כ-33% ממשרות השכירים בישראל נמצאות בסכנת החלפה של העובדים על ידי בינה מלאכותית יוצרת. מדובר בנתון טוב יותר מאשר בארצות הברית, שם הוא עומד על 47%, אבל זהו עדיין שיעור גבוה. נתונים אלה הוצגו בדיון שערכה היום (ד') ועדת המשנה לבינה מלאכותית של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. הדיון עסק בעתיד עולם התעסוקה בעקבות מהפכת […]

התיק הרפואי של כל אזרח בישראל מורכב מכמויות עצומות של רשומות, שנוצרו ביום שנולדנו והולכות ומתרבות בכל פעם שאנחנו צורכים שירות רפואי. בעולם שבו תהליכי בינה עסקית ומלאכותית צוברים תאוצה, לשימוש נכון במידע הנצבר יכול להיות ערך עצום: ביכולתו לשפר את האבחנה הרפואית ואת האפקטיביות הטיפולית, לאתר גורמי סיכון לצורך אבחון מוקדם של מחלות או טיפול מניעתי, לחסוך זמן יקר לרופאים, למנוע טעויות בלתי מחויבות ועוד. לצד הערך הרפואי, ניהול חכם של התיק יכול לחסוך לקופת החולים או למרכז הרפואי כאבי ראש טכנולוגיים ותפעוליים, ולקצר תהליכי עבודה מסורבלים. מדוע הפוטנציאל העצום לא תמיד מתממש? תהליך הסבת התיק הרפואי מגיליונות נייר אי שם בשנות ה-80' לגיליונות אלקטרוניים כיום בוצע במקרים רבים על מערכות שונות, שפותחו בתקופות זמן שונות ועובדות זו עם זו בשיטת טלאי על טלאי. התוצאה, במקרים רבים, היא סרבול שיוצר שגיאות, התנגשויות וקושי לעשות שימוש אפקטיבי במידע. כתוצאה מכך, התיק הרפואי עלול לכלול קודים לא מטוייבים של אבחנות וטיפולים, לסווג אותם בצורה לא נכונה, ולהוביל לעיוותי נתונים ולאבחנות רפואיות לא מדויקות. בנוסף, הסרבול הטכנולוגי מקשה על אנשי הטכנולוגיה וה-BI בארגון, וגורם לכך שבניית מודלים קליניים ותפעוליים, שמשפיעים על תהליכי קבלת ההחלטות של המרכז הרפואי, יכולה לארוך חודשים ארוכים. הסרבול הקיים מקשה גם על משיכת מידע רפואי בזמן אמת (בחלק מהמערכות, משיכת המידע מתבצעת אחת ליום). איך מתמודדים עם האתגר? בשנים האחרונות גוברים הניסיונות ליצור סטנדרט אחיד של המרכיבים השונים בתיק הרפואי, כגון החלת קודים אחידים, שיזהו אבחנה או טיפול בכל המוסדות. אך מה עושים עם כל המידע שכבר הצטבר בתיקים הרפואיים לאורך שנים ארוכות? איך אפשר לסדר אותו כדי להפיק ממנו אוצרות, עבור המטופל והמרכז הרפואי? מומחי תחום הבריאות באיטרניטי מספקים הצצה לאחת הפעילויות המשמעותיות שנעשו בתחום בשנים האחרונות. מאתגר תפעולי לנכס משמעותי מודל MRDM (ר"ת Medical Record Data Model) פותח על ידי איטרניטי ומבוסס על שני מרכיבים עיקריים: מרכיב לוגי – MRDM Logical כדי להפוך את התיק הרפואי למשאב משמעותי, מומחי הדאטה והטכנולוגיות של איטרניטי פיתחו קטלוג חכם, שמבצע התאמה בין הקודים והסיווגים הנכונים לבין הרשומות של הגיליון הרפואי. המנגנון מזהה את הנושא המבוקש ומאתר את המידע בגיליונות הרפואיים. התוצאה היא דיוק ברמה של 99%, שמזהה אנומליות, מבצע טיובים, מזהה נתונים שכתובים באופן שונה במערכות ישנות יותר ובשורה התחתונה, מאפשר הבנה טובה יותר של הרשומות ההיסטוריות ושל אלה שעתידות להתווסף. מרכיב פיזי – MRDM Physical לאחר שמבצעים מיפוי לוגי של מבנה הנתונים בתיק הרפואי, מתחילים בתהליך של חילוץ המידע מהמערכת שמנהלת את הרשומות הרפואיות. לאחר מכן, המידע משולב עם כללים רפואיים, כדי ליצור שכבת מידע אחידה וברורה, שכוללת מפתחות פיזיים שמאפשרים אחזור מהיר וקל מתוך מאגר נתונים גדול וגמיש, בתצורת אגם נתונים. במסגרת יישום התפישה, המערכת של איטרניטי לא מוגבלת לטכנולוגיה כזו או אחרת, ויכולה לעבוד עם כל פלטפורמות המידע הקיימות בארגון. תמיר בראל, מנהל תחום בריאות באיטרניטי. צילום: מיכל אביב "בעזרת המערכת שפיתחנו בוצעה קריאה נכונה של נתוני הגיליונות הרפואיים, שהשפיעה על שורה ארוכה של שימושים בארגון הרפואי", מסבירים תמיר בראל, מנהל תחום בריאות באיטרניטי, ודורי צאיג, מנהל פרוייקטים בתחום הדאטה בחברה. כך, למשל, ניתן להעביר בזמן אמת רשומות רפואיות לגופים אחרים בארץ ובחו"ל (כגון בתי חולים, בתי מרקחת ומרכזים רפואיים), לעומת העברת המידע פעם ביום לפני הטמעת המערכת. המידע יכול לעבור בצורה מהירה ויעילה גם למשרד הבריאות, במקרים שבהם הרגולטור מחייב שליחת מידע (כגון שליחת נתונים על ביצוע חיסונים). דורי צאיג, מנהל פרוייקטים בתחום הדאטה באיטרניטי. צילום: מיכל אביב בנוסף, המידע המטוייב משמש למגוון יישומי בינה עסקית ומלאכותית, מסייע לרופאים לראות תמונת מצב מלאה ומהימנה, ומזין מערכות תפעוליות מגוונות, כולל מערכות שמשמשות לצרכי רפואה מונעת וגילוי מוקדם. הקטלוג שאיטרניטי יצרה אפשר למנתחי המערכות במרכז הרפואי לחתוך את משך הזמן הנחוץ ליצירת המודלים המשמשים לצרכים עסקיים ביותר מ-90% – מחצי שנה לשבועיים בלבד. העברת המידע יכולה להתבצע במגוון פורמטים, בהתאם לצורך, לרבות בפורמט FHIR – תקן גלובלי לשיתוף מידע בין מערכות רפואיות בעולם. התקן מאפשר, למשל, לשלוח מידע רפואי לבית חולים או מרכז רפואי בחו"ל שאליו הגיע המטופל כשהוא בחופשה. תקן FHIR נכנס בהדרגה לשימוש בישראל ומהווה רכיב משמעותי במערכות הרפואה העתידיות. המהפכה שעובר התיק הרפואי רק מתחילה בתוך 3-5 שנים, קופות החולים לבדן צפויות להשקיע כ-100 מיליון שקלים בטכנולוגיות דאטה ופתרונות AI ואנליטיקה מתקדמים, שיאפשרו להפיק הרבה יותר מהתיק הרפואי. כך, למשל, כבר כיום, טכנולוגיות לבישות כמו שעונים חכמים פועלות בתקן FHIR, וייתכן שבעתיד, הצלבת המידע שמכשירים אלה מנטרים (כמו דופק וחום גוף) עם המידע בתיק הרפואי יוביל להפקת תובנות רפואיות משמעותיות, שישפרו עוד יותר את האפקטיביות הטיפולית ויסייעו במניעת מחלות. הפתרון שפיתחה איטרניטי יכול לסייע גם לביצוע מחקרים קליניים מדויקים יותר, שיובילו לפיתוחים ולפריצות דרך רפואיות. זאת, בעקבות היכולת לייבא רשומות ממגוון רחב של מקורות וגיליונות רפואיים, ולקבל את הנתונים בפורמט זהה, לצורך יצירת תמונת מצב מפורטת ומהימנה. בשורה התחתונה, מרכזים רפואיים בשילוב חטיבת הבריאות באיטרניטי מובילים את המהפכה שעובר התיק הרפואי.  

יום אחרי ש-OpenAI ניסתה לגנוב את ההצגה עם ההכרזה של מודל GPT-4o, ועל רקע הדיווחים על כך שהחברה של סם אלטמן עומדת להציג מנוע חיפוש מבוסס בינה מלאכותית משלה, Google I/O, ועידת המפתחים השנתית של גוגל, יצאה לדרך עם שורה ארוכה מאוד של הכרזות שקשורות לבינה מלאכותית, שחלקן מציעות פתרונות מעודכנים של החברה כדי לתת מענה לכל תחרות קיימת או אפשרית. ואחד המעניינים ביותר הוא שילוב של בינה מלאכותית במנוע החיפוש של החברה, שהושק כבר היום, באופן ניסיוני ומוגבל בארצות הברית בלבד בינתיים, תחת השם AI Overviews. בחברה מציינים, שמדובר בגישה מוקדמת, סוג של טעימה בינתיים, לעתיד של מנוע החיפוש של גוגל, שיהיה מבוסס על בינה מלאכותית יוצרת תוכן. עם זאת, לא מדובר בצ'אבוט רגיל שמבוסס על ג'מיני, שמנהלים איתו סוג של שיחה טקסטואלית: מדובר במנוע שיודע להציג תשובות מפורטות ברמה פשוטה ו/או גבוהה יותר לחיפוש מידע, בסידור נוח וברור יותר, כדי לקבל מיד את המידע הרלוונטי – שרק אחד מהאלמנטים הוא רשימת קישורים לאתרים אחרים. מעבר לכך, אמור מנוע החיפוש החדש של גוגל גם להפוך לכלי תכנוני, וכבר עתה יוכלו משתמשים בארצות הברית להתחיל להשתמש בו כדי לתכנן ארוחות וחופשות באמצעות שאלות כמו, "הרכב לי תפריט לשלושה ימים לקבוצת אנשים עם ארוחות קלות להכנה", כדי לקבל תוכנית בסיסית ישירות לתיבת הדואר על בסיס מתכונים שנמצאים באינטרנט, כשהמנוע בעצם מבצע את החיפוש עבור המשתמש וגם מאפשר לבצע שינויים, כמו החלפת אחת המנות לטבעונית. בגוגל מספרים, ש-AI Overview יהיה זמין ליותר ממיליארד משתמשים עד סוף 2024, ושהמודל שעומד מאחורי המנוע ישופר כדי לספק מענה גם לשאלות מורכבות, ואפילו לענות לשאלות שקשורות לחפצים שיוצעו למנוע באמצעות צילום סרטון וידיאו עצמאי. החיפוש באמצעות וידיאו יהיה זמין קודם כל למשתמשים באנגלית באמצעות Search Labs. גם גוגל הולכת להוליווד כלי מעניין אחר שהציגה גוגל הוא Veo, מודל בינה מלאכותית ליצירת סרטוני וידיאו, שאמור להתעלות על Sora של OpenAI ולאפשר באמצעות טקסטים, ואף דיבור בסופו של דבר, ליצור סרטונים בני כמה דקות בכל סגנון קולנועי שקיים, כולל סרטונים שאמורים להיראות מציאותיים לחלוטין. ומדוע בגוגל טוענים שהוא יותר טוב? בגלל היכולת שלו להבין באופן מלא שפה טבעית, ולהשתמש בתיאורים פשוטים ואף במונחים שקשורים לעולם הקולנוע עצמו, כולל היכולת להסתמך על תמונות וסרטוני וידיאו קצרים שישולבו בתיאור כדי ליצור סרטון חדש שמבוסס עליהם. עוד דבר שמבטיחים בגוגל לגבי Veo הוא, שניתן יהיה לערוך את הסרטונים הללו לאחר יצירתם באמצעות הוראות נוספות, מתקנות, כדי לא לחזור שוב על כל התהליך מחדש, וכן מציינים בחברה, שבעתיד הלא מוגדר המודל ישופר כדי להכין במהירות גדולה יותר סרטונים עוד יותר ארוכים. בדומה למתחרתה, גוגל אינה מתכוונת להפוך את Veo כבר עכשיו לנחלת הציבור. לפי החברה, במהלך השבועות הבאים היא תציג את הכלי בפני קבוצה מצומצמת משהו של יוצרי תוכן, ובראשם במאי קולנועי מובילים – אולי גם כן במסע לאולפני הסרטים שלהם בהוליווד. מי שרוצה יכול לבצע הרשמה מוקדמת לשירות VideoFX שיהיה מבוסס על Veo. שירות זה יציע חלק מהתכונות של המנוע החדש עבור יוצרי תוכן ביו-טיוב, רק שבגוגל ממש לא מתחייבים על המועד בעתיד בו השירות יהיה זמין. סייען מבוסס בינה מלאכותית גוגל כבר שילבה יכולות שונות של ג'מיני בסייען הווירטואלי שלה באנדרואיד, אבל הדור הבא, שבינתיים מכונה פרויקט אסטרא (Astra), כבר אמור להיות משהו אחר: הבינה המלאכותית שמאחוריו תוכל להבין את העולם שהיא פועלת בו ולשוחח בהתאם לכך עם המשתמש על ידי שימוש בשפה טבעית – ולא רק באמצעות הטלפון: גוגל הציגה את השימוש באסטרא גם באמצעות משקפיים חכמים, מה שיוכל אולי לגרום לשוק המסוים הזה להיות הרבה יותר רלוונטי. כך או כך, גוגל הציגה סרטון שבו הטכנולוגיה החדשה שולבה באפליקציה המשתמשת במצלמה כדי לראות את העולם ומאפשרת, כאמור, לשאול שאלות חיפוש שונות. אחת הדוגמאות שהוצגו הייתה "חפש עבורי חפץ שמשמיע קול", ואחרי שבוצע חיפוש סביבתי באמצעות המצלמה, המנוע סימן רמקול כתשובה אפשרית. לפי גוגל, המודל ידע גם להתייחס לחפצים שהוא הבחין בהם בסביבה כמה דקות קודם, לדוגמה, וגם לאירועים שהתרחשו קודם. דוגמה אחת מסוימת שניתנה הייתה השאלה, "איפה הנחתי את המשקפיים שלי?", והיא קיבלה תשובה מדויקת. גוגל לא סיפקה לוח זמנים לגבי אסטרא, אבל כמו שהיא עושה בהיבטים אחרים, חלק מהיכולות שלו ישולבו קודם בג'מיני, וגם במקרה הזה לא ברור מתי. ויש עוד מעבר לכך, הכריזה על גוגל על עוד הרבה מאוד חידושים והמצאות, שכולם סביב הבינה המלאכותית. כך, למשל, Ask Photos – שתאפשר לבצע חיפוש תמונות חכם יותר בשירות אחסון הענן של החברה באמצעות אפליקציית התמונות. התכונה החדשה, שאמורה להשתלב באפליקציה בקיץ הקרוב, תציע גם אפשרות, לדוגמה, לחפש את התמונות המייצגות רגעי שיא מבין קבוצה של תמונות שצולמו באותו טיול, להבין הקשרים ונושאים של תמונות, ואפילו להציג שרשרת של תמונות שמתייחסות לאירוע משתנה – סונדר פיצ’אי, מנכ"ל החברה, הציג על הבמה את הבקשה "תראי לי את ההתקדמות של לוסיה בשיעורי שחייה", שהניבה שורה של תמונות שמתייחסות ליכולות השחייה שלה לאורך השנים. כן התייחסה גוגל למודל ג'מיני נאנו, שיפעל במכשירים מבוססי אנדרואיד באופן מקומי, כולל שימוש ביכולות רב מודליות, לדוגמה שילוב של תמונה עם צליל. חלק מהיכולות ישולבו לפי גוגל בשירות TalkBack, המיועד לסיוע לאנשים עם ליקויי ראייה לקבל תיאורים מדויקים וברורים יותר של תמונות המוצגות בטלפון, גם בלי חיבור לאינטרנט, ובמהירות רבה.

"בחרנו עבור הכנס השנה את הסלוגן 'מולטימדיה זה בכל מקום'. כבר לפני כמה שנים דמיינו את מה שקורה כיום, אבל אף אחד מאיתנו לא ידע עד כמה זה יהיה חזק ומשמעותי: כל מי שעוסק בשיווק, כל איש שטח והרבה עובדים נוספים – כולם תלויים בכלי השיתוף ויכולת העבודה מרחוק, ואחד הדברים שבהם אני מאמין הוא שצריך ללמוד אותם, לאמץ אותם ולהתרגל אליהם. אבל יש עוד הרבה מה לעשות. בכל פעם שאני נוסע לכנס בעולם, אני בודק בלהיטות מה חדש ומה עוד לא ראינו ולא בדקנו. אנחנו חושבים שאנחנו נמצאים, כאן, בישראל, בקצה הכי עליון של הטכנולוגיה בכלל וה-AV בפרט, והכול חדש לחלוטין אצל כולם, אבל בפועל, יש הרבה מאוד ארגונים שעוד לא שם. אני לא אומר שצריך לעשות הכול, אבל חייבים לפחות לנסות חלק מהכלים החדשים, להרגיש אותם ואת עוצמתם", כך אמר דותן שובל, מייסד פורטל הידע AVmaster, בפתיחת כנס המולטימדיה השנתי AV-TLV 2024. הכנס, שנערך באחרונה באולמי לאגו בראשון לציון, הופק, כמו בכל שנה, על ידי אנשים ומחשבים. הוא עסק באסטרטגיות, במתודולוגיות ובכלים שעומדים לארגונים כדי לשפר את יכולת העבודה ההיברידית שלהם, ובהיבט חשוב במיוחד: שהמוכנות של מחלקות של ה-IT עוברת דרך הטמעת טכנולוגיות אודיו ו-וידיאו, שלדברי שובל, הן קריטיות להתמודד עם האתגרים הארגוניים שנובעים מהמלחמה הנוכחית. "הכאב של המלחמה וכל מה שקורה במדינה כיום הוא אתגר נוסף, שחייבים להתייחס אליו", אמר. "זה קורה בעידן שבו גם כך נעשית המון עבודה מאחורי הקלעים כדי לשפר את חוויית השימוש, את היבט שיתוף הפעולה, ובמגוון הנושאים שהם סביב היכולת להשתמש בכלים כדי לקדם את התעשייה וכדי לעקוב אחר קצב החידושים. צריך ללמוד גם את היבטי הגמישות והמודולריות, להבין כיצד להצטייד נכון כדי לעמוד בכך". שובל ציין כי ה-AV הוא "גשר בין הארגון לכל דבר שמתרחש בו, כשהכול נעשה גם מקרוב וגם מרחוק – וחייבים ללמוד את זה ולהתרגל לכך. כדאי להכיר, ללמוד ולהשתמש ב-AV, והגיע הזמן לעזוב את הציניות בצד". יונתן שמוקלר, מנהל תחום Space UX בקריאייטיב לאבס. צילום: ניב קנטור יונתן שמוקלר, מנהל תחום Space UX בקריאייטיב לאבס, הציג את המתודולוגיה שעומדת מאחורי מערך הכלים של החברה, וכיצד היא עוזרת להגדיר מחדש את חוויית המשתמש במרחב. "למדתי להבין שמה שמוביל את הפרויקטים שאני מנהל זה לא טכנולוגיה, אלא חוויית משתמש", אמר. "המסע שלי חייב להתחיל בהבנה מהם הצרכים האמיתיים של המשתמש – של כל משתמש בארגון. חייבים לעשות מחקר ולהעמיק טיפה, ואז לפתח את הממשקים ואת הטכנולוגיות שמביאים את זה. אל תשאלו אותי אילו טכנולוגיות לשים בבניין כדי שיהיה חכם, הכי חכם בעולם. זאת לא השאלה הנכונה. אני אומר שהשאלה הנכונה צריכה להיות: מיהם המשתמשים? שהם יספרו לנו מהי סביבת העבודה שלהם, מה הם צריכים ורוצים כדי לעבוד בנוח, ורק אחרי זה עלינו לבחור את הטכנולוגיות שיתאימו לדרישות הללו". "זו הצורה שאני עובד בה בפרויקטים שלי, ולא משנה אם מדובר בחדר בבניין, בבניין שלם או במרכז חדשנות", הוסיף שמוקלר. "אני מתחיל קודם כל באמפטיה – קודם כל לחשוב, אחר כך לשבת וליצור, ולבסוף לספק. זו המתודולוגיה". לדבריו, "צריך להיות דיאלוג בין הבניין לעובדים, והלקוחות דורשים כיום חוויה – הם לא רוצים לדעת מה הטכנולוגיה שמוטמעת במרחב העבודה, אלא מה הסיפור ואיך הטכנולוגיה משרתת אותו. כל זה קשור, והוא מקבל תשובה באמצעות Space UX". ד"ר דן הרמן, אסטרטג עסקי-שיווקי ויוצר מותגים. צילום: ניב קנטור מאחורי כל פרויקט צריכה להיות אסטרטגיה, וד"ר דן הרמן, אסטרטג עסקי-שיווקי ויוצר מותגים, התייחס לבינה המלאכותית ככלי לפיצוח אסטרטגיה עסקית-שיווקית. "סטיב ג'ובס היה אחראי לשתי מהפכות טכנולוגיות שיצרו ערך של מאות מיליארדי דולרים", אמר. "הראשונה הייתה להביא למחשבים ממשק משתמש לפי התפיסה שהטכנולוגיה צריכה להתאים את עצמה לדרך שבה אנחנו עובדים ולא להיפך. השנייה הייתה ה-iPod, שהוביל ל-iPhone. בשני המקרים מדובר במהפכה בחשיבה האסטרטגית, שהוא הכניס לעולם שלנו". אבל מה זו אסטרטגיה? מה עומד מאחורי המילה הגדולה הזו, שמרבים לשמוע אותה בהיבטים רבים של החיים? ד"ר הרמן השיב: "אנשים מתרגשים מאסטרטגיה, אבל היא מאוד פשוטה ומאוד מדויקת: זו הדרך שבה נשיג את המטרות שלנו למרות האתגרים שעומדים בדרך",. הוא הסביר ש-"הבעיות שלנו מתחילות כשאנחנו רוצים משהו. יש מטרות ויש מכשולים בדרך, ואז אנחנו צריכים לראות איך אנחנו משיגים את המטרות בכל זאת – וזה מצטמצם למשהו מאוד פשוט: איך אנחנו עושים את זה?". הוא ציין שאסטרטגיה אינה תוכנית פעולה, היא לא משהו שבונים לטווח ארוך. "אם אתם יודעים מה אתם רוצים לעשות, אתם לא צריכים אסטרטגיה, אלא תוכנית פעולה. אתם זקוקים לאסטרטגיה רק כשאינכם יודעים איך להשיג את המטרה, ואם אין בסוף משהו חדש – לא בניתם אסטרטגיה נכונה", אמר. לדברי ד"ר הרמן, "יש התלהבות מהבינה המלאכותית, והיא מוצדקת, אבל בתור ייעוץ אני יכול לומר שזה לא מספיק טוב. אם אתם משתמשים נכון בכלי AI, אתם יכולים לפתח אסטרטגיות מעניינות, אבל כל עוד הדבר נעשה בשליטה מלאה שלכם".

המדד האמריקני של שביעות רצון הלקוחות (ACSI) פרסם דו"ח חדש על תחושות הצרכנים לגבי הסמארטפונים שלהם עם תוצאה קצת ממפתיעה: ה-iPhone של אפל הוא כבר לא המנצח, לפי הדו"ח, ו"נאלץ" לחלוק את המקום הראשון עם מכשירי מתחרתה סמסונג. בשנה שעברה כבש ה-iPhone של אפל המקום הראשון עם ציון של 81 כשסמסונג זינבה בו עם ציון 80. השנה – סמסונג סגרה את הפער. ושתי החברות השיגו את הציון 82. אחריהן בטבלה גוגל ומוטורולה עם הציון  77, וקטגוריית ה"אחרים" קיבלה ציון ממוצע של 72. בהקשר למכשירי דור 5, סמסונג כבשה את המקום הראשון עם ציון 82 לעומת 81 של אפל. מדד שביעות הרצון נקבע לפי תשובות הנסקרים בקטגוריות שונות, כמו קלות ביצוע שיחה, מגוון תכונות, איכות הווידיאו, ביצועי בלוטות', איכות הקול, איכות המצלמה, עיצוב המעשיר, קלות הניווט בתפרטיי המכשיר ועוד.

תוצאות מצוינות למאנדיי ברבעון הראשון של 2024: על פי הדו"חות הכספיים של החברה, שאותם היא פרסמה היום (ד'), היא השיגה תוצאות שהכו את התחזיות, עלייה דו ספרתית בהכנסות ואת תזרים המזומנים הגבוה ביותר בתולדותיה. כמו כן, היא העלתה את התחזיות לרבעון השני ולשנה כולה. אלה הביאו את המשקיעים להעלות בכ-20% את שער המניה שלה במסחר המוקדם בוול סטריט ולהגדיל את שווי השוק של החברה למעל 10 מיליארד דולר. ההכנסות של מאנדיי, שפיתחה מערכת הפעלה לעבודה, עלו ברבעון ב-34% ל-216.9 מיליון דולר וההכנסות החוזרות (ARR) זינקו ב-48%. ההפסד התפעולי על בסיס GAAP צנח בכמעט 80% לחמישה מיליון דולר ושלא לפי חישוב זה, החברה עברה מהפסד תפעולי של 300 אלף דולר לרווח תפעולי של 21.5 מיליון. מאנדיי עברה מהפסד לרווח גם בסעיף הרווח הנקי למניה, שעמד בתום הרבעון על 14 סנט לעומת הפסד של 31 סנט ברבעון הראשון אשתקד. שלא על בסיס GAAP, הרווח גדל מ-15 סנט ל-64 סנט. תזרים המזומנים נטו שנבע מפעילות שוטפת עמד על 92 מיליון דולר, עם תזרים מזומנים חופשי של 89.9 מיליון, לעומת 42.7 מיליון דולר ו-38.7 מיליון, בהתאמה, ברבעון המקביל ב-2023. החברה צופה שברבעון השני של השנה יגיעו ההכנסות שלה ל-226 עד 230 מיליון דולר – צמיחה של 29% עד 31% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, שהרווח התפעולי Non-GAAP יעמוד על בין 17 ל-21 מיליון דולר ושתזרים המזומנים החופשי יגיע ל-47 מיליון עד 51 מיליון דולר. לשנה כולה, מאנדיי צופה הכנסות של 942 עד 948 מיליון דולר – זינוק של 29% עד 30% לעומת אשתקד, רווח תפעולי Non-GAAP בסך של 77 מיליון עד 83 מיליון דולר ותזרים מזומנים חופשי של בין 238 מיליון ל-244 מיליון דולר. "פתיחה יוצאת מן הכלל לשנה" "הרבעון הראשון שלנו מסמן פתיחה יוצאת מן הכלל לשנה, עם ביקוש חזק למוצרים שלנו מצד ארגונים ולקוחות בגדלים שונים", אמרו רועי מן וערן זינמן, המייסדים והמנכ"לים המשותפים של מאנדיי. "אנחנו שבעי רצון במיוחד מהצמיחה המהירה של monday sales CRM ו-monday dev, שרשמו ברבעון גידול מואץ במספר הלקוחות החדשים. במקביל לכך שאנחנו ממשיכים לפתח את פלטפורמת המוצרים לעבודה (WorkOS), אנחנו מתמקדים כל העת בהמשך צמיחה, תוך יצירת ערך עסקי משמעותי ללקוחותינו". לדברי אלירן גלזר, סמנכ"ל הכספים של החברה, "הרבעון הראשון מייצג רבעון חזק נוסף עבור מאנדיי, עם גידול מרשים בהכנסות וברווחיות, לצד רמת שיא של תזרים מזומנים חופשי. התוצאות הושפעו, בין היתר, מעדכון מחירים שערכנו באחרונה. עד כה, ההשפעה של עדכון המחירים לחלק מהמוצרים עלתה על הציפיות הראשוניות שלנו". לדבריו, "התוצאות הטובות ברבעון הראשון מעניקות לנו ביטחון נוסף ביכולת של החברה לממש את תחזית הצמיחה הבסיסית שהיא הציגה בכנס המשקיעים, שנערך בדצמבר 2023".

"כשחושבים על טרנספורמציה דיגיטלית, צריך לזכור שכל הנהרות הולכים לים. ארכיטקטורה נטולת קוד היא המפתח לשחרור הסכרים, כדי שזה יקרה גם כאן", כך אמר יניב לוי, מנהל החדשנות הטכנולוגית באג'ייל פוינט, בדבריו בכנס Low Code-No Code של אנשים ומחשבים. הכנס נערך לפני ימים אחדים במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון, בהנחיית פלי הנמר, יזם ומנהיג הקבוצה. בדבריו ענה לוי על השאלה: מהי טרנספורמציה דיגיטלית מתמשכת? לדבריו, "כיום, כשמדברים על Low Code או No Code, מדברים על פיתוח אפליקציות, אבל לא על אילו סוגי אפליקציות ניתן לפתח. ברוב המוחלט של הכלים, ה-Low Code-No Code מכסה רק את שלב הפיתוח שלהם, אבל בסופו של דבר, הם מייצרים קוד, כך שנצבר חוב טכני. עם הפתרון של אג'ייל פוינט, יש Low Code-No Code לכל אורך הדרך – אנחנו מייצרים, פורסים ומריצים מודל ללא קוד, ללא צבירת חוב טכני". "חמישה קונספטים וכלים חדשניים ביותר לשנים הקרובות" לוי ציין "חמישה קונספטים וכלים חדשניים ביותר לשנים הקרובות: טרנספורמציה דיגיטלית; פיתוח האזרח; AI, GenAI ולימוד מכונה; קונברג'נס; ושיפור מתמיד. אלה הנהרות שזורמים אל הים ויוצרים אותו". "טרנספורמציה דיגיטלית היא לא טכנולוגיה אלא ערך עסקי שנועד על מנת לייצר חוויית מותג דיגיטלית מלאה", אמר. "צריך להתאים אותה לכל הממדים והרבדים של הפעילות של החברה – באופן מיידי וכזה שמשתנה כל הזמן, זוהי נקודת המפתח כאן: הטרנספורמציה הדיגיטלית מצריכה התאמה והסתגלות למציאות ולסביבה שמשתנות ללא הרף. לכן, טרנספורמציה דיגיטלית היא סטייט אוף מיינד". הוא ציין כי "ארכיטקטורת Full Stream מאפשרת שפה ויזואלית אחידה, שמספקת אמת אובייקטיבית אחת. היא מאפשרת ביצוע משימות אוטונומיות והתאמה דינמית של תהליכים, בהתבסס על לימוד מתמשך של המידע הארגוני. הפתרון של אג'ייל פוינט מבוסס על הארכיטקטורה הזאת וכולל את כל זה, כולל AI ו-GenAI. הוא מאפשר פיתוח אפליקציה שמבוססת על טקסט קריא, שתנחה את המכונה איך לעבוד".

בינת דאטה סנטרס הוקמה בשנת 2023, וכל פעילות הדאטה סנטרס מבינת תקשורת – שהחלה את ההקמה, השיווק והמכירה של האתרים בשנת 2015  – הועברה אליה לחברה הועברה כל הפעילות של הדאטא סנטרס מבינת תקשורת שהחלה את ההקמה, השיווק והמכירה של האתרים בשנת 2015. בינת דאטה סנטרס פועלת כחברה נפרדת בתוך קבוצת רד בינת, והיא חברה ייחודית בארץ ובעולם בתחום האירוח בעיקר בגלל שהיא תחת קבוצת חברות של אותם בעלים שעוסקת באינטגרציה ובנדל"ן. מיקום החברה בקבוצת רד בינת מאפשר לתכנן, להקים, להפעיל ולתת פתרונות IT 360 מעלות מתוך הקבוצה. המטרה העיקרית של בינת דאטה סנטרס היא לספק פתרונות מתקדמים למיגון וניהול שרידות ויתירות מערכות המחשוב של לקוחותיה. היא מתמקדת בפיתוח ובבניית מתקנים טכנולוגיים שמתאימים לצורכי הלקוחות המשתנים והמגוונים שלה. המתקנים שהחברה מציעה מספקים שירותי מיגון מתקדמים ביותר וייחודים בישראל, כך שלקוחותיה יכולים להיות בטוחים שהמידע שלהם מאובטח ומוגן בצורה הטובה ביותר. בינת דאטה סנטרס מספקת שירותים ללקוחות מגוונים בתחומים שונים, כמו ענן, פיננסים, טכנולוגיה, תקשורת, ממשל ועוד. ללקוחותיה מוצעים פתרונות מותאמים אישית, המשלבים אבטחת מידע מתקדמת עם יכולות ניהול שרידות ויתירות של מערכות המחשוב שלהם. זה מאפשר להם להתמקד בעיסוקם העסקי העיקרי ולא לדאוג לאבטחת המידע ולניהול שרידותו. בינת דאטה סנטרס בשיתוף בינת תקשורת מייצרת פתרונות שמשלבים מיגון ויתירות על מנת לקבל רמת שרידות עסקית גבוהה ביותר. כחברה ייחודית, בינת דאטה סנטרס פועלת בתחום הטכנולוגי עם דרישות בטיחות מחמירות. היא מקיימת תקנים ותקנות בסטנדרטים הגבוהים ביותר על מנת להבטיח את ביטחון המידע ואיכות השירות שהיא מספקת ללקוחותיה. בינת דאטה סנטרס מתמקדת במתן שירות איכותי ומקצועי, ומתכננת להרחיב את פעילותה בעתיד על מנת לספק את הפתרונות הטכנולוגיים המתקדמים ביותר ללקוחותיה. לחברה יש כיום חמישה אתרים, והתכנון הוא לבנייה של כ-40 מגה IT בשנים הבאות.   אלי משה, מנכ"ל, בינת דאטה סנטרס