רפאל פרנקו, סגן ראש מערך הסייבר הלאומי לעמידות, יעזוב מחר (ה') את תפקידו. פרנקו הגיע למערך הסייבר הלאומי לאחר שעבד בין השנים 2009 ל-2015 ברא"מ (ר"ת הרשות הלאומית לאבטחת מידע) בשב"כ. הוא עבר למערך ב-2015, עם הקמתו במסגרת החלטת ממשלת ישראל. בתחילה הוא היה אמון על העברת תחומי האחריות השונים בהגנת הסייבר מהשב"כ למערך, כמו גם על תחומי הרגולציה והכשרות ההון האנושי לתחום. לאחר איחוד מטה הסייבר ורשות הסייבר, והקמת מערך הסייבר הלאומי, פרנקו מונה לסגנו של יגאל אונא, ראש המערך, לתחום העמידות בסייבר, ועמד בראש המכלול העוסק בכך. יש לציין שמערך הסייבר שייך למשרד ראש הממשלה וכפוף אליו ישירות, וראשו משמש גם כיועץ הממשלה לתחום. לפרנקו בן ה-46 יש תואר ראשון בניהול מדע המדינה מהאוניברסיטה הפתוחה ושני תארים שניים: בניהול מצבי חירום ואסון מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ובהתנהגות בעלי חיים מהפקולטה של האוניברסיטה העברית ברחובות. כמו כן, הוא בעל הסמכות בינלאומיות רבות בתחומי אבטחת מידע והגנת הסייבר. "תורם מרכזי לאסטרטגיית הגנת הסייבר – בשקט, אבל בנחישות" בכוונת פרנקו לפנות לשוק הפרטי ולהקים חברה שתסייע לייצר עוד סטארט-אפים ויזמויות בתחום טכנולוגיות סייבר, לצד ייעוץ אסטרטגי וניהול משברים בסייבר. גורמים בענף הגנת הסייבר אמרו כי "פרנקו היה תורם מרכזי לעיצוב ובניית אסטרטגיית הגנת הסייבר הלאומית, ועשה זאת בדרכו – בשקט, אבל בנחישות. הייתה לו מחויבות לפעול לקידום הגנת הסייבר בישראל תוך בניית והקמת מערך הסייבר הלאומי. הוא היה בין הגורמים המרכזיים שהביאו לכך שמדינת ישראל נמצאת ברשימת חמש המדינות המובילות בתחום, והוא פעל, תוך כדי תנועה, כדי להוביל את ישראל לעולם המחר – המשתנה במהירות עצומה". בהודעה ששלח לעמיתיו וחבריו כתב פרנקו כי "אני מסיים 28 שנות שירות במערכת הביטחון ויוצא לדרך חדשה. בשנים האחרונות היה לי הכבוד להוביל חזון למעשה, ולקדם את מדינת ישראל להיות מעצמת סייבר. היכולת ליצור חזון משותף ברוח חברות, רעות וערבות הדדית היוותה עקרון חשוב באסטרטגיית ההגנה שהובלתי. עם פרישתי אקים חברה פרטית המבוססת על ערכים של חדשנות, מחקר והשקעות בתחומי טכנולוגיות מתקדמות וסייבר, לצד פעילות התנדבותית שאותה החלטתי לקדם לרווחת התעשייה, המשק ואזרחי ישראל". בכנס IT & Security של אנשים ומחשבים, שהתקיים לפני כשבועיים, התייחס פרנקו למתקפות הסייבר האחרונות ואמר כי "אנחנו רואים עלייה אקספוננציאלית בהיקף המתקפות – נגד משרד האוצר בארצות הברית, פייראיי, סולארווינדס, בארץ נגד שירביט, ועוד", הדגיש. הוא התייחס גם לאירוע המתקפה על שרשרת האספקה של עמיטל דטה ואמר כי "מדובר באירוע בלימה. לפני שהוא פורסם, המערך יצר קשר עם כל החברות העלולות להיות בסיכון, והתריע בפניהן. אנחנו נמצאים בשיתופי פעולה עם חברות האבטחה ועם מאות ארגונים שפועלים עם ה-CERT הלאומי".

עובדי שע"מ, זרוע המחשוב של רשות המיסים, פתחו הבוקר (ד') בשביתה והם לא מאפשרים לבצע כל פעילות שקשורה במערכות המחשוב של הרשות. זאת, לאחר שיו"ר הוועד, דורון דודו, הודיע בעבר שאם עד יום ב' האחרון ההנהלה לא תגיע עם העובדים להסדר על שורת תביעות שלהם, בעיקר נגד מגמת ההפרטה של שע"מ, הם יחריפו את העיצומים, שבהם הם החלו בשבוע שעבר. במכתב שפרסם הבוקר דודו הוא כותב: "לצערנו הרב, יש ניסיון ניכר מצד ההנהלה להפריט בצורה בוטה את שע"מ. המדינה וערן יעקב, מנהל רשות המיסים, מאפשרים לחברות פרטיות לקבל פרויקטים ששייכים לארגון שלנו, בעלויות גבוהות יותר מאשר העלויות שלנו". לדבריו, השביתה נועדה לבלום את ההפרטה, והוועד החליט לבצע אותה לאחר ניסיונות לנהל משא ומתן עם ההנהלה, "תוך איפוק וסובלנות, ומתוך רצון לתת לארגון את הרושם שפנינו פונות לשלום". לטענת הוועד, להנהלה ידוע כי הפרטה בהיקף גבוה מסכנת את מקום עבודתם של עובדי שע"מ, "ויש בכוחה להשחית את המערכות הרגישות ביותר במדינה". מהנהלת רשות המיסים נמסר כי הרשות תפעל לצמצום הפגיעה, ככל שתהיה, בלקוחותיה.

קרן הגידור Third Point LLC לוחצת על אינטל (Intel) לבחון חלופות אסטרטגיות, כולל אפילו בדיקת האפשרות האם להשאיר את תכנון המעבדים וייצורם תחת קורת גג אחת. מדובר בקרן פעילה במיוחד, שלפי הדיווחים וההערכות מחזיקה מניות של אינטל בשיעור של מיליארד דולרים. הלחץ שמפעילה הקרן על אינטל התגלה בעקבות מכתב שדלף, שנשלח ממנכ"ל הקרן, דניאל לואב, ליו"ר הנהלת אינטל עומאר אישראק. במכתב למעשה נדרשת ענקית השבבים לפעול באופן מיידי כדי לחזק את מעמדה של החברה כיצרנית מובילה של מעבדים עבור מחשבים אישיים ודטה סנטרים, וזאת למרות ששווי השוק הנוכחי שלה עומד על יותר מ-200 מיליארד דולרים, למרות שבמשך השנה האחרונה סבלה המניה של החברה בעיקר מירידות שערים. עיקר הדאגה שמביע לואב הוא מהעובדה שאינטל איבדה את מעמדה כמובילת השוק המעבדים לטובת TSMC וסמסונג, וכן שהיא נמצאת בקרב מחודש מול AMD בשוק המעבדים ל-PC ומרכזי הנתונים, וכן בחזית מול אנבידיה, המחזקת את כוחה בבניית מודלים לחישובי בינה מלאכותית ולימוד מכונה, גם בזכות הרכישה של ARM. "ללא שינוי מיידי באינטל, אנו חוששים כי הגישה של ארצות הברית לאספקת מוליכים למחצה מובילים תישחק, ותאלץ את החברות בה להסתמך ביתר שאת על מזרח אסיה לא יציבה מבחינה גיאו-פוליטית כדי להניע כל דבר, החל ממחשבים אישיים ומרכזי נתונים ועד לתשתית קריטית ועוד", כתב לואב. אחת הבעיות המרכזיות שהועלו בחברה כבר נידונו ודווחו לא מעט בקשר לעתיד הפעילות של אינטל, וכאמור החשוב בהם הוא הפרדה בין תכנון לייצור, במהלך דומה למה שעשתה AMD בזמנו. הסיבה העיקרית היא החשש שהחברות שעבדו ועובדות כיום עם אינטל, אך מפתחות מעבדים בעצמן – כמו אפל, מיקרוסופט ואמזון – פונות ליצרניות במזרח אסיה, במקום להישאר במפעל של אינטל. והתשובה של אינטל הייתה לאקונית, כהרגלה: "אינטל מברכת על תשומות מכל המשקיעים בנוגע להשקת שווי משופר עבור בעלי המניות. ברוח זו, אנו מצפים לשתף פעולה עם Third Point LLC ברעיונות שלהם להשגת מטרה זו".

רשות מקרקעי ישראל הראל טכנולוגיות מידע הטמיעה מערכות אחסון של נט-אפ (NetApp) ברשות מקרקעי ישראל. הפרויקט, אשר החל במרץ השנה, הסתיים באחרונה. היקפו הכספי נאמד במיליוני שקלים. רשות מקרקעי ישראל, היא הגוף הממשלתי המופקד על ניהול יותר מ-90% מהקרקע במדינה. היא החליטה על ביצוע הפרויקט לטובת מודרניזציה ואוטומציה בחוות המחשוב שלה, כדי "להאיץ חדשנות, ככלי להתמודדות עם הדרישות העסקיות המשתנות ולשיפור השירותים לציבור". במסגרת הפרויקט הוחלפו מערכות ישנות של נט-אפ, במערכות All Flash ואלו משמשות בסיס לעיקר אחסון הנתונים ברמ"י, כמו גם לכלי האנליטיקה ולשיפור תהליכי ה-IT בארגון. מערכות אלו מאפשרות גמישות תפעולית רבה יותר, וכן בעתיד תספקנה גישה לענן הממשלתי, פרויקט נימבוס – כשזה יוקם. טכנולוגיות ה- Flash הוטמעו באתר הראשי והמשני של רמ"י, על בסיס מערכות All Flash A700. בנוסף, הוטמע מערך גיבוי לדיסק (D2B) עבור סביבת קומוולט. המערכות משרתות יותר מאלף משתמשים. לדברי רביד שמואלי, מנמ"ר רשות מקרקעי ישראל, "בשל חשיבות הנתונים, הרגישות שלהם והצורך בהנגשתם, ביקשנו לשמור על כמה מרכיבים קריטיים: זמינות ושרידות המידע, יכולת מעבר לעבודה בעצימות גבוהה באתר הגיבוי, וייעול השירות לעובדי רמ"י ולציבור. כל זאת, תוך חיזוק יכולות ההגנה על הנתונים, שיפור ההיערכות להתמודדות עם אסון ועם איומי הסייבר, והרחבת אפשרויות השימוש ביישומים חדשים". "הטמעת מערכות נט-אפ ברמ"י", הוסיף שמואלי, "סייעה להאיץ את תכנית הדיגיטל לציבור, גם בתקופת המשבר והמעבר לעבודה מרחוק. ההחלטה להטמיע מערכות חדשות של נט-אפ מהווה גורם מרכזי באסטרטגיה הכוללת של תשתיות הארגון. נוכחנו לדעת כי משבר הקורונה העצים את הצורך בזמינות לנתונים – באופנים שונים ובהיערכות להתמודדות הארגון עם איומי סייבר. זאת, בין היתר בשל הצורך שגדל מאוד בהתחברות מרחוק של עובדי הרשות למערכות המידע הארגוניות. בנוסף, בעזרת המערכות החדשות אנו יכולים להאיץ את הטמעת התכנית מבוססת דיגיטל לציבור בצורה טובה יותר – גם בתקופת משבר, לטובת המעבר לעבודה ולמתן שירותים מרחוק". שלומי פרייס, מנכ"ל נט-אפ ישראל, ציין כי "אנו תומכים בגוף ממשלתי בסדר הגודל של רשות מקרקעי ישראל, עם מערכות אשר מאיצות שירות טוב יותר לאזרח ומקדמות חדשנות ויציבות ארגונית במגזר הציבורי".

אחת היוזמות המרגשות הקשורות לעולם ההיי-טק היא נבחרת הטאף מאדר על שם שלמה טירן ז"ל – קבוצה של מנכ"לים, מנמ"רים ובעלי תפקידים בכירים אחרים בעולם הטכנולוגיה, שמתחרה בכל שנה בתחרות הספורט האתגרי טאף מאדר, ומתרימה כסף למען עמותת גדולים מהחיים. העמותה מסייעת לילדים חולי סרטן ולבני משפחותיהם, בין היתר באמצעות "גני חלומות" שהיא מקימה. הנבחרת, המתגבשת בימים אלה, היא השישית במספר שתשתתף בתחרות, שמתקיימת בדרך כלל בריטניה. השנה לא ברור עדיין היכן בדיוק היא תיערך, והכול תלוי כמובן בקורונה, אולם על הפרק עומדות סקוטלנד, לונדון ויעד מחוץ לממלכה – חברתנו החדשה מאיחוד האמירויות אבו דאבי. כך או כך, את הנבחרת הישראלית מפיקה אנשים ומחשבים,  בניצוחה של נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק. קפטן הנבחרת הוא אלון כהן, מנכ"ל פרינטר סנטר,  והגזבר שלה הוא יגאל פדאל, סמנכ"ל טכנולוגיות המידע של נשר תעשיות מלט,  שיפעל להשגת התרומות (שהמארגנים מקווים שישברו שיא ויגיעו ליותר משני מיליון שקלים) יחד עם טל נתנוביץ' , סמנכ"ל בקרה, תפעול ומערכות מידע בשיכון ובינוי – סולל בונה. בסדרת כתבות זו אנחנו מביאים לכם בכל פעם פרטים מעניינים על אחד ממשתתפי הנבחרת. צחי אסיף ספר על עיסוקי/הישגך. "כמנכ"ל חברת יוביטק, שצמחה מאוד בשנים האחרונות, חלק ניכר מתפקידי היה להוביל את החברה ולהתאים את פעילותינו למציאות המשתנה תדיר, ובמיוחד בתקופת קורונה. חלק נוסף הינו שמירה על המשאב האנושי בארגון, שהוא המפתח להצלחתנו. ביולי האחרון הובלתי מהלך למכירת החברה לוואן טכנולוגיות, דבר שיאפשר לחברה להתמודד טוב יותר עם אתגרי העתיד". מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו? "אני מאמין שכל בני האדם נולדו שווים. המשאבים זזים ביננו כל הזמן, לכן כשיש לך, מחובתך לסייע ולתרום לאחר שזקוק לעזרה. בנוסף זה אחד הסיפוקים הגדולים שאדם יכול להשיג. מעבר להשתתפות בנבחרת הטאף מאדר, אני מתנדב במשטרת ישראל ביחידת הסיור, דבר שנותן פרופורציות לחיים במנות גדושות, בנוסף אנו כחברה אימצנו את עמותת אחד משלנו בכל נושא המחשוב ומסייעים לה בפן הטכנולוגי". למה אתה רוצה להיות בנבחרת? "אני בנבחרת זו השנה הרביעית, מכיוון שהפעם הראשונה הפכה לדרך חיים. בשנה הראשונה חבר המליץ עליי והשאר שייך להיסטוריה. יש בנבחרת שילוב קסום המחבר בין ספורט, אקסטרים ואנשים מדהימים לעשיית טוב ברמות המזוקקות ביותר ובלי פילטרים – הזכות ללא ספק היא שלי". מה הזיקה שלך לספורט אם בכלל? "אני מאוד אוהב סנובורד, ריצה, רכיבה על אופניים, שחייה, צלילה, ותמיד מוכן לנסות תחומים חדשים ומגוונים". מהם תחביביך? "תמיד להיות בתנועה ובעשייה, אוהב לבלות בחיק משפחתי, טיולים, חברים, טיולים בארץ ובחו"ל כשמתאפשר, והכי חשוב – אוהב להיות בחברת אנשים אוהבים וטובים". קצת על משפחתך ומה יגידו על השתתפותך בנבחרת? "משפחתי מאוד תומכת בהשתתפותי בנבחרת ומעריכה את המטרה הנעלה שמאחוריה. הם תמיד שמחים לשמוע על החוויות מהמסלול המאתגר, מכות החשמל והזחילות בבוץ, ורואים בזה סוג של דרך לשמור על נפש צעירה". מה למדת? השכלתך? ומה למדת בחיים? "כתלמיד ביליתי בעיקר בים, וההורים שלי "בילו" במקומי בבית הספר. יש לי תואר במדעי ההתנהגות ותקשורת. תואר שעזר לי קצת להבין את הבסיס. וכמובן שאם תחייך לחיים – החיים יחייכו אליך בחזרה. אופטימיות ריאלית היא צידה טובה לדרך". מה רוב האנשים לא יודעים עליך? "לא הרבה אני די שקוף".

עוד הצלחה ישראלית: סימילאר ווב, שמציעה סטטיסטיקות לגבי הגלישה וניתוח התנהגות הגולשים ברשת, עומדת לנסות את מזלה בשוק המניות של נאסד"ק בניו-יורק ומתכננת בקרוב הנפקה על פי שווי שוק של שני מיליארד דולר – כך דווח הבוקר (ד') בכלכליסט. בשלב זה לא ברור מתי ההנפקה תצא לפועל, בהנחה שזו אכן תקרה. הדיווח הזה מגיע כחודשיים לאחר שהחברה הודיעה על גיוס של 120 מיליון דולר ושל 200 עובדים. ההנפקה של סימילאר ווב מגיעה במצב שמיטיב עם החברות הטכנולוגיות שרוצות להנפיק, שכן בשוק ההון יש כסף זול ומגפת הקורנה המחישה את חשיבות הטכנולוגיה. זו אינה החברה הישראלית היחידה שמתכננת בימים אלה הנפקה בנסדא"ק: השבוע פורסם בכלכליסט כי אי טורו מתכננת להצטרף גם היא לשוק המניות של ניו-יורק, על פי שווי של חמישה מיליארד דולר. חברות נוספות כחול לבן שהנפקה או מיזוג נמצא.ת על הכוונת שלהן הן טאבולה – לאחר כישלון עסקת המיזוג שלה עם אאוטבריין, מאנדי ואיירון סורס. הפלטפורמה של סימילאר ווב בוחנת ומקטלגת התנהגויות גולשים באתרים השונים. ניתוח נתונים אלה מאפשר לבעלי האתרים לחזות את התנהגות הגולשים, ולהשתמש בכך כדי לקדם את האטרקטיביות של האתרים ולמשוך אליהם טראפיק. הטכנולוגיה שלה מבוססת על אלגוריתמים שמנתחים את המידע ומספקים תמונה על מגמות הגלישה. הקורונה עשתה טוב לחברות האינטרנט סימילאר ווב נוסדה ב-2007 על ידי ניר כהן ואור עופר, המשמש כמנכ"ל החברה. לפי קראנץ' בייס, היא גייסה עד כה 235 מיליון דולר – כמחצית מהם בסבב שהסתיים לפני כחודשיים, כאמור, והובל על ידי ויולה ו-ION Crossover Partners. כיום, החברה פעילה בעיקר מהחוף המזרחי של ארצות הברית, בדגש על ניו-יורק. יותר ממחצית מחברות הפורצ'ן 100 נמנות על לקוחותיה, כולל תאגידי ענק כמו גוגל, וולמארט ואדידס. כחברה פרטית, סימילאר ווב לא מפרסמת את התוצאות העסקיות שלה, אולם על פי דיווחים, מדובר בחברה רווחית, עם הכנסות שנתיות של 100 מיליון דולר. הקורונה עשתה טוב לחברות האינטרנט, בהן סימילאר ווב, שכן הסגרים ברחבי העולם הביאו לעלייה בפעילות ברשת. לאנשים יש בימי קורונה אלה יותר זמן פנוי, ואחת הדרכים להתמודד עם השעמום היא צריכת תוכן.

רשות החדשנות הודיעה היום (ד') כי אישרה מימון בסך כולל של 139 מיליון שקלים ל-62 גופים שהציגו תוכניות להכשרות והשמות של עובדים בהיי-טק. ברשות אומרים כי המהלך יאפשר להכשיר יותר מ-9,000 עובדים במהלך השנתיים הקרובות, מרביתם בשנה הקרובה, וכי תבוצע השמה לכ-80% מסך העובדים שיעברו את התוכניות השונות – במקצועות מו"פ ובמקצועות מעטפת טכנולוגיים, הן בתעשיית ההיי-טק והן במקומות עבודה אחרים. דבר התוכנית פורסם לפני כחודשיים, והיא חלק מהמאמצים של הרשות לסייע לניצחון על המשבר הכלכלי שנחת על שוק התעסוקה והחברה בכלל עם מגפת הקורונה. במסגרת התוכנית, חברות שעוסקות בהכשרת כוח אדם וחברות היי-טק יקבלו תמריצים של עד 45 אלף שקלים על כל עובד שיכשירו וישובץ לעבודה, בשכר התחלתי של 16 אלף שקלים. 180 גופים ענו לקול הקורא שהוציאה רשות החדשנות, עם דרישת תקציב כוללת של כ-750 מיליון שקלים. מתוכם נבחרו 62 גופים, שכאמור, יקבלו מענק מצטבר בגובה של 139 מיליון שקלים, עבור הכשרה והשמה של עובדים למקצועות טכנולוגיים הנדרשים כיום בתעשייה. נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומכון אהרון למדיניות כלכלית מהחודש הנוכחי מראים כי יש בשוק כ-57 אלף עובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת והם בעלי פוטנציאל גבוה להכשרות לתפקידים טכנולוגיים בתעשייה הישראלית. הסכומים שאושרו יינתנו במסגרת שני מסלולים שהרשות השיקה באחרונה: קרן ההון האנושי ותוכנית הכשרות חירום. במסלול הכשרות החירום אושרו יותר מ-6,000 הקצאות של משרות, המחולקות בין תפקידי פיתוח לתפקידים טכנולוגיים ועסקיים תומכי פיתוח. ההכשרות ייערכו גם באזורי פריפריה ויותאמו גם לאוכלוסיות בתת ייצוג, בדגש על המגזרים החרדי והערבי, בתקציב של 120 מיליון שקלים. הן יבוצעו על ידי 26 גופי הכשרה ו-19 מעסיקים, שהתחייבו לבצע הכשרה והשמה של הבוגרים. הדגש בבחירת הבקשות היה על אחוזי השמה גבוהים, מעורבות של המעסיקים בהגדרת תוכנית ההכשרה ובביצוע התמחות מעשית. במסגרות מסלול קרן ההון האנושי, שתומך בהכשרת עובדים לחברות שמייצרות פתרונות חדשניים, זכו 17 גופים בסכום כולל של כ-18.8 מיליון שקלים. אלה יבצעו הכשרות והשמות בהיקף של כ-3,000 משרות בשנתיים עבור אוכלוסיות בתת ייצוג, פריפריה ושילוב עולים ותושבים חוזרים. "הכשרות חדשניות יקדמו תעסוקה בפריון גבוה" שר האוצר, ישראל כץ, אמר כי "התוכנית להשמה של מחוסרי העבודה במקצועות טכנולוגיים בתעשייה היא דוגמה לפתרון מהיר לשילוב שלהם בתעשייה ובהיי-טק. מנהלת ההכשרות במשרד האוצר ורשות החדשנות עבדו יחד לניצול מהיר של המסלול והוספת תקציב ייעודי להכשרות מקצועיות". לדברי שר הכלכלה, עמיר פרץ, "התוכניות המאושרות, שבמסגרתן אושרו כ-9,000 משרות, מתוכן 3,000 לאוכלוסיות מוחלשות, יקדמו אוכלוסיות בתת ייצוג בתפקידי מחקר ופיתוח בתעשיית ההיי-טק – נשים, מיעוטים והחברה החרדית. נבחרו תוכניות לקידום תעסוקה בפריון גבוה בפריפריה. כמו כן, נבחרו גופים שמטרתם לקדם עולים ותושבים חוזרים עם ניסיון בתפקידי מו"פ להשתלב בחברות ההיי-טק בישראל. תעסוקה מכילה ואנושית תצמיח את התעשייה הישראלית ואת כל שכבות המשק". אניה אלדן, סמנכ"לית ברשות החדשנות. צילום: נעה זני אניה אלדן, סמנכ"לית ברשות החדשנות, אמרה כי הרשות "רואה בתוכניות החדשות שיתוף פעולה חשוב עם התעשייה, עם גופי ההכשרה ועם משרדי הממשלה, על מנת להכניס עשרות אלפי עובדים טכנולוגיים חדשים ולתת מענה מהיר למחוסרי העבודה. הכשרות חדשניות ומהירות יגדילו את המחלקות השונות בחברות תעשייה ישראליות, יפתחו את שעריהן לעוד סוגי מקצועות ויקדמו תעסוקה בפריון גבוה".

בינה מלאכותית (AI) ומחשוב קצה (Edge Computing) הן ללא ספק שתי מילות המפתח בתעשייה העכשווית. יישום AI על ידי עסקים צמח (כך מעריכים בגרטנר) ב-270% בארבע השנים האחרונות, בעוד שארגונים יוציאו בממוצע 30% מתקציבי ה- IT שלהם על מחשוב ענן קצה בשלוש השנים הקרובות. עם זאת, כאשר שתי הטכנולוגיות ממשיכות להבשיל ולהתפתח, הן נכללות יותר ויותר יחד בקבלת ההחלטות של מקבלי ההחלטות בתחומי ה-IT. שתי הטכנולוגיות הללו הולכות יד ביד – AI הוא כעת מקרה שימוש מרכזי ככל שמדובר במחשוב קצה, וה"קצה" הוא גורם משמעותי וזרז מאפשר עבור AI. זן חדש של AI באופן מסורתי, AI נמצא במרכזי נתונים המופעלים באמצעות מחשוב ענן. עם הזמן, AI עשה את דרכו גם לתוכנה, ומאז הוטמע בנקודות קצה של Internet of Things (IoT) ובמכשירים אחרים של משתמשי הקצה. כאשר החלו  צרכנים להשקיע יותר זמן בסמארטפונים שלהם, חברות הטכנולוגיה הגדולות הבינו שעליהן לקרב את כוח המחשוב של מרכזי הנתונים למשתמש כדי לספק חוויית משתמש טובה יותר. ביג דטה תמיד יעובדו באמצעות הענן. עם זאת, נתונים מיידיים שנוצרים על ידי המשתמשים ניתנים לחישוב ולהפעלה בנקודות הקצה ובאופן מיידי. גם חברות הענק דוגמת גוגל ואמזון כבר בוחנות את היתרונות הפוטנציאליים של השימוש במחשוב קצה. כדי לעמוד בקצב של חברות הטכנולוגיה הגדולות הללו, יותר עסקים העוסקים ב-AI החלו להבין את היתרונות של מחשוב קצה. למעשה, דלויט צופה כעת כי יותר מ- 750 מיליון שבבי AI מתקדמים – שנועדו לאפשר למידת מכונה במכשירי קצה – יימכרו בשנת 2020. התגברות על אתגרי AI עם מחשוב הקצה מדוע מחשוב קצה משתלב כל כך טוב עם  ?AIמפני שזו ללא ספק טכנולוגיה עתירת מחשוב, וכתוצאה מכך, רוחב הפס, ההשהיה, האבטחה והעלות מהווים מכשולים משמעותיים עבור מרבית העסקים. תועלתו של מחשוב הקצה ל-AI הוא בכך שהוא מסייע להתגבר על אתגרים טכנולוגיים אלה. לבינה מלאכותית יש, פשוטו כמשמעו, בעיה של ביג דטה. באמצעות מחשוב קצה, במקום לשלוח נתונים אלה לענן או למרכז הנתונים, ניתן לעבד אותם קרוב יותר למשתמש הקצה. תהליך זה לא רק מפחית את רוחב הפס הנדרש, תוך זמני שיהוי קטנים ביותר, אלא מביא את העיבוד ל-point of capture וזוכה לערך מיידי מהנתונים באמצעות איסוף תובנות מיידיות. עם זה מגיע כאמור שיהוי מופחת, אולי אחת הסיבות הברורות יותר לאימוץ מחשוב קצה. ככל שטכנולוגיות ושירותים מתפזרים יותר ברשת של עסק, זמן ההשהיה יתרחש באופן טבעי. במקרים שבהם נדרשת קבלת החלטות ופעולות בזמן אמת ברמת המכשיר, יש להקפיד על זמן אחזור מינימלי. על ידי איתור משימות עיבוד מרכזיות קרוב יותר למשתמשי הקצה, מחשוב הקצה יכול לספק שירותים מבוססי AI מהירים יותר ותגובתיים יותר. פרטיות נותרה אתגר לא פתור בתעשיית הבינה המלאכותית, בייחוד עם המגוון ההולך וגדל של מכשירים המותאמים ל-AI ברחבי הרשת של העסק. מחשוב קצה מציע פתרון לחידת האבטחה הזאת. בעזרת AI מבוסס קצה, מידע רגיש נשמר ומעובד באופן מקומי במכשיר במקום להישלח לענן. רק ערכות נתונים עתירות זמן צריכות להידחק לענן, והשאר נשאר מקומי. אם יש פחות העברה של נתונים רגישים בין מכשירים לענן, המשמעות היא אבטחה טובה יותר לעסקים ולקוחותיהם. לדברי גרטנר, בעוד שנתיים 74% מכלל הנתונים יזדקקו לניתוח ופעולה על נקודות הקצה. נתונים ממכשירים התומכים ב-AI אינם יוצאים מן הכלל לכך. למעשה, AI קצה הוא הגל הבא של AI, ואפילו חברות טכנולוגיה גדולות רבות מכירות בכך. מוקדם יותר השנה, אינטל ו- Udacity הכריזו על תוכנית משותפת של edge AI nanodegree, המסייעת להכשיר מפתחים בתחום. בסופו של דבר, מכיוון שהנתונים ממשיכים לצמוח באופן אקספוננציאלי, יש צורך ממשי באחסון נתונים ובחישוב נתונים על המכשיר, בלא לשכוח גורמים אחרים – מהירות, פרטיות ואבטחה. לאלה שתוהים לאן תעבור AI לאחר מכן, עכשיו זה ברור: העסק הולך לכיוון הקצה.   הכותב הוא נציג דיינבוק ישראל.