעולה חדש, אזרח ותיק או אדם המוכר כאדם עם מוגבלות. צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש (העוסק רשאי לבקש תעודה אחת המוכיחה זאת) – רשאי לבטל את העסקה תוך ארבעה חודשים מיום עשיית ההסכם, או מיום מסירת המוצר, או מיום קבלת מסמך גילוי הפרטים הנדרשים על פי החוק לפי המאוחר מביניהם, כל עוד בוצעה שיחה טלפונית או בצ'אט עם העוסק במעמד ביצוע העסקה

חיישן שפותח במעבדות סוני סמיקונדקטרס ישראל, aמשולב במצלמה שמותקנת במחשבים של יצרנית המחשבים הזעירים Raspberry PI, מאפשר ליזמים, סטודנטים וחברות קטנות לפתח יישומי בינה מלאכותית. בעזרת החיישן יכולים משתמשי המחשבים הזעירים הללו לפתח מודלים של בינה מלאכותית ויישומים בלי חומרה יקרה, והוא מהווה חלק בלתי נפרד מהסביבה הרגילה של הדור האחרון של המחשבים מבית Raspberry PI. המחשב של Raspberry PI הוא מחשב זעיר, בגודל של כרטיס אשראי, שניתן לחבר אליו מסך, מקלדת ועכבר, והוא מאפשר לבצע משימות כמו גלישה באינטרנט, פיתוח תוכנה או בניית פרויקטים טכנולוגיים. החיישן, שכאמור, הוא מתוצרת הארץ, מוסיף יכולות מתקדמת למצלמה המותקנת במחשב. המחשבים הזעירים הללו פופולריים בקרב חובבי טכנולוגיה, מפתחים ותלמידים שלומדים את מקצועות המחשב והבינה המלאכותית. לדברי דימה פלדמן, VP למוצרים ושיווק בסוני סמיקונדקטורס ישראל, "מה שמייחד את החיישן הוא שבנוסף ליכולת לצלם תמונות ו-וידיאו, הוא כולל 'מוח' שמסוגל להבין מה יש בתמונה ולזהות חפצים או אנשים בזמן אמת. הספק הכוח שה-'מוח' דורש הוא מזערי, ולא צריך לנייד אותו למחשב הלוח". אחד היישומים הפופולריים של החיישן – בקרה פלדמן ציין שאחד היישומים הפופולריים של החיישן הוא בתחום הבקרה. "אם יש, למשל בית חכם, ויש אפשרות לשלוט במזגן או בכניסה לבית, בעזרת החיישן שלנו, שכאמור מותקן במצלמה, אפשר לזהות בבירור מי נכנס לבית. כמו כן, ניתן להשתמש בו ליישומי בקרה אחרים, כגון בקרת תנועה כוללת בכבישים. המצלמה יודעת לשדר נתונים על מספר כלי רכב בצומת מסוים, כמה זמן הם המתינו להחלפת הרמזור, האם יש בכביש או לידו הולכי רגל ועוד", אמר. הבחירה של סוני ליישם את החיישן שפותח בישראל מאוד משמעותית עבור מרכז הפיתוח המקומי, שהוקם בעקבות רכישתה את חברת הסטארט-אפ אלטייר מהוד השרון ב-2016. המרכז מתמחה בפתרונות לתקשורת חכמה, בין היתר למכשירי סלולר, וכעת נוספו היכולות החדשות של החיישן המדובר. בהיבט הזה, מרכז הפיתוח בהוד השרון הוא ייחודי, והשילוב שלו בשיתוף הפעולה הגלובלי של סוני עם Raspberry PI מהווה עוד הוכחה לאמון שהענקית היפנית נותנת למרכז בישראל.

עשרות אנשי עסקים הפועלים בשוק האמירויות השתתפו באירוע שאירחה ברידג'ווייז (Bridgewise), הפועלת בתחום הבינה המלאכותית למידע על מניות וקרנות גלובליות, שממנף את הקשרים העסקיים ההולכים ומעמיקים בין ישראל לאיחוד האמירויות ומקיימת שותפות אסטרטגית חדשה בין ברידג'ווייז למשקיעים מאיחוד האמירויות. במסגרת שותפות זו, ברידג'ווייז, המקימה כעת מטה עסקי בדובאי, משתלבת כשחקנית חשובה באקוסיסטם העסקי של ישראל ואיחוד האמירויות. סבב הגיוס האחרון של החברה, בהיקף של 21 מיליון דולר, כלל גם משקיעים מדובאי. האירוע אורגן על ידי ה-Dubai Israel Business Council ונערך במעמד לירון זסלנסקי, הקונסולית הכללית של ישראל בדובאי, ובהשתתפות דור אליגולא, סמנכ"ל הפיתוח העסקי ואחד ממייסדי החברה.

נפגעים רבים מאירועי ה-7 באוקטובר הגישו באחרונה, באמצעות משרד עו"ד ד"ר גדעון פישר ושות' ומשרדי עו"ד אמריקניים, תביעה לבית המשפט העליון בקליפורניה נגד המיליארדר צ'אנגפאנג ז'או, המייסד והבעלים של בינאנס – בורסת מטבעות הקריפטו הגדולה בעולם. התביעה הוגשה בשמם של מאות תובעים, שכוללים קבוצה גדולה של אזרחים, אמריקניים וישראליים, נפגעי מתקפת הטרור של החמאס ב-7 באוקטובר, לרבות ניצולים, נרצחים, קרובי משפחותיהם ויורשיהם. בכתב התביעה נטען כי ז'או, שהיה גם המנכ"ל של בינאנס, סייע לחמאס במימון הטרור, תוך שסיפק כספים, בדמות מטבעות קריפטו, דרך החברה, בניגוד לסנקציות הבינלאומיות שמוטלות על הארגון ולחוק האמריקני. התביעה מבוססת על כמה עילות מרכזיות, ובהן התנהלות רשלנית שהובילה לתמיכה בטרור, הפרת חוקים האוסרים על תמיכה כלכלית בטרור וסיוע אקטיבי לפעילות חמאס. הפיצויים המבוקשים במסגרת התביעה מפורטת דרישה לפיצויים כספיים עבור נזקי גוף, מוות, נזקים רגשיים, אובדן הכנסות עתידיות ומימון טיפולים רפואיים, על פי החלטת בית המשפט. כמו כן, מבוקשים פיצויים עונשיים, שנועדו להרתיע ולמנוע התנהגות דומה בעתיד. בשל היקפה של התביעה והתובעים הרבים, מצפים עורכי הדין שחבר המושבעים יביא להרשעתו של ז'או ויפסוק לקבלת פיצויים בסכומים גבוהים, בקנה מידה המקובל בפסיקות בארצות הברית. יצוין כי בחודשים האחרונים הגיש משרד עו"ד ד"ר גדעון פישר תביעות נגד איראן וסוריה בשם תובעים בעלי אזרחות אמריקנית, וכעת, בפעם הראשונה, מוגשת תביעה שבה לוקחים חלק גם תובעים שמחזיקים באזרחות ישראלית. במהלך השנה האחרונה רוכזו במטה התביעות של 7 באוקטובר, בהובלת המשרד בשיתוף עם ארגון נפגעי פעולות האיבה ובסיוע עו"ד אורטל רייסמן, היועצת המשפטית של מטה ההסברה האזרחי, עדויות והוכחות רבות המוגשות על ידי עורכי הדין לבתי המשפט, וזאת לצד חוות דעת של מומחים מתחומי הביטחון, הרפואה, המודיעין והמשפט, שתומכות את התביעות. "הדבר המוסרי הוא לעצור את הטרור בכל דרך" נריה גואלמן, שורד מפסטיבל הנובה, השתתף באבטחת הפסטיבל. הוא ברח מהנובה לבסיס רעים, ושם הותקף על ידי מחבלים. גואלמן התחבא בשיחים, שם חבש פצועים וטיפל בעצמו. לדבריו, "בהמשך היום הצלחתי להשיג נשק ולהתגונן. מצאנו טנק, לקחנו ממנו ציוד והפעלנו את המאג שהיה בו. רק לקראת הערב חולצנו. עד היום אני סובל מפוסט טראומה, לא יוצא מהחדר, מתפרץ על אנשים קרובים אליי ואינני סבלני. בנוסף, נפגעתי בריאות ובאוזניים. אני חושב שהדבר המוסרי ביותר הוא לעצור את הטרור בכל דרך, ובמיוחד את המנוע הכלכלי, שלו, שהוא המנוע לכל הרצח והטרור". עו"ד ד"ר פישר אמר כי "להבדיל משתי התביעות הקודמות שהגשנו בארצות הברית בעניין ה-7 באוקטובר, המסתכמות במיליארד דולר, הרי שהתביעה הנוכחית הינה נגד גורם עסקי בינלאומי שהונו מוערך בעשרות מיליארדי דולרים, והיא לא רק בשם נפגעים אמריקניים, אלא גם בשם ישראלים נטולי זיקה לארצות הברית. התביעה החדשה מוערכת במיליארדי דולרים". הוא ציין כי "משרדנו נערך, בשיתוף מומחים, להגשת תביעות נוספות, כאשר מדי יום מצטרפים תובעים חדשים, שמייפים את כוחנו מול גורמי הטרור ותומכיהם – הן בחו"ל והן בארץ". לדברי עו"ד רייסמן, "אני מברכת על שיתוף הפעולה עם מטה התביעות 7 באוקטובר, ומזמינה אזרחים נוספים שקיבלו הכרה כנפגעי פעולות איבה להצטרף לתביעה שהוגשה בארצות הברית נגד מייסד ביינאנס, וכן להצטרף לתביעות העתידיות שיוגשו נגד החמאס והגופים שמימנו אותו". טרם הוגש כתב הגנה. יצוין כי בחודש מאי השנה נשפט ז'או לארבעה חודשי מאסר בכלא האמריקני, לאחר שהורשע בהלבנת כספים. על פי התביעה במשפט זה, בינאנס פעלה, באישומים הנוגעים לפרשה, כ-"מערב פרוע", שקידם בברכה פושעים, ולא דיווחה על יותר מ-100 אלף טרנזאקציות חשודות עם ארגוני טרור כחמאס, אל קאעידה ודאעש. ז'או התנצל לאחר שקיבל את גזר הדין ואמר כי "מילים לא יכולות להסביר עד כמה אני מתחרט על הבחירות שעשיתי, שהובילו לכך שהובאתי בפני בית המשפט".

משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה משיק בימים אלה פרויקט שבמסגרתו ילמדו תלמידים מכיתות ד'-ו' כיצד ליצור תכנים וסרטים ולפתח משחקים באמצעות כלי בינה מלאכותית שונים. הפרויקט הוא מיזם משותף של המשרד עם ארגון סיסמה לכל תלמיד, שיקיים את הקורסים, והרשויות המקומיות. הפעילות תתקיים במסגרות של החינוך הבלתי פורמלי, בשעות אחר הצהריים. בשלב הראשון תושק התוכנית בכ-90 רשויות מקומיות בפריפריה. לקראת 2025 צפויה התוכנית להיות מורחבת גם לתלמידי תיכון, בשיתוף גופים נוספים. הקורס יימשך כ-30 שעות, והוא ילמד את הילדים כיצד ליצור סיפורים דיגיטליים בהשראת סופרים בולטים, לעצב דמויות אנימציה, להפיק סרטוני וידיאו, לבנות מצגות אינטראקטיביות, ליצור מוזיקה ועוד. בסיום הקורס ייערך האקתון ארצי שבו יציגו התלמידים את הפרויקטים שפיתחו. ההכרזה על הפרויקט הייתה אתמול (ג'), בכנס שערך משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה עם הרשויות המקומיות. השרה גילה גמליאל אמרה בטקס כי "מהפכת הבינה המלאכותית מתרחשת כאן ועכשיו, וחובתנו להעניק לילדי ישראל את ההזדמנות להתנסות בטכנולוגיה שתעצב את העתיד. אנחנו פותחים בפני הדור הצעיר צוהר לעולם של המחר, ומאפשרים לכל ילד וילדה, בכל מקום בארץ, להיות חלק ממהפכת ה-AI". אבישי ג'יבלי, מנכ"ל ארגון סיסמה לכל תלמיד, ציין ש-"אני מאמין שהתוכנית החדשנית תחזק ותפתח את כישוריהם הטכנולוגיים של התלמידים ותסייע ביצירת חברה שוויונית יותר, שבה לכל תלמיד ותלמידה יש הזדמנות שווה להצליח".

מחלקת מערכות מידע באגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה (אט"ל) בצה"ל העלתה מערכת קיטלוג, מבוססת סאפ (SAP), רב-זרועית אחודה, לכלל הצבא וזרועותיו, כך נודע לאנשים ומחשבים. המניע לפרויקט הענק הוא יצירת שפה לוגיסטית אחת ואחידה, בה ידברו כלל זרועות צה"ל. בשל מורכבות הפרויקט הוא נחלק לשלבים, והיקפו הכולל נאמד בעשרות מיליוני שקלים. לפרויקט היו שותפה יחידת "שחר" אשר ביחידת לוט"ם, שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר. אנשי שחר אמונים על מימוש הטרנספורמציה הדיגיטלית בצה"ל. בשנת 2018 הוחלט במטה הכללי של צה"ל על הקמת המערכת. בשל מורכבותה, ההטמעה שלה מבוצעת בכמה פעימות. בפעימה הראשונה הוכנסה זרוע היבשה למערכת, לאחר מכן, זרוע הים, ולבסוף, היא הוטמעה בזרוע האוויר והחלל. המטרה הסופית של הפרויקט היא שלכל פריט צבאי – וכאלה יש מאות אלפים – יהיה מספר קטלוגי (מק"ט) אחד, משמע "זהות" אחת, ולא כפי שהמצב כיום, בו – למשל – אפוד מגן בפיקוד הדרום בבאר שבע מקוטלג באופן שונה מאפוד זהה בבסיס חיל הים באילת, כך שלא מתאפשרת תמונת מצב אחת על המלאי בצה"ל. בהיבט הטכנולוגי, המערכת החדשה שעלתה היא קטלוג רב זרועי מבית סאפ, בשם MDG (ר"ת SAP Master Data Governance). בראיון לאנשים ומחשבים אמר סגן אלוף אליק סטולר, ראש מחלקת מערכות מידע באט"ל, כי השלב הראשון בפרויקט, בזרוע היבשה, בוצע בשנים 2018-2020, ולאחריו, נכנסה זרוע הים ב-2021. השלב השלישי של הפרויקט, בזרוע האוויר והחלל, עלה לפני שלושה חודשים. לדבריו, "כמה גופים נוספים בצבא יטופלו ב-2025, אז הפרויקט צפוי להסתיים". ראייה כוללת על כלל הפריטים הלוגיסטיים הקטלוג החדש מספק לאנשי הזרועות בצבא ראייה כוללת על כלל הפריטים הלוגיסטיים, ומאפשר התייעלות וקבלת החלטות טובות יותר, דרך איסוף נתונים וניהול מרכזי. הפרויקט משרת אלפי משתמשים בזרועות הצבא השונות. לדברי סא"ל סטולר, "המערכת מעניקה לכלל צה"ל יכולת לדבר בשפה לוגיסטית אחת, עבור כלל הפריטים, לכלל הזרועות. זאת בניגוד לעבר, בו נתוני הפריטים נוהלו במערכות רבות, חלקן ישנות, ובלא ממשקים ביניהן. המצב שהיה בעבר הביא לתהליכים שונים, ידניים, בכל זרוע". "מעבר לחיסכון הניכר במשאבים", סיכם סא"ל סטולר, "התועלת המרכזית היא התאמת העולם הלוגיסטי, המורכב בפני עצמו, למאה ה-21. המערכת שהטמענו ואנו ממשיכים בהטמעה שלה, מספקת יכולת להביט, ממקום אחד, על כלל הנגזרות של הפריטים. כך, היא מאפשרת לאט"ל – אשר אמון ואחראי על כלל התהליכים הלוגיסטיים בצה"ל – לעשות זאת על תשתית רב-זרועית לניהול התהליכים. הבאנו להתייעלות דרך ולשפה אחודה, כאשר התהליכים הרבים מתנקזים במסך אחד".

עובדים יכולים לשמש כקו ההגנה הראשון של הארגון, אך המנהלים מודאגים מכך שחסרה להם מודעות לאבטחה: ב-80% מהארגונים בישראל חסר לעובדים ידע קריטי בנוגע לאבטחת סייבר; כך עולה ממחקר חדש שערכה פורטינט (Fortinet). המחקר בחן את המודעות הארגונית לסייבר בקשר לניהול והפחתת סיכונים ארגוניים. הוא נערך בקרב 1,850 מנהלים ומקבלי החלטות מ-29 מדינות, כולל ישראל. כאשר גורמים זדוניים משתמשים ב-AI להגברת הנפח ומהירות המתקפות שלהם, המנהלים מאמינים כי עובדיהם יתקשו לזהות איומים אלה: 44% מהמנהלים בישראל צופים כי עובדים רבים יותר יפלו קורבן למתקפות בהן נעשה שימוש ב-AI. רק 48% מהם העידו כי ידע חוצה-ארגון לגבי מתקפות מבוססות AI גרם לארגונים שלהם להטמיע תוכניות מודעות והדרכה לאבטחת סייבר. בקרב 40% מהם, הדבר יצר אפקט הפוך. בישראל, כמעט מחצית (48%) מהמנהלים אמרו שהם בונים את תוכניות המודעות שלהם לאבטחה ומספקים תוכן חודשי או רבעוני. בעולם, הנתון גבוה יותר – 81%. אחת הדרכים הבולטות בהן פושעי הסייבר משתמשים ב-AI היא יצירת הונאות פישינג אמינות וקשות יותר לאיתור. מהמחקר עלה כי משתמשי קצה עדיין מהווים מטרות אטרקטיביות: יותר מ-80% מהארגונים בעולם התמודדו בשנה שעברה עם מתקפות כופרה, פישינג ומתקפות סיסמאות, שהתמקדו ישירות בעובדים. ככל שהמתקפות מתפתחות, מודעות והדרכה לאבטחה יהפכו לחשובות יותר: 80% מהמנהלים בישראל אמרו שההנהלה שלהם תומכת בהדרכות להגברת המודעות לאבטחת סייבר בקרב העובדים. הנתון הגלובלי עומד על 96% תמיכה מההנהלה. ג'ון מדיסון, סגן נשיא למוצרים ומנהל שיווק ראשי ב-פורטינט. צילום: יח"צ בישראל – פחות פתיחות להדרכה ומודעות סייבר המחקר העלה שהעובדים בישראל מגלים פחות פתיחות למודעות והדרכה לאבטחת סייבר בהשוואה לעולם: 54% בארץ לעומת 86% מהמנהלים בעולם. יותר ממחצית (58%) מהמנהלים בארץ העידו כי בארגונם נצפה שיפור מסוים במצב האבטחה, לאחר הטמעת תוכניות מודעות והדרכה לאבטחה. 80% ממקבלי ההחלטות בישראל אמרו כי ההנהלה שלהם תומכת בהטמעת הדרכות, כדי להעלות את מודעות העובדים לאבטחת סייבר. לפי המחקר, 94% מהמנהלים בישראל חשבו שמודעות מוגברת של העובדים תחזק את עמדת אבטחת הסייבר של הארגון. תוכן הדרכה מעניין הוא בעל חשיבות עליונה: בעוד ש-86% ממקבלי ההחלטות בעולם אמרו שהם מרוצים מפתרון המודעות וההדרכה לאבטחה הנוכחי שלהם, רק 44% מהמשיבים בישראל העידו על שביעות רצון. לדברי ג'ון מדיסון, סמנכ"ל שיווק בפורטינט, "כאשר גורמי האיום רותמים טכנולוגיות חדשות כמו AI כדי להרחיב את תחכום המתקפות שלהם, חיוני ביותר שהעובדים ישמשו כקו הגנה ראשון חזק. יש חשיבות ליצירת תרבות אבטחת סייבר באופן חוצה-ארגון, להעלאת חוסן הסייבר הארגוני".