עוד ייכתבו ספרים על התפקוד של התקשורת הישראלית, לטוב ולרע, במלחמת יום הכיפורים השנייה: על עיתונאים אמיצים שהפכו למחלצים ולמתווכים בין נפגעים ולכודים לבין כוחות הביטחון וההצלה; ועל הנהירה של הציבור בחזרה לטלוויזיה ואל הערוצים שאותם הוא תופס כמדורות השבט האחראיות. מנגד עוד ידובר באירוע העיתונאי שנקרא האולפנים הפתוחים, כברירת המחדל שאין בלתה בתקשורת הישראלית: העצות של מומחים בשפה גבוהה, לא נגישה ולא מובנת, ההתנבאויות חסרות התוחלת והמפחידות, היעדר האתיקה הבוטה בכך שלובשי מדי מילואים הם במקביל גם פרשני המציאות באולפנים, והשידור הרציף והחוזר על עצמו שיוצר הצפה מתמדת של מידע שאין בו ערך עיתונאי. חשוב גם לכתוב כבר עתה שלא רק הפרדיגמות של הממשלה והצבא קרסו, אלא גם אלה של פרשני תקשורת. במקביל, לא רק הצבא והממשלה מתגלים בהיעדר יכולות ביצועיות. גם התקשורת הישראלית התגלתה בהיעדר היכולות התחקיריות שלה - החל מסבלנות לנבור בפרוטוקולים וארכיונים, להבין ולנתח קבצי תקציב משמימים ולחלץ מהם את גודל המחדל; עובר ביכולות לנתח סרטונים ולחלץ מהם שכבות מידע באמצעות כלים דיגיטליים כפי שעשו בניו יורק טיימס ובבי.בי.סי.; וכלה ביכולות לנתח רשתות חברתיות ולזהות פייקים, כדי למנוע תלות מוחלטת של עיתונאים בדובר צה"ל מצד אחד ובארגוני חברה אזרחית מצד שני.

מדובר בתושב אזור הדרום שסימס למגישת התאגיד דברים חריפים כגון "דם הנרצחים על הידיים שלך". חסון הגישה תלונה במשטרה וזו הביאה את אותו האדם לדיון בהארכת מעצר, אלא שבית המשפט הורה לשחרר אותו ורק בעקבות פניית וואלה הוא שוחרר

מתרגש מהאחדות בעם ("פעם התחלחלתי בציניות מהמילה הזאת"), שמח מסגירת משרד ההסברה ("בזבזו כסף"), לא מאשים את יהודי ארה"ב שתומכים בפלסטינים ("אני יכול להבין למה") ומסכים לאיחוד עם אסי כהן ("אם יקראו לנו לדגל - נגיע"). גורי אלפי יגיש משדר התרמה בכאן 11. ריאיון

הדוגמנית קורל סימנוביץ', שמתגוררת בשנים האחרונות בספרד לצד בן זוגה כוכב ברצלונה סרג'י רוברטו ושני ילדיהם המשותפים, שיתפה על תחושת הפחד להסתובב במדינה זרה על רקע המלחמה בישראל - וטענה כי האנטישמיות והשנאה כלפי יהודים רחוקה מלהיעלם מן העולם. "ואז הם שואלים אם אנחנו מפחדים לשהות במדינות אחרות - התשובה היא כן"

מעיין אדם, שאחותה מפל ז"ל נרצחה במסיבה ברעים בשביעי באוקטובר, העלתה את הסרטון שבו מתנדב זק"א מספר מה קרה בבארי, וכתבה: "עינויים בילדים חסרי אונים לשם הנאה - זה לא קיים בטבע וצריך להפסיק להתקיים. למחוק, פשוט למחוק כל זכר"

על אף הניסיון לחזור לשגרה ולפתוח את מוסדות החינוך ברחבי הארץ, דניאל גרינברג משתפת שהיא לא מרגישה בטוחה מספיק לשלוח את ילדיה למסגרות. בסטורי זועם וארוך היא מספרת כי מאז אותה שבת שחורה היא מרגישה שאין לה על מי לסמוך ושהחרדות לא נותנות לה מנוח. "מי ישמור על כל תושב במדינה מחדירת מחבלים?"

הסוף לסימני השאלה: משרד הביטחון מפרש הלכה למעשה את חוק משפחות חיילים שנספו במערכה ככזה החל גם על זוגות חד מיניים - כך עולה מתשובה לפנייתו של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, זאת בעקבות מותו של קצין הלוחמה בטרור סרן שגיא גולן בקרב בקיבוץ בארי, והחידלון של טיפול הצבא בנושא מול בן זוגו - לוחם בעצמו. שר הביטחון יואב גלנט כתב בתגובה לפניית יו"ר הכנסת כי "החוב המוסרי שלנו כלפי המשפחות השכולות הוא עצום ואיננו מבחינים בין דת, גזע, נטיה מינית או תבחינים אחרים". שר הביטחון הודה ליו"ר הכנסת על פנייתו וציין כי "משרד הביטחון מפרש הלכה למעשה את חוק משפחות חיילים שנספו במערכה ככזה החל גם על זוגות חד מיניים וזאת תוך בחינת כל מקרה לגופו, בהתאם לעובדותיו ולתנאים הקבועים בחוק לעניין "ידוע בציבור" וללא קשר לזהות המינית של החלל או של בן המשפחה הפונה להכרה על פי חוק זה". הטרגדיה של סרן שגיא גולן חשפה באחת את המעמד השביר של קהילת הלהט"ב >>>

מאז תחילת המלחמה, אזרחים רבים בישראל לקחו על עצמם להתגייס, להתנדב ולסייע ככל הניתן לתושבי עוטף עזה. גם עומרי גלילי, איש עסקים בתחום הנדל"ן ובן זוגה של אור שפיץ, הקים מיזם שמאכלס משפחות רבות שפונו מבתיהן בדירות חדשות ומרוהטות, לגמרי בחינם. "אספנו משפחות מהרחוב. גייסנו והוצאנו מיליונים, אבל אנחנו במיצוי של התרומות. מאות משפחות מחכות להיכנס"