מנכ"ל מלם שכר, אילן טוקר, וסמנכ"ל הכספים של החברה, רפי הכהן, לקחו חלק בתערוכה של ADP, שנערכה באחרונה באורלנדו, פלורידה. ADP הינה חברת שכר מהבולטות בעולם, ובמסגרת שיתוף הפעולה המתמשך שלה עם מלם שכר, הוקם בתערוכה ביתן של החברה הבת סינריון. טוקר והכהן, יחד עם מנכ"ל סינריון בצפון אמריקה, פאלו גילפיאן, הציגו בביתן את פתרונות נוכחות העובדים של החברה הבת.

בתום שלב הגמר של טורניר "טק גמביט", שכלל חמישה סיבובים, הוכתרה חברת אקמאי לאלופת השחמט של תעשיית ההיי-טק הישראלית לשנת 2023. הטורניר יצא לדרך בהשתתפות 40 חברות ו-150 שחקנים, ואחרי שני חצאי גמר סוערים עלו לגמר 10 חברות: אופטיבוס, אמדוקס, אקמאי, אקסוניוס, גוגל, סנטינל וואן, פייפאל, פיירבלוקס, פלייטיקה ושבא. במקום השני זכתה מארחת הטורניר, פלייטיקה, ואת תמונת הפודיום השלימה אמדוקס במקום השלישי. חברי הקבוצה הזוכה של אקמאי הם: אייל גור, גבריאל קלברזה ולאון בריק. במהלך הטורניר במשרדי פלייטיקה. צילום: דוד סקורי טורניר "טק גמביט" התקיים זו השנה השנייה ברציפות, והשנה בחסות חברת הגיימינג פלייטיקה (Playtika), ובמשרדי החברה, ביוזמתו של אלון מינדלין (26), אמן בינלאומי בשחמט ואלוף ישראל לנוער בעבר. במסגרת פעילותו שם מינדלין דגש על הגדלת הפופולריות של השחמט בקרב העולם הארגוני בישראל, וכיום הוא מרצה ובונה קהילות שחמט בארגונים המובילים במשק. בחודש יוני הקרוב תיערך אליפות בקרב עשרות חברות פינטק, כאשר מתוכננים עוד אירועים במהלך השנה כשעוד ועוד חברות מקימות קבוצות ומבקשות להתחרות.

מאז פברואר אשתקד, עת פלשה רוסיה לאוקראינה, פורסמו עוד ועוד דיווחים שלפיהם הממשל האמריקני וענקיות הטק סייעו לאוקראינים בממד הסייבר, לפני ולאחר הפלישה הרוסית. כעת הסיוע הזה הופך לרשמי וממוסד: אוקראינה הצטרפה השבוע למרכז הסייבר של נאט"ו, CCDCOE (ר"ת Cooperative Cyber Defense Center of Excellence), וכך גם אירלנד, איסלנד ויפן. ה-CCDCOE נוסד ב-2008, שנים ספורות לאחר הצטרפותה של אסטוניה לנאט"ו. זאת, ברקע גל מתקפות סייבר שהיא חוותה מצדה של רוסיה, לאחר שאנדרטת מלחמה סובייטית שעמדה במרכז הבירה, טאלין, הועברה לבית קברות צבאי בעיר, במרחק של כמה קילומטרים. המתקפה הרוסית גרמה לשיתוק במדינה הבלטית, שהייתה מהמתקדמות במדינות העולם בהיבט הדיגיטל. הייתה זו בין העדויות הראשונות להרס ולשיבוש שמתקפות סייבר עלולות להסב למותקפות. המתקפות על אסטוניה עוררו מאמץ מחקרי גדול בנושא לוחמת סייבר בנאט"ו. הן הביאו לשתי תוצאות: בניית מרכז המצוינות ופרסום מדריך עבור האסטונים, שבחן כיצד החוק הבינלאומי חל על סכסוך סייבר. מימין: דגלי אוקראינה, נאט"ו ו-CCDCOE. צילום: CCDCOE "הזדמנות לתרום להגנת אוקראינה וללמוד ממלחמת הסייבר" ההצטרפות של אוקראינה ושלוש המדינות הנוספות תוזמנה לתאריך במלאות 15 שנים להקמת המרכז הצבאי הבינלאומי, שכולל מדינות שחברות נאט"ו, כמו גם מדינות נוספות, דוגמת אוסטרליה, דרום קוריאה ושווייץ. איסלנד היא חברת נאט"ו, ואילו אירלנד, יפן ואוקראינה לא מהוות חלק מהברית הצבאית. אוקראינה קיבלה קבלת פנים מיוחדת מהאנו פבקור, שר ההגנה של אסטוניה, שאמר כי "החברות במרכז הגנת הסייבר המשותף הוא הזדמנות ייחודית לתרום, בו זמנית, להגנתה של אוקראינה למול המלחמה האכזרית שרוסיה מנהלת נגדה וללמוד ממלחמת הסייבר (שמתנהלת ביניהן במקביל למלחמה הפיזית – י"ה), על מנת לשפר את אבטחת הסייבר של כל המדינות החברות במרכז". פעילות הסייבר של רוסיה נגד אוקראינה ברבעון הראשון באחרונה פרסמו חוקרי קבוצת ניתוח האיומים של גוגל (TAG) דו"ח המפרט את פועלה של רוסיה בסייבר נגד אוקראינה ברבעון הראשון של השנה. "רוסיה ממשיכה להשיק מסעות מתקפה משבשים", נכתב בדו"ח. "הפעולות מבוצעות על ידי כמה קבוצות של תוקפים, שנתמכים על ידי הממשלה הרוסית". החוקרים ציינו כי "ברבעון הראשון של 2023, קמפיינים של פישינג, שנערכו על ידי האקרים הפועלים בחסות הממשל הרוסי, כוונו הכי הרבה נגד משתמשים באוקראינה. כך, קבוצת ההאקרים Frozenbarents, שידועה גם בכינוי תולעי חול, זוהתה כיחידה 74455 של GRU (שירות המודיעין הראשי של צבא רוסיה, שהוא סוכנות הביון הגדולה ביותר במזרח אירופה – י"ה). זו ממשיכה להתמקד מאוד במלחמה באוקראינה, ועורכת בסייבר קמפיינים של איסוף מודיעין, השפעת תודעה ברשת והדלפת נתונים שנפרצו ונגנבו – לטלגרם". "Frozenbarents הוא שחקן האיום בסייבר ה-ורסטילי ביותר של GRU, והוא בעל יכולות התקפיות רבות. אנשיו מכוונים את המתקפות שלהם לארגונים ממגזרים שמעניינים את המודיעין הרוסי – ממשלה, ביטחון, אנרגיה, תחבורה, לוגיסטיקה, חינוך וארגונים הומניטריים", ציינו מחברי הדו"ח.

המרכז הרפואי שערי צדק הטמיע את מטאליק (Metallic) – גיבוי כשירות של קומוולט (Commvault) כפתרון גיבוי בענן ל-Office 365. המרכז הרפואי שבירושלים סיים את הפרויקט להטמעת פתרון מטאליק, אותו שיווקה ויישמה DnA IT. מיזם מטאליק של קומוולט הפתרון יגבה את כל מרכיבי 365: SharePoint, Teams, OneDrive ותיבות דואר אלקטרוני. הפתרון מתומחר כמנוי, ועלותו מוערכת בשוק במאות אלפי שקלים לתקופה של שלוש שנים. המרכז הרפואי שערי צדק הוא אחד מבתי החולים הגדולים בישראל, עם 1,000 מיטות אשפוז ו-5,500 עובדים. בשטח המרכז הרפואי פועלים שני דאטה סנטרים, המרוחקים אחד מהשני ואשר עובדים בשיטה של אקטיב אקטיב מלא ומגובים מזה ספר שנים עם טכנולוגיות הגיבוי של קומוולט.  לאחר שחבילת ה-אופיס (Office) של מיקרוסופט פעלה במרכז הרפואי במודל און פרמיס, החל צוות ה-IT של בית החולים להעביר את המשתמשים לעבודה עם Office 365 בענן. כאשר חיפש פתרון הגנת נתונים וגיבוי למערכות ה-Office 365, הגיע צוות המרכז הרפואי לקומוולט, בשל ההיכרות המוקדמת. עד כה גובו 1,500 חשבונות Office 365 עם מטאליק ובחודשים הקרובים יגובו 1,500 חשבונות נוספים, בד בבד עם העברת המשתמשים של המרכז הרפואי ל-Office 365 בענן. "היכולת לשחזור היא מאוד מהירה ופשוטה" "צוות התשתיות של בית החולים, המונה כ-35 עובדים, החל לבחון מספר אופציות לפתרונות גיבוי, מטאליק נבחרה לאחר שהוכיחה יתרונות מול המתחרים בנושאים כמו קלות יישום ושימוש, גיבויים ושחזורים מהירים, מגוון מערכות SaaS שניתן לגבות, אמינות ומודל תמחיר אטרקטיבי וגמיש ללא חיוב על העלאת קבצים או הורדת קבצים מן הענן", כך לדברי ארז שושני, מנהל תשתיות בשערי צדק.  לפי שושני, אצל המתחרים, מעבר בין פתרונות ענן מצריך קושי של הורדת הרבה מאוד מידע מהענן, מהלך שיכול להיות מאוד יקר, אבל אינו קיים במטאליק. שושני אומר כי בעזרת מטאליק, הוא יכול לתת מענה לתקלות או לטעויות אנוש שעובדים עושים בתיבות המייל שלהם, "כאשר היכולת לשחזור היא מאוד מהירה ופשוטה. חוויית השירות של עובדי המרכז הרפואי מאוד גבוהה. אפילו העובדים הופתעו מהמהירות שבה שיחזרנו להם מידע", הוסיף שושני. פתרון מטאליק – פועל גם מול מתקפות כופר פתרון מטאליק פועל גם למול מתקפות כופר. כאשר החשש של ארגונים הוא שיקרה משהו לתיבה זו או אחרת, או שמישהו יבצע פעולה בתיבה במתקפת סייבר, פתרון מטאליק נותן מענה בגיבוי יומי וניתן לשחזר מידע מה-365, שיושב על Azure. "הגיבוי והשחזור של תיבות שמותקפות הוא מאוד מהיר ופשוט, ולכך מתווספים עותקים מוגנים ברמה יומית של כל משתמש", ציין שושני והוסיף כי בענף הבריאות קיימת מודעות גבוהה מאוד לנושא מתקפות הכופר והגיבויים מאז מקרה הלל יפה, ולכן נושאי גיבוי והגנה מפני מתקפות כופר נמצא בעדיפות עליונה בשנה האחרונה".   אושרי שרון, מנכ"ל ,DnA IT אמר כי "המערכת שהוטמעה נותנת לבית החולים את הפתרון המושלם שמתאים ביותר לצרכיו ולצרכי כל ארגון המכיר בערך של הדאטה שיושב אצלו ובחשיבותו לצמיחה ולהצלחת הארגון, ובמקרה של בית החולים, לשירות שהוא נותן למטופלים ולעובדים". לדברי איציק סקוברניק, מהנדס מכירות בקומוולט ישראל, "מטאליק של קומוולט נותן מענה לכל אספקט של גיבוי וניהול נתונים בענן עבור כל ארגון, מהקטן ועד לגדולים ביותר, המכילים נפח עצום של מידע. בית החולים שערי צדק לקח ברצינות את איומי הסייבר ואיומים נוספים שהוכחו כאמיתיים ורלוונטיים בשנים האחרונות, ועם פתרון מטאליק הוא הקנה לעצמו את ההגנה הטובה ביותר למול האיומים הללו עבור כל הנתונים הנשמרים בענן. אנחנו מודים לבית החולים שערי צדק על העבודה המשותפת ול-DnA IT על שיתוף הפעולה הפורה".

מג'יק פתחה את השנה עם תוצאות טובות: מהדו"חות הכספיים שהחברה פרסמה היום (ה') עולה כי הן ההכנסות והן הרווח הנקי שלה גדלו ברבעון הראשון של 2023. החברה הציגה ברבעון גידול של 3.7% בהוצאות ל-127.1 מיליון דולר ועלייה קטנה יותר בהכנסות – של 2.7% ל-142.4 מיליון. עם זאת, בנטרול השפעת הפרשי שער מטבע, ההכנסות הרבעוניות של מג'יק היו גדלות ב-8% לשיא של 149.8 מיליון דולר, המשקפים צמיחה אורגנית של 50.3%. הרווח הנקי רשם עלייה של 5.1% ל-11.8 מיליון דולר, הרווח המיוחס לבעלי המניות עלה ב-4.1% ל-10.1 מיליון והרווח הנקי למניה נותר ללא שינוי לעומת הרבעון המקביל אשתקד – 20 סנט. נתונים נוספים מראים שההוצאות הגולמיות גדלו ב-2.4% ל-103.6 מיליון דולר, הרווח הגולמי עלה ב-3.5% ל-38.9 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 27.3%. בסעיפי התפעול, ההוצאות רשמו עלייה של 9.7% ל-23.5 מיליון דולר ואילו הרווח ירד ב-4.8% ל-15.3 מיליון. בנטרול השפעת הפרשי שער מטבע, הוא היה עולה ב-2.5% לשיא רבעון ראשון של 16.5 מיליון. מג'יק מותירה על כנה את תחזית ההכנסות שלה ל-2023 – בטווח שבין 585 ל-593 מיליון דולר, מה שמשקף שיעור צמיחה שנתי של בין 3.2% ל-4.6%. גיא ברנשטיין, מנכ"ל מג'יק, אמר לאחר פרסום התוצאות כי הביצועים שמג'יק הפגינה במהלך הרבעון הראשון מעידים יותר מכל על הבסיס החזק של פעילותנו ועל האיתנות הפיננסית של החברה. אנחנו ממשיכים להוביל פרויקטים מורכבים, אסטרטגיים ובליבת העסקים של לקוחותינו במגוון מגזרים גם במהלך תקופות מאתגרות בשוק בישראל ובחו"ל. אנחנו ממשיכים להיות מחויבים להמשך יישום האסטרטגיה העסקית של החברה".

"אני לא משלה את עצמי ולא אתכם לגבי העתיד – אנחנו מנהלים קרב מאסף על ההיי-טק הישראלי. אני מוטרד כמוכם. נעשה את כל מה שאנחנו יכולים, גם בוועדת המשנה, אבל חייבים חייב להילחם עד הרגע האחרון", כך אמר היום (ה') ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר ועדת המשנה לענף ההיי-טק של ועדת הכלכלה של הכנסת. הוועדה התכנסה היום לישיבתה הראשונה, בהשתתפות ח"כים, ראשי הענף, יזמים, משקיעים ונציגים של משרד האוצר ובנק ישראל. ח"כ ליברמן הגדיר את מטרת הדיון: לשמוע מפי אנשי ההיי-טק מה אפשר לעשות כדי לסייע לענף, ערב ההצבעה על תקציב המדינה. בתחילת הדיון אמר ח"כ ליברמן כי "בעוד ששיעור המועסקים בענף ההיי-טק ב-2021 היה 10.3%, התרומה שלו לייצור עמדה על 54%, וזה מעיד על חשיבות הענף והפריון בו". ח"כ רון כץ, שכיהן כיו"ר ועדת המשנה להיי-טק בכנסת הקודמת, דיבר על קרוב ל-14 מיליארד השקלים שחולקו בתקציב המדינה למפלגות השונות ככספים קואליציוניים ואמר כי "צריך להשקיע אותם בשילוב חרדים בהיי-טק, לימודי ליבה והורדת חסמים, על מנת לסייע לענף להתחזק. אנחנו עושים את כל מה שאנחנו יכולים כדי שזה יקרה". לדבריו, "הדבר הכי חשוב הוא עצירת חוסר הוודאות שממנו סובל הענף. אם הכלכלה תלך אחורה, ייקח 20 שנה לבנות את מה שהממשלה מפרקת עכשיו בכמה חודשים". "רואים אינדיקטורים להאטה בענף ההיי-טק" בדיון דיברה הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, שהודיעה השבוע כי היא מורידה את תחזית הצמיחה של ישראל ב-2023 ב-0.3%, ל-2.7% – בין היתר עקב השלכות התוכנית המשפטית של הממשלה על ענף ההיי-טק. היא אמרה כי "ההיי-טק הוא מנוע צמיחה של הכלכלה. אין ספק שחשוב מאוד לשמור על המובילות והחוזקה של ההיי-טק הישראלי. אנחנו רואים אינדיקטורים להאטה בענף, וצריך להמשיך לעקוב". דיון הוועדה, היום (ה'). צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת דובר נוסף היה יו"ר רשות החדשנות, ד"ר עמי אפלבום. הוא הביע דאגה מהירידה בהשקעות בהיי-טק הישראלי, במגמה הפוכה לעליית מדד הנאסד"ק. גרינברג התייחסה לכך ואמרה כי "צריך ודאות שתייצר סביבה עסקית טובה, ודאות כזו שתאפשר לכלכלה לצמוח". ד"ר אפלבום ציין כמה נתונים על מצב הענף, שלפיהם רבע מחברות ההיי-טק הישראליות דיווחו שהן מתכוונות לפטר עובדים ועוד 25% עוצרות גיוסים. הוא ציין כי זו הפעם הראשונה, חוץ מתקופת הקורונה, שבה רואים ירידה במספר המועסקים בענף. הוא אמר כי מדובר במגמה שלילית שהחלה בשנה שעברה – ומחריפה השנה. בבנק ישראלי מביעים אופטימיות נציג בנק ישראל, אלעד דה מלאך, הביע בדיון אופטימיות: הוא אמר כי יש להיי-טק נקודות חוזקה שמאפשרות לו להתמודד עם הפגיעה. בין היתר, הוא ציין את השכר הגבוה, שמושך עובדים טובים, אך גם מאפשר הורדת שכר בתקופות קשות. מאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, הזהירה כי "ישראל נמצאת במסלול של איבוד ההובלה העולמית בעולמות הסטארט-אפ והחדשנות. הסיבות לכך הן סביבה עסקית קשה, מחסור בעובדים, השקעה ממשלתית נמוכה והיעדר תמיכה ממשלתית באקו-סיסטם החדשני. בשל כך, בייחוד למול תנאים מפתים שניתנים לחברות במדינות אחרות, אנחנו רואים שההשקעות בחברות ירדו, כמות הסטארט-אפים החדשים שקמים בישראל קטנה באופן משמעותי, וקיים צורך מובהק ביצירת סביבה עסקית שתשפר את כושר התחרות של המדינה ותאפשר לחברות צעירות לצמוח בישראל". עוד הדגישה שוורץ ש-"ניתן לראות מדינות רבות בעולם שקוראות ליזמים הישראלים לעבור אליהן ובונות עבורם סביבה עסקית תומכת, תוך הקטנת רגולציה, הקלות מס וקרבה לשווקי היעד. כבר לפני המיתון הייתה במדינה בעיה חמורה של כוח אדם מקצועי של מהנדסים ומתכנתים, וזה הזמן של המדינה להושיט יד לענף, לפני שיהיה מאוחר מדי". "מסוס דוהר הפכנו לחמור צולע" בין משתתפי הדיון היה גם היזם משה רדמן, ממובילי המחאה הנוכחית. לדבריו, "ההיי-טק מידרדר בקצב מסחרר. עשינו פניית פרסה חדה ומסוס דוהר הפכנו לחמור צולע. מהלכי הממשלה הזו, בניסיונות לרסק את מערכת המשפט ועם תקציב ללא בשורות, גורמים לנו להיות בחזית ההאטה". דובר נוסף, היזם יאיר בר-און, פנה לפוליטיקאים ואמר שהם יכולים להגיע להסכמה בכל מה שקשור בהשקעה כדי להגדיל את חלקם של החרדים בהיי-טק – שהם, לדבריו, עובדים מצוינים ומוכשרים ביותר. היזמית ענבל שיינפלד ציינה שעל כל עובד היי-טק יש 3.8 עובדים שאינם מועסקים בענף וכי אם המשבר יימשך – גם הם ייפגעו.

"מה זה תעשייה חכמה והיכן אנחנו עומדים בעולם הזה? איך מודדים את זה? איך אני יודע שהמפעל בשל להיכנס לזה והיכן אני נמצא במרחב הזה? היכן באה בדיוק לידי ביטוי תעשייה 4.0, במקביל לאבולוציה שמתרחשת כתהליכים סדורים בעולם שלנו? אני בטוח שאם הייתי עושה משאל הייתי מקבל לפחות פי שתיים דעות מכמות האנשים שהגיעו לכנס, ולא בכדי. זהו תחום ענק שש בו הרבה מאוד נושאים, ואף אחד לא יותר חשוב מאחרים, וזה גם מה שגורם לכל התחום להיות מעניין", כך אמר אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט ויו"ר ועד התכנים של כנס "Industry 4.0 – תעשייה חכמה 2023" בפתח דבריו בכנס שהפיקה אנשים ומחשבים השבוע, והוא היה זה שהנחה אותו לכל אורכו. "האם תעשייה 4.0 זה להכניס רובוטים? זה משהו מיושן למעשה, ואנו חיים בעולם הזה כבר למעלה מ-30 שנה, אם לא יותר. בשנים האחרונות התחלנו לדבר גם על קובוטים, שהם שילוב של אנשים לצד רובוטי ייצור, כולל רובוטים מתנייעים, אבל גם זה לא הופך את העולם לחדשני יותר. וגם מחסנים חכמים היא טכנולוגיה שקיימת שנים על גבי שנים. אז אולי פסי ייצור חכמים הם הפתרון לתעשייה 4.0? גם זה לא, כי פורד בנה פסי ייצור כאלה כבר ב-1913". "אם זה לא זה ולא זה ולא זה אז מה כן? התשובה היא גם וגם וגם וגם, וכשלוקחים את הכל ביחד ומאחדים – מקבלים מפעל חכם, ואז מבינים שבעצם המפתח לכל דבר הוא לחשוב מחוץ לקופסה. לומר עד היום עשינו אבג, ועכשיו צריכים לעשות דברים אחרים". לדעתו, המפעלים בישראל חייבים להפוך לחכמים ולא בגלל שיש להם יותר מדי ברירה. "בישראל למפעלים יש שתי ברירות: להיות חכם או להיות סגור, וזה אומר להתאים אותם לעולם החדש או לוותר על הקיום. וזהו מסע אינסופי שלא ייגמר לעולם, ותעשייה חכמה היא גם חדשנות מוצרים", הוא סיכם. קובוטים ברפאל דניאל גודמן, מהנדס מערכות ראשי בחטיבת ההגנה האווירית ברפאל, סיפר כיצד החברה שילבה קובוטים בקווי הייצור החכמים שלה, מקצה לקצה. "באיזשהו שלב שאלנו את עצמנו מה נוכל לקבל ברפאל מתעשייה 4.0. זה נראה יותר כמו למפעלים עם קווי ייצור, משהו כמו חברה לייצור משקאות או מכוניות. דיברנו על זה למעשה שנים רבות, ואחת הבעיות הגדולות הייתה שהבנו שקצת קשה לעצור הכל בתחום הרובוטיקה ולהתמודד, מבחינתנו שלנו עם הרבה מאוד חוקים ודיסציפלינות. הבנו שזה לא פחות מאירוע גדול, מהפכה, אבל מצד שני הבנו שאנחנו צריכים להתקדם ולעשות את הצעד הזה לקראת העתיד", הוא אמר. דניאל גודמן, מהנדס מערכות ראשי בחטיבת ההגנה האווירית ברפאל. צילום: עמית אלפונטה גודמן סיפר, כי בדיקות היסוד של החברה בחנו היטב את היבט היעילות והאיכות. "היעדים הוגדרו במדויק, וראינו כי המדדים יעלו וגם המשתנים המסוימים ישתפרו. בהיבט של הגורם האנושי עירבנו מההתחלה את אנשי קו הייצור בכל תהליך המחשבה שלנו, ועשינו זאת גם כי הבנו, שחשוב יהיה ללמוד היטב את התגובות שלהם. המטרה הייתה, והושגה, לבנות קובוט שאדם ורובוט יעבדו יחדיו בסביבה היברידית, ואת זה עשינו גם בזכות כך שהכנסנו לתמונה חברה מאוד מנוסה, אינטגרטורים מובילים", ציין גודמן. מתחילים לדבר על תעשייה 5.0 רונית אשל, מנהלת אגף ייצור מתקדם ברשות החדשנות, סיפרה כיצד הרשות רואה את החדשנות והמעבר לשימוש בטכנולוגיות מתקדמות בתעשייה המקומית. "אנחנו כבר מתחילים לדבר כיום על תעשייה 5.0, שזה הוספה של נושא הקיימות, ואנחנו זקוקים לכך, כי הנושא משתלב בחזון שלנו להגיע למעמד שבו התעשייה הישראלית היא תחרותית ברמה הגלובלית ומציעה קיימות ובידול באמצעות חדשנות טכנולוגית. התעשייה הישראלית לא יכולה להתחרות בייצור ההמוני שמציעים בסין. היא תדע להתקיים בזכות כך שהיא תציע חוכמה של מוצרים ויכולת למכור אותם גם מול התחרות בעולם", אמרה. רונית אשל, מנהלת אגף ייצור מתקדם ברשות החדשנות. צילום: עמית אלפונטה אגף הייצור המתקדם שבראשו היא עומדת מיועד למפעלים בתעשייה היצרנית בישראל, שרוצים לקדם ייצור ופיתוח. "המשימה נעה על שלושה צירים: ממכינה למחקר ופיתוח עבור חברות שאינן מנוסות בתהליכים, דרך מענקי תמיכה לתהליכי מחקר ופיתוח ועד תמיכה בתהליכי הייצור עצמם במטרה לצלוח את המעבר מהפיתוח לייצור בפועל. בנוסף, אנחנו מלמדים ועוזרים לנהל משאבים. ניהול משאבים חכם שווה למפעל חכם, שווה עלייה בפריון, חיסכון בעלויות ושיפורים בעוד הרבה מאוד מספרים מהותיים", היא ציינה. צבי קצבורג

סוואפ (Swapp) השלימה באחרונה סבב גיוס A בסך כולל של 11.5 מיליון דולר. הגיוס הובל על ידי קרן ההשקעות הגלובלית Eurazeo ובהשתתפות משקיעים קיימים וחדשים, Entrée Capital, קרן XTX Ventures ו-Activum SG Capital. בכך מגיע סך הגיוסים של החברה מאז הקמתה ל-18.5 מיליון דולר. הגיוס הנוכחי ישמש את החברה לצמיחה בשווקים קיימים וחדשים, הרחבת הפעילות העסקית ותוספת יכולות בפיתוח המוצר. סוואפ פיתחה טכנולוגיית בינה מלאכותית פורצת דרך, המאפשרת להאיץ ולייעל משמעותית את תהליך התכנון האדריכלי, שנחשב לארוך ומורכב. טכנולוגיית הבינה המלאכותית של סוואפ מביאה בשורה מהפכנית לענף האדריכלות: מיקוד עבודת האדריכל בתכנון ובעיצוב המבנה ומקסום כישוריו וזמנו לטובת יצירת ערך ללקוח, בזמן שה-AI מבצעת את "העבודה השחורה" של הכנת השרטוטים והתוכניות המפורטות. הפתרון מבית סוואפ מאפשר ללקוחותיה, משרדי אדריכלות מובילים בארה"ב ובישראל, להאיץ ולייעל משמעותית את תהליך התכנון האדריכלי על ידי אוטומציה של הפקת תוכניות בנייה מפורטות ומודלים תלת-מימדיים מבוססי BIM (מידול אינפורמציית המבנה), ובכך להגדיל את רווחיות הפרויקטים הקיימים, ואף לקלוט פרויקטים חדשים מבלי להגדיל את ההוצאות הנלוות. מרגישים בכל יום שהם עושים מהפכה אמיתית ועוזרים לאדריכלים בכל העולם להתאהב מחדש במקצוע. אנשי צוות סוואפ. צילום: אסף אלבוחר תוכניות אדריכליות מפורטות – על פי דרישת הלקוח  האלגוריתם של סוואפ, שאומן על מיליוני מטרים מרובעים של תוכניות אדריכליות, מייצר תוכניות אדריכליות מפורטות על פי דרישת הלקוח ומאפשר התאמה לסגנון התכנוני של כל משרד ומשרד, תוך שמירה על סודיות ופרטיות תוצרי התכנון של הלקוחות. כך מרוויחים לקוחות החברה קיצור רדיקלי של תהליך יצירת התכנון המפורט – מחודשים רבים, לימים ספורים – לצד צמיחה משמעותית בכמות הפרויקטים הניתנים לתכנון בו-זמנית. "המוצר שפיתחנו ב-סוואפ מהווה סגירת מעגל עבורי ומתקן את העוול שאדריכלים רבים חשים בכל יום: בזבוז זמן רב על יצירת תכניות מפורטות, במקום על התכנון עצמו, וזאת ללא תמורה הולמת לעבודתם", אמר איתן צרפתי, מייסד שותף ומנכ"ל סוואפ, שהוא אדריכל בהכשרתו. "כעת, בעזרת הטכנולוגיה של סוואפ, שעות רבות של עבודה סיזיפית, טכנית ומשעממת יחסכו מהאדריכל, ויפנו מקום וזמן יקר למחשבה יצירתית, לשילוב הקשרים תרבותיים בתכנון ולמקסום כלכלי של הזמן המושקע בפרויקט. הצוותים שעובדים ב-סוואפ מרגישים בכל יום שהם עושים מהפכה אמיתית ועוזרים לאדריכלים בכל העולם להתאהב מחדש במקצוע", סיכם צרפתי.