בצעד חריג, ענקית הטכנולוגיה הודתה כי עיכובים במסירת נתוני מיקום קריטיים וגישה למצלמות ה-Nest פגעו במאמצי החיפוש אחר הנעדרת המפורסמת - אמה של עיתונאית NBC • בזמן שהחיפושים בטוסון נכנסים לשבוע השלישי, המשפחה והרשויות מביעים זעם על המידע ש"שכב בשרתים" בזמן שכוחות הסריקה פעלו בערפל.

⭐ נקודות עיקריות גוגל מציגה את ה-Pixel 10a עם מחיר התחלתי של 499 דולר ומיקוד בתכונות AI מתקדמות. מסך Actua בגודל 6.3 אינץ' עם קצב רענון 120Hz ובהירות שיא של עד 3000 ניטים. מערך צילום כפול עם חיישן ראשי 48 מגה פיקסל וכלי צילום מבוססי AI שמגיעים לראשונה לסדרת A. שבב Tensor G4, עד 7 […]

שלושה חודשים בלבד אחרי שהשיקה את בלו ג'יי (Blue Jay), הרובוט לשימוש במחסנים שלה עצמה, החברה הפסיקה את ייצורו ואת השימוש בו – כך דיווח הביזנס אינסיידר, על פי גורמים המעורים בנושא. בלו ג'יי הוא רובוט שאמזון החלה להכניס לשימוש במחסנים שלה באוקטובר האחרון, במטרה לעמוד בביקושים לשירות המשלוחים המהיר שלה, באותו היום – שירות שהיא מפעילה במדינות כגון ארצות הברית, בריטניה וקנדה, אך לא בישראל. הרובוט החדש, מבוסס ה-AI, נועד לייעל את תהליך האיסוף והאריזה של המוצרים שהלקוחות רוכשים באמזון, ולהוריד את הלחץ מהעובדים. עם זאת, בחודש ינואר החברה "הורידה את השאלטר" על הפרויקט הזה, במה שנראה כשינוי באסטרטגיה שלה בתחום הרובוטיקה. אמזון העבירה רבים מהעובדים על פיתוחו וייצורו של בלו ג'יי לפרויקטי רובוטים אחרים שלה, וביקשה מהם שלא לדון בנושא. בלו ג'יי, שפותח במשך מעט יותר משנה, היה אחת ההכרזות הגדולות של אמזון בשנה שעברה. הוא יכול (היה) לזהות, למיין ולטפל בכמה חבילות בבת אחת. לדברי עובדים באמזון, למרות ההבטחה שלו, בלו ג'יי העמיד בפני החברה כמה אתגרים בולטים, בהם עלויות גבוהות והטמעות מורכבות. ביטול הפרויקט ממחיש עד כמה קשה לפתח רובוטים מבוססי בינה מלאכותית. בשעה שה-AI ביצעה בשנים האחרונות התקדמות מפוארת בעולם הדיגיטלי – באיסוף נתונים, בשימוש בהם ועוד, היא עדיין רחוקה ממימוש הפוטנציאלי שלה בעולם הפיזי, שם האתגרים שבשימוש בה הולכים ומתגברים. שלל הרובוטים של אמזון טרנס קלארק, דובר מטעם אמזון, אישר בפני ביזנס אינסיידר את סגירת פרויקט בלו ג'יי, ואמר כי הטכנולוגיה שלו תשולב בפרויקטי רובוטיקה ומחסנים אחרים של החברה. לאמזון יש שלל רובוטים, שנועדו לשימושים שונים במחסנים שלה. הנה כמה דוגמאות: פרותאוס – רובוט לשינוע עגלות וחבילות בין העובדים; Sparrow, שאוסף פריטים בודדים; וקרדינל, שמסדר חבילות כבדות על עגלות משלוח. רובוט נוסף הוא וולקן, שהושק במאי אשתקד, והייחוד שלו הוא "חוש המימוש" שיש לו: זהו הרובוט הראשון במחסני אמזון שיכול "להרגיש" את החפצים שהוא נוגע בהם.

⭐ נקודות עיקריות דיווח חדש חושף כי אפל מאיצה פיתוח של שלושה מוצרים לבישים חדשים: משקפיים חכמים, תליון AI ואוזניות עם מצלמה. המשקפיים שיגיעו ללא מסך צפויים להגיע ב-2027, כדי להתחרות במשקפי ה-Ray-Ban של מטא. התליון החדש מתוכנן לשמש כ"עיניים והאוזניים" של האייפון, בעוד האוזניות יספקו לסירי הקשר ויזואלי. החברה עצרה את פיתוח משקפי ה-Vision […]

גוגל משיקה את מכשיר הביניים החדש שלה, שומרת על תג מחיר ומשפרת ביצועים

ברקע המתיחות בין ארצות הברית (וישראל) לאיראן, והשיחות בז'נבה בין טהרן לוושינגטון, נחשף קמפיין סייבר חדש, שמכוון לתומכי ההפגנות שאירעו בחודש שעבר ברפובליקה האסלאמית. על אף שחוקרי אקרוניס, שחשפו את הנוזקה שמשמשת במסגרת הקמפיין, לא זיהו מיהי הקבוצה שמפיצה אותה ומחוללת את מסע התקיפה – הקוד, התשתיות והשיטות של התוקפים מצביעים על קשרים לשחקן איום המזוהה עם איראן. הנוזקה מכונה קציר הירח, או אסיף הסהר – Crescent Harvest. חוקרי אקרוניס, השווייצרית במקורה, זיהו אותה בראשונה בתחילת ינואר, כאשר ההפגנות התפשטו ברחבי איראן. הנוזקה הסתתרה בתוך קבצי תמונה ו-וידיאו של ההפגנות במדינה. אחד המשלוחים כלל ארכיון שנראה כמכיל עדכון מקו החזית של ההפגנות באיראן, לרבות כמה סרטונים ותמונות מההפגנות המתמשכות, ומסמך בשם گزارش.docx (report.docx בפרסית). לתוקפים יש הרבה זמן לפי החוקרים, הקמפיין מתאפיין בשיטתיות ובסבלנות ארוכה מצד התוקפים. "מפיצי הנוזקה נצפו מנסים ליצור קשרים עם אנשים מחוץ לאיראן, שתומכים בהפגנות בתוך המדינה. הם יצרו עימם קשר ואז שלחו להם את הקבצים הזדוניים", כתבו. "הקמפיין הזה הוא המקבילה הדיגיטלית לנוכלות רחוב, לניחוש בקלפים ולעוד הונאות פשוטות אך מוצלחות", ציינו. "הקורבן מקבל, בסופו של דבר, מה שנראה כמו חבילה של חומרי מחאה – תמונות, סרטונים ודו"ח שנכתב בפרסית, שמדבר על ההתפתחויות האחרונות בערי איראן, שבהן יש ניצני מרד". אלא שבתוך הקבצים, לפי אקרוניס, "קבורה נוזקה שאוספת סיסמאות ומאפשרת לפושעי סייבר לקבל גישה מרחוק למערכת". נוזקה קשה להשמדה החוקרים מצאו שהנוזקה האיראנית החדשה קשה להשמדה: "גם אם מישהו חושד במשהו ומנסה לבודד את המחשב שלו, ברגע שהוא חוזר לפעול, התוקפים מצליחים להשיב לעצמם את האחיזה בו. מסע התקיפה מנצל את אמון הקורבנות ומתבסס על תזמון אקטואלי, במיוחד בקרב אלה המבקשים להשיג מידע ומראים סימפטיה למפגינים באיראן. המפעילים של הקמפיין מנסים להדביק מחשבים של עיתונאים, פעילים חברתיים ופעילי זכויות אדם, פוליטיקאים ומתנגדי משטר". הנוזקה מתפקדת גם כסוס טרויאני להשגת גישה מרחוק וגם כגונבת מידע. היא מסוגלת לבצע פקודות, לתעד הקשות, וכן לחלץ נתונים רגישים, היסטוריית גלישה, עוגיות ומידע על חשבונות טלגרם. בנוסף, היא יכולה לזהות תוכנת אנטי וירוס שמותקנת במחשב הקורבן – מה שמאפשר לה להתאים את התנהגותה: להפוך לאגרסיבית יותר כלפי מערכות לא מוגנות היטב, או למזער פעילות כדי להימנע מזיהוי. לפי החוקרים, "המטרה של המסע נראית כגניבת מידע וריגול ארוך טווח. רמת המורכבות הטכנית שהופעלה בקמפיין הזה היא מאתגרת עבור קורבנות שאינם מיומנים לזהות או למנוע מתקפה. התוקפים השקיעו מאמץ רב כדי להפוך את המתקפה הזו למתחמקת ככל האפשר". "ברקע הסערה הפוליטית המתמשכת, נראה כי הקמפיין הזה נבנה במיוחד כדי לפגוע באיראנים דוברי פרסית, המתייחסים להפגנות ולמחאה בחיוב", סיכמו החוקרים. "פעילים, עיתונאים ואחרים שמחפשים מידע אמין מתוך איראן עלולים להיות בסיכון. בהתחשב בהפסקת האינטרנט המתמשכת באיראן, סביר להניח שהקמפיין מכוון לאיראנים בחו"ל, או לתומכיהם במדינה".

קלוד של אנת'רופיק הוא כלי ה-AI שהכי מצטיין בחסימת אנטישמיות ותוכן פוגעני בכלל, ובהפרכת שקרים – כך עולה ממחקר חדש של הליגה נגד השמצה, שהוצג היום (ד') בכנסת. מדובר ב-"מדד ה-AI" של הליגה, שאותו הציג המנכ"ל, ג'ונתן גרינבלט, בדיון של ועדת המשנה לבינה מלאכותית. המדד מדרג כלי AI שונים, ומצביע על רמת הדיוק והיעילות של כל אחד מהם במאבק מול האנטישמיות, השקרים והשנאה באופן כללי. קלוד של אנת'רופיק קיבל את הציון הגבוה ביותר במדד – 80. הציון לא ממש מפתיע, בהתחשב בעובדה שיש לקלוד "חוקת בינה מלאכותית" (AI Constitution), והיא מטמיעה עקרונות אתיים נוקשים כבר בשלבי האימון הבסיסיים של המודל. אחרי קלוד נמצא ברשימה ChatGPT של OpenAI עם הציון 73. ג'מיני מבית גוגל נמצא במקום השלישי עם 65, מטא ומודל ה-Llama שלה בהמשך עם 57, והמודל של דיפסיק במקום החמישי עם הציון 53. שלא במפתיע, מודל גרוק מבית xAI, שכבר הואשם בהפצת אנטישמיות, סוגר את הרשימה עם הציון 50 בלבד. כלי ה-AI שטובים במאבק באנטישמיות – ואלה שפחות. צילום: ג'מיני גרינבלט אמר בדיון כי "זוהי קריאה דחופה למפתחי כלי הבינה המלאכותית לקחת אחריות על המוצרים שלהם ולהבטיח שהמערכות הללו לא יהפכו לצינורות להפצת שנאה ומידע כוזב". הוא אמר כי "אנחנו עובדים עם מובילי התעשייה ועם הממשלה כדי לדחוף לבדיקות קפדניות לפני פריסת המערכות, לנתוני אימון טובים יותר ולמנגנוני הגנה חזקים יותר. בנוסף, אנחנו משיקים כלי AI שיסייע למחנכים ללמד על זהות יהודית, אנטישמיות והשואה". "הדמיון של ה-AI פורה" שליח חדשות 12 לאירופה, אלעד שמחיוף, שמסקר את האנטישמיות ביבשת וחווה אותה על בשרו, היה חריף במיוחד. הוא אמר ממקום מושבו בלונדון כי "אם להיטלר או גבלס היו כלי בינה מלאכותית, התעמולה שלהם הייתה עולה על סטרואידים". לדבריו, "אנחנו רואים שכלי ה-AI הופכים חזקים יותר ויותר, ומייצרים אירועים שלא קרו. זה לא חדש שלפעמים הדמיון של הבינה המלאכותית פורה והיא ממציאה 'אמת' לא אמיתית – מה שנקרא הזיות AI". פרויקטים ממשלתיים נגד הפצת האנטישמיות ברשת הממשלה סופגת ביקורת רבה על כישלון בזירת ההסברה הבינלאומית, ועל כך שהיא נמצאת מאחור ביחס להתקדמות הבינה המלאכותית ולמאבק באנטישמיות שה-AI מאפשרת את הפצתה. אלא שמשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות הציג בדיון נתונים על פעילות יזומה שלו בזירת הבינה המלאכותית, כחלק ממלחמת התודעה שהוא מנהל נגד שנאת היהודים. לדברי הדס מימון, ראשת אגף בכיר במשרד, מאז כניסת הבינה המלאכותית לשיח הגלובלי הוא מימן עשרות קמפיינים ייעודיים, שכללו הקמת אתרים עתירי מידע. לדבריה, גרוק, שכאמור זכה לציון הנמוך ביותר במחקר של הליגה נגד השמצה, כבר מפנה משתמשים לקמפיינים שהמשרד יזם. "החזית השמינית של ישראל" יו"רית ועדת המשנה, ח"כ אורית פרקש הכהן, אמרה כי "אם פעם היינו מסתמכים על עובדות מהעיתונים או מהרשתות החברתיות, הרי שכיום, הדור הצעיר כולו נשען על כלי AI, שהסכנה לשיבוש התודעה בהם חמורה במיוחד. בנושא הזה, אין שום הבדל בין ישראל לבין יהודי העולם, ומדובר במאבק משותף שחייבים לנצח בו". לדבריה, "זו החזית השמינית של ישראל, ולא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שאנחנו מפסידים בה. אין לנו זמן". ח"כ פרקש הכהן קראה לממשלה להקים מיד גוף מתכלל, שיתמודד עם תופעת האנטישמיות בעידן הבינה המלאכותית. "חייבים לטפל בנושא הזה, להקים מאגרי דאטה, לפתח כלי AI, ולהיעזר בחברות הטכנולוגיה הישראליות. הממשלה מוכרחה לטפל בנושא".